חשיפת "כלכליסט": מי עוד יהנה מכניסת חברת החשמל לשוק התקשורת?

הסכם חשאי שמעניק למנכ"ל חברת החשמל לשעברעמוס לסקר ולממונה לשעבר על התקציבים במשרד האוצר רם בלינקוב זכות לעמלות חודשיות בגובה עשרות אלפי שקלים, מציג באור חדש את פעילותו של לסקר להכנסת חברת החשמל לתחום התקשורת.

לפי ההסכם שהגיע לידי "כלכיסט", החל מינואר 2005 ולמשך 11 שנה מקבלים לסקר ובלינקוב במשותף כ־900 אלף שקל בשנה מרווחי חברת התקשורת האיטלקית מד נאוטילוס, שמפעילה את קו התקשורת התת־מימי היחיד המחבר את ישראל לאינטרנט. בממוצע מקבלים השניים 38 אלף שקל בחודש כל אחד. ההסכם הופך לכאורה את לסקר למי שקידם מהלך שבו עשוי להיות לו עניין אישי.

בזכות מאמציו של לסקר אישרה הממשלה ביולי 2010 את כניסת חברת החשמל לתחום התקשורת באמצעות הקמת חברה חדשה, קבעה שהיא תפרוס רשת סיבים אופטיים ברחבי המדינה, ותציע שירותי תשתית פס רחב במהירות של 1 גיגה־ביט לשנייה. החזון של חברת החשמל מדבר על אספקת גישה לאינטרנט המהיר לכל מקום בישראל - דבר שצפוי להגדיל את מכירות מד נאוטילוס ובאופן ישיר את העמלות של לסקר שנגזרות מרווחי החברה.

מד נאוטילוס מוכרת רוחב פס לספקיות האינטרנט לפי רישיון שנתן לה משרד התקשורת. בשל היותה היחידה בתחומה בוחנת רשות ההגבלים העסקיים אם להכריז עליה כמונופול. גולשים חדשים שירצו להתחבר לשירותי אינטרנט מהיר על גבי הרשת של חברת החשמל יביאו לכך שספקיות האינטרנט יידרשו לרכוש רוחב פס נוסף על גבי כבל התקשורת של מד נאוטילוס.

אמנם בקרוב צפויה החברה האיטלקית לתחרות מצד בזק בינלאומי וטמרס טלקום מקבוצת טמרס של פויו זבלדוביץ' שיניחו כבל תת־מימי מתחרה, אך בעת הדיונים על הקמת מיזם התקשורת של חברת החשמל, טרם הוענקו אישורים לחברות מתחרות.

הסתירו את הקשר שלהם לתחום התקשורת

 

לסקר נכנס לתפקידו כמנכ"ל חברת החשמל בנובמבר 2007 ובסוף 2009 החל לקדם את מיזם התקשורת של החברה לצד שר התקשורת משה כחלון. כצעד ראשון ערכה חברת החשמל פרויקט בקרית שמונה, שבמסגרתו חוברו כ־150 לקוחות בעיר לאינטרנט במהירות גבוהה של 100 מגה־ביט באמצעות תשתית הסיבים האופטיים של החברה.

הפרויקט היווה אבן דרך משמעותית בקידום מיזם התקשורת והוכיח את יכולתה של חברת החשמל להיכנס לתחום ולפרוס תשתית תקשורת מתקדמת על גבי תשתית הסיבים האופטיים. בעקבות הצלחת הניסוי אישרה הממשלה ביולי 2010 את כניסת חברת החשמל לתחום התקשורת באמצעות הקמת חברה חדשה ושותפים שיהיו בעלי השליטה בה באמצעות אחזקת 51%.

בלינקוב הוא שותפו של לסקר בחברת עמרב השקעות, החתומה על הסכם העמלות עם מד נאוטילוס. בעת החתימה על הסכם העמלות היה בלינקוב איש עסקים פרטים ומנכ"ל חברת הכבלים HOT. בינואר 2008 הוא מונה לתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר, תפקיד שבו כיהן עד אמצע 2009.

בעת כניסתו למשרד האוצר חתם בלינקוב חתם על הסכם ניגוד עניינים שכלל גילוי נאות על אחזקותיו בחברת עמרב וצוין כי החברה עוסקת בין היתר בתחום הכבלים.

על הסכם העמלות שהגיע לידי "כלכליסט" חתומים חברת ימקום הולדינגס בי.וי ההולנדית וחברת עמרב השקעות, הנמצאת בבעלות משותפת של לסקר ובלינקוב. ההסכם נחתם רשמית ב־1 בינואר 2006, אך תוקפו היה מאז ינואר 2005. ימקום היתה בעלת זכויות בחברת מד 1 המחזיקה במד נאוטילוס, שנמצאת היום בשליטתה, ושהחזיקה ברשת סיבים אופטיים לתעבורת אינטרנט בישראל.

ימקום, שהיתה בהפסדים תפעוליים, נזקקה להשקעות לצורך הרחבת הרשת האופטית שלה בישראל. לסקר, ששימש ב־1996–2004 כמנכ"ל קבוצת מד שעסקה בתחום זה והיה ידוע בקשריו במערכת הבנקאית ובעולם התקשורת, נראה כבחירה אידיאלית. לפי ההסכם שילמו לסקר ובלינקוב לימקום 470 אלף שקל, אם כי מקורבים ללסקר טוענים כי בפועל התמורה ששולמה היתה גבוהה בהרבה ועמדה על 450 אלף דולר.

במרץ 2007 מכרה עמרב של לסקר ובלינקוב את כל זכויותיה במד 1 מלבד הזכות לעמלות למשך 11 שנה. ההסכם מקנה ללסקר ובלינקוב זכות לעמלות עבור כל העסקאות שיתבצעו עד 1 בינואר 2016, כאשר אם לפני מועד זה יתבצעו עסקאות ארוכות טווח, הם יהיו זכאים לקבל תמלוגים גם עבורן מעבר ל־2016. עד כה גרפו השניים כ־4.2 מיליון שקל מעמלות והם צפויים לקבל מיליוני שקלים נוספים.

"חוות דעת קבעה שאין ניגוד עניינים"

לפניית "כלכליסט" שלפיה הוא צפוי ליהנות מצמיחה בעמלות בעקבות מיזם התקשורת של חברת החשמל השיב לסקר כי "התקופה שבה איהנה כביכול היא כשנה לכל היותר. ב־2005 אכן רכשנו בין היתר את הזכות לעמלות עד 2015. מכרז חברת החשמל טרם יצא אז ואפילו אם הוא ייצא השנה, אז עד שהפרויקט של חברת החשמל יקום תוך שנה לכל היותר תסתיים ממילא תקופת הסכם העמלות. לכן אולי תהיה השפעה של שנה־שנתיים ואולי גם זה לא.

"בינתיים ניתנו רישיונות לשתי מתחרות למד־נאוטילוס שייפרסו כבלים חדשים, כך שתוך שנה עד שנה וחצי תהיה תחרות בין שלוש חברות, כך שתוספת הקיבולת תתפזר בין כולם. לכן, לעשות מזה ניגוד עניינים זה מוזר מאוד ואף מגוחך. לפי ההסכם, ברגע שיהיה כבל נוסף הזכות שלנו לעמלות פוחתת.

"כשנכנסתי לתפקידי בחברת החשמל ב־2007 נתתי מצג מלא לרשות החברות על עסקיי וקיבלתי מסמך שבא לפתור את ניגודי העניינים. עוד לא ידענו שביוזמתי וביוזמת כחלון חברת החשמל תיכנס לשוק התקשורת, ולכן הסכם ניגוד העניינים שלי מטבע הדברים עסק פחות בתחום זה.

"ביולי 2010 התקבלה החלטת ממשלה ומיד לאחר מכן פניתי ליועץ המשפטי של חברת החשמל וביקשתי הנחיות כיצד לנהוג. הוא ביקש מעו"ד שוקי חורש, ממשרד ש. הורוביץ להכין חוות דעת משפטית. חוות הדעת קבעה שאין כל ניגוד עניינים מבחינתי. בנובמבר החלטתי על סיום עבודתי, כך שבפועל מאותו רגע הפסקתי לעסוק במיזם מיוזמתי והשארתי את זה לאלה שיגיעו אחריי".

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "עם כניסתו של לסקר לתפקיד המנכ"ל הוא פירט את מלוא זכויותיו בחברות שבשליטתו לפי דרישת רשות החברות ונערך לו הסדר ניגוד עניינים בהתאם.

"בנושא התקשורת, פנה לסקר מיוזמתו ליועץ המשפטי של החברה לקבלת חוות דעת בדבר האפשרות כי יעסוק בתחום התקשורת, נוכח קשריו העסקיים בתחום זה. חוות הדעת איפשרה את המשך פעולתו בתחום, בכפוף להרחבת הסדר ניגוד העניינים".

מבלינקוב לא התקבלה תגובה עד מועד סגירת העיתון.