התמ"ת: 58% מהעסקים הקטנים חיים "מהיד אל הפה"

סקר חדש שהוזמן על ידי משרד התמ"ת מגלה נתונים מדאיגים לגבי הקשיים שעמם נאלצים להתמודד העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. מהסקר עולה כי 29% מהעסקים אינם מצליחים לגייס את המימון הדרוש אפילו לצורך קיום פעילות שוטפת וכי 58% מהעסקים חיים "מהיד אל הפה", לשון הסקר, ואינם מסוגלים להתפתח מעבר לפעילות שוטפת במסגרת המימון שניתן להם.

עוד עולה מהסקר כי החסמים הגדולים ביותר שניצבים כיום בפני העסקים הקטנים והבינוניים הם בעיקר פיננסיים: רוב הנשאלים (19%) דיווחו כי הם מתקשים להסתדר עם כללי מס הכנסה ומע"מ. 16% מהנשאלים דיווחו כי היכולת לגייס אשראי היא החסם המרכזי המקשה עליהם, ו־12% מתקשים לנהל את תזרים המזומנים של העסק שלהם.

ירידה בהכנסות של העסקים הזעירים

"הסקר מוכיח כי הנגישות של עסקים קטנים לאשראי בישראל היא בעייתית מאוד", אמר ל"כלכליסט" רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת. "הנתונים חושפים מצוקה גדולה של אשראי המהווה חסם משמעותי בהתפתחות של עסקים אלה וביכולת השרידות שלהם. אנחנו חייבים לפתח מדיניות שתרחיב את מקורות האשראי שלהם להשקעות ופעילות שוטפת".

קויתי, שנכנס לתפקיד מנהל הסוכנות לפני כשנה וחצי, מספר כי כדי לגבש מדיניות כוללת וארוכת טווח של סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, יזמה הסוכנות עריכה של עבודה אסטרטגית מקיפה בנושא. כחלק מעבודה זו, שממצאיה העיקריים הגיעו ל"כלכליסט", בוצע סקר טלפוני נרחב בקרב מדגם של יותר מ־500 עסקים קטנים ובינוניים, במטרה לבחון באופן בלתי אמצעי את מצבם, צורכיהם והעדפותיהם ולגזור את החסמים העומדים בדרך להתפתחותם ולשרידותם.

מנתוני הסקר עולה כי כמעט מחצית העסקים הזעירים והקטנים, בני 1–5 עובדים, מדווחים על ירידה בהיקף הכנסותיהם במהלך שלוש השנים האחרונות. כתוצאה מכך חלה ירידה במספר העובדים שמעסיקים אלה, וקרוב לשליש מהם שקלו סגירה. לעומת זאת, מצבם של העסקים הבינוניים נטה להשתפר, ובין העסקים המוגדרים כבינוניים־גדולים ומעסיקים יותר מ־20 עובדים, כמעט שלושה רבעים מדווחים על גידול בהכנסות, כולל עלייה בייצוא.

השיפור בהכנסות וברווחיות של העסקים הבינוניים הוביל גם לגידול בתעסוקה. עם זאת, עסקים קטנים־בינוניים, בני 6–10 עובדים, נוטים להיות "תקועים באמצע" מבחינת רווחיות, מעסיקים את השיעור הנמוך ביותר של עובדים בעלי תואר אקדמי, וממעטים לייצא.

אחד הנתונים המעניינים העולים מהסקר מצביע על כך שיותר מ־28% מהעסקים שנבדקו שקלו בשנים האחרונות סגירה. כ־20% מהנשאלים דיווחו כי שקלו זאת על רקע בעיית תזרים מזומנים, אף שהעסק שלהם הנו רווחי יחסית. "בעיית תזרים מזומנים בעסקים כאלה ניתנת לפתרון, למשל באמצעות הקלות מיסוי והרחבת הנגישות לאשראי בעלות סבירה שתאפשר לעסקים פריסה של הון חוזר", אומר קויתי.

נתון בולט העולה מהסקר נוגע לאפקטיביות של אמצעי הסיוע הניתנים לעסקים קטנים כיום, בהם שירותי הייעוץ המסובסדים, הקרנות להלוואות בערבות המדינה ואתרי האינטרנט של הסוכנות והתמ"ת — שקיבלו כולם ציון נמוך באפקטיביות שלהם. בכל אחד מכלים אלה משתמשים כרבע עד שליש מהעסקים בלבד שמעריכים את תועלתם כבינונית ומטה.

"נתוני הסקר רק חיזקו את הרצון שלנו לבצע רפורמה בתחום הייעוץ לעסקים קטנים. בסוף השנה בכוונתנו לצאת למכרז לחברת ייעוץ אחת שתפעיל את מרכזי מט"י (מרכזים לטיפוח יזמות — ט"ל). כל אזרח שיפנה אלינו יקבל ייעוץ ראשוני שיבחן לאילו מהתוכניות שלנו הוא מתאים. במצב הקיים פעלו כמה חברות ייעוץ ללא תקשורת ביניהן, האזרח לא יכול היה להפיק את המרב מהתוכניות שאנו מציעים, ולכן תוצאות הסקר לא מפתיעות אותנו", אמר קויתי.

לעניין התחומים שבהם היו מנהלי העסקים הקטנים והבינוניים רוצים לקבל סיוע, ענו המשיבים כי היו רוצים לקבל הקלות בתשלומי מס הכנסה, מע"מ וארנונה; רשת ביטחון למקרה שבו ייסגר העסק (בדומה לדמי האבטלה לשכירים), הגברת הגישה לאשראי ומימון, וסיוע מיוחד לעסקים בבעלות קבוצות חלשות. לדברי קויתי, "הצעת המחליטים שהגיש בימים אלו שר התמ"ת שלום שמחון, ושגובשה בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מטפלת בחלק משמעותי מהתחומים".

נשאלים אחרים ציינו כי יש להגביר את נגישותם לאשראי ולהעניק סיוע מיוחד לעסקים המנוהלים על ידי קבוצות מיעוט, עולים חדשים, נשים ובעלי מוגבלויות.

"אנחנו צריכים סמכות לקבוע מדיניות"

אחד הממצאים המעניינים בסקר נגע לדרישות הסף של המכרזים ממשלתיים: העסקים הקטנים והבינוניים לא הצביעו על דרישות סף גבוהות כחסמים משמעותיים במכרזים אלו. "ממצא זה יכול להצביע על חוסר מודעות הקיים בקרב העסקים, בכל הנוגע ליכולתם להשתלב ברכש הממשלתי כפעילות עסקית משמעותית", אמר קויתי. "נושא זה דורש בדיקה של היקף הרכש הממשלתי מהעסקים הקטנים ובינוניים בפועל וגזירת פעילות הסוכנות בנושא בהתאם".

במענה לשאלה כיצד צריכה להיראות הסוכנות בעוד חמש שנים, ענה קויתי: "כאשר מסתכלים על גופים בעלי תפקיד דומה במדינות מפותחות אחרות, רואים שהם בדרך כלל מחזיקים בסמכויות נרחבות יותר, מרכזים את כלל הטיפול בנושא, קובעים מדיניות סיוע ארוכת טווח ואחראים למימושה.

"גם בישראל הסוכנות צריכה להפוך לגוף כזה, אשר משמש כנציבות עבור העסקים הקטנים והבינוניים, קובע מדיניות קוהרנטית ומחזיק בסמכויות מתאימות מול גורמי הממשלה וגורמים ציבוריים".

להרשמה לוועידת העסקים הקטנים והבינוניים לחצו כאן