דו"ח טכנולוגי: כשמייספייס עוברת דירה

כמו נעל משומשת

אמש (ד') הצליחה ניוז קורפ, הבעלים המאוכזבים מאוד של מייספייס, להיפטר מהנכס הלא רצוי: היא מכרה את החורבה החברתית לאיזו חברה שאף אחד לא שמע עליה קודם לכן, Specific Media, תמורת 35 מיליון דולר בלבד.

בהתחשב בכך שמייספייס עלתה לניוז קורפ 585 מיליון דולר ב-2005, הגיחה של רופרט מרדוק לתחום הטרשת החברתית עלתה לו יותר מחצי מיליארד דולר, והפסידה לו כסף, הרבה כסף, בכל חודש. לא פלא שהוא היה מוכן להפטר ממנה כמעט בכל מחיר. עוד כמה חודשים, והוא היה נותן אותה בחינם למישהו.

לפני כמה שנים, מייספייס עדיין לעגה לפייסבוק, כשזו התקשתה להמריא בארה"ב, ומרדוק כינה אותה "טעם החודש". בשנתיים האחרונות, אף אחד במייספייס לא צוחק. החברה ניסתה להמציא את עצמה מחדש יותר פעמים מצביקה פיק, ללא הצלחה. היא ניסתה לשווק את עצמה למוזיקאים, וזה לא הלך. היה מאוחר מדי.

עכשיו היא רכושה של חברה לא ידועה, גרוטאה שנמכרה בזול. הזמר/שחקן/סלב בשנקל ג'סטין טימברלייק הודיע שהוא יקח תפקיד מרכזי בניהול החברה. שיהיה בהצלחה עם זה, בינתיים תרומתו העיקרית למאמץ היא האשטג פופולרי ומשעשע בטוויטר: "אתם יודעים מה לא קוּל? 35 מיליון דולר", לועגים המצייצים למייספייס, בפרפראזה על האמירה של טימברלייק בסרט "הרשת החברתית".

זהו, הנצחון של פייסבוק בתחום הושלם, וקשה לראות איך מישהו - אפילו גוגל, אולי בעצם במיוחד גוגל - יוכל להזיז חברה שחולשת על כ-750 מיליון משתמשים, לפי ההערכות האחרונות.

ביז סטון לוושינגטון: לא עובדים אצלכם

 

לטוויטר ולוושינגטון יש בדרך כלל יחסים מצוינים. לפני שנתיים, בשיא נסיון המהפכה באיראן, ביקשה מחלקת המדינה מטוויטר לדחות את השבתת האתר לצורכי תחזוקה, כדי שהציוצים מטהרן ייצאו כסדרם. החברה נענתה לבקשה.

אבל לאחד ממייסדי טוויטר, ביז סטון - שעומד ללכת לעשות דברים אחרים בקרוב - יש מחשבות שניות על כל נושא שיתוף הפעולה בין טוויטר ובין הממשל. הוא אמר שמחלקת המדינה האמריקאית התייחסה לטוויטר בגישה שתמציתה היא "וואו, אתם עושים באמצעות כמה הודעות את מה שאנחנו לא הצלחנו לעשות עם רובי קלצ'ניקוב". כיוון שזה גם לא עלה לה כסף, מחלקת המדינה אכן היתה ידידותית מאוד.

אבל, ציין סטון, אם מישהו באמת רוצה שטוויטר תחולל שינוי, השירות לא יכול להיראות כאילו הוא מקבל הוראות מהממשל האמריקאי. יש, הוא אמר, כמה סוגים של דמוקרטיות, ואתה לא רוצה להיראות כאילו הטכנולוגיה שלך היא כלי להפצת הדמוקרטיה בנוסח האמריקאי. סביר שסטון חשב על מסע הדמוקרטיה-באמצעות-הפצצה של ממשל בוש, ואיזו הצלחה נהדרת זו היתה.

אולי סטון גם מכיר בכך שכאשר טוויטר מכריז על עצמו ככלי לשינוי, או מניח לארה"ב לעשות זאת, הוא נתפס במדינות אחרות לא כגורם נייטרלי וחביב שמסיח את דעת ההמונים - אלא כסוס טרויאני. והיחס אליו יהיה בהתאם. מה שמביא אותנו ל...

תראו, חתול!

המשטר הסיני לא ממש מרוצה מהתוכן שעובר בערוצי התוכן במדינה. במזכר שנשלח למפעילי ערוצי וידיאו ברשת ממשרד ההסברה בבייג'ינג - שם מעדיפים לקרוא לו "רשות הרדיו, הסרטים והטלוויזיה" - הבהיר המשטר שכמה שפחות חדשות, ככה יותר טוב.

הוא חילק את הנושא לרשיונות: ארגונים שאשכרה מספקים את החדשות של עצמם צריכים רשיון מסוג A, ארגונים שמפיצים תוכן חדשותי של אחרים צריכים רשיון B, וארגונים שמדי פעם אומרים משהו חדשותי בין ערימות השטויות שלהם, צריכים רשיון מסוג D. ככל שהדירוג גבוה יותר באלפבית, כפי שיכולתם לצפות, כך קשה יותר להשיג את הרשיון.

בקיצור, אומר המשטר, תעשו לכולנו טובה ותפסיקו לדווח על המציאות המדכאת. יש המון סרטונים חמודים שם בחוץ, ורצוי שתתמקדו בהם. אנשים שעסוקים כל הזמן בהתמוגגות מול חתולים שעושים משהו חמוד כנראה לא יצאו לרחובות. הגרסה המקומית של יוטיוב קלטה מיד את הרמז, וערוץ החדשות שלה הומר בפתאומיות בערוץ שמשדר דברים פרוותיים.

מי שחושב על 1984 של ג'ורג' אורוול בהקשר למפלגה הקומוניסטית הסינית, כדאי שיבדוק בעקבות המקרה גם את עולם המושגים של אלדוס האקסלי, מחבר "עולם חדש מופלא": האקסלי הגיע למסקנה שהשיטה הנכונה לשלוט בבני אדם היא לא להתעמת איתם - כמו, למשל, בנסיון להעלים מהם מידע - אלא פשוט להציף אותם בבידור ובעונג, כך שלא יהיה להם זמן או עניין לעסוק בשום דבר אחר, והם ישאירו את ניהול המדינה לקבוצה שנמצאת מאחורי הקלעים.

כך פועל המודל הסיני כיום: רק המעטים שבכל זאת מנסים לחשוב על מה שקורה מקבלים את הטיפול המלא נוסח אורוול – האזנות סתר, מעקב, גולאגים, האשמה בבגידה, הוצאה להורג. אבל לרוב האוכלוסיה לא אכפת: המסר השולט הוא "אם לא תתגרה בממשלה, יהיה לך טוב".

זהו, נגמרה ההרצאה. אתם יכולים לחזור ל"כוכב נולד", ולא לצאת להפגנות.

 

האם הקרדיטים של פייסבוק בכלל חוקיים?

ארגון הצרכנות האמריקאי Consumer Watchdog, שהעלתה את המעקב של גוגל אחרי משתמשים על ראש שמחתה, שם עכשיו על הכוונת גם את פייסבוק, או ליתר דיוק את המטבע הפרטי שהיא מקדמת - הקרדיט.

הטרשת החברתית מאלצת מפתחים ובעלי חנויות להשתמש במטבע, כשכל סחר שמתבצע באמצעות הקרדיטים גוזר לפייסבוק קופון אוטומטי של 30%. זה טוב לפייסבוק ולא טוב לאף אחד אחר, אבל יש לה מספיק כוח לכפות שימוש בקרדיטים, אפילו על חברות כמו זינגה, שבעבר שקלה להפסיק את השימוש בפייסבוק בדיוק בגלל זה.

לטענת Consumer Watchdog, תנאי השימוש של הקרדיטים יוצרים מונופול בתחום הסחורות הווירטואליות: פייסבוק דורשת מהסוחרים להימנע מלמכור את המוצרים שלהם במחיר נמוך יותר במקום אחר. הדבר מאלץ את הגולשים לשלם מחירים גבוהים יותר. על כן, אומרים שם, יש מקום לחקירה בנושא, בחשד להפרת חוקי ההגבלים העסקיים.

אם אתם חושבים שהעובדה שיש דרישה לחקירת המסחר באוויר דיגיטלי חם מעידה על כך שאנחנו חיים בעולם אומלל למדי, אתם לא לבד. אבל מדובר בשוק של מיליארדים, וכרגע אין עליו שום פיקוח, מה שתמיד דופק את הצרכן הקטן. 

קצרצרים

כיממה לאחר השקת גוגל+, נראה שהבאזז מתחיל לשקוע. הביקורות באתרי הטכנולוגיה היו זהירות למדי: חלק ניכר מהמדווחים כבר נכוו בעבר, בעיקר עם באזז. הטענות הן שפלוס לא יזיז יותר מדי לפייסבוק, אם כי הוא עשוי אולי לעצבן את סקייפ. הקומיקס XKCD, מצדו, אמר את כל מה שצריך לומר. יצוין שנכון לשעת כתיבת הטור, לא הגיעו כובעים אכילים למשרדי "כלכליסט".

סמסונג מחריפה את המאבק שלה באפל: היא טוענת שהחברה החשאית הפרה חמישה מהפטנטים שלה. זה בפני עצמו לא חדש, אבל עכשיו דורשת סמסונג מה-ITC, גוף רגולטורי אמריקאי, למנוע את מכירת האייפון והאייפד ברחבי ארה"ב. החלטה כזו ניתנת לעיתים נדירות, אבל ה-ITC היה קרוב מאוד לאחרונה לומר שאפל הפרה פטנטים של נוקיה, מה שהוביל לעסקה שבמסגרתה משלמת אפל לנוקיה סכומים המוערכים במאות מיליוני דולרים. סמסונג, אגב, מייצרת לא מעט רכיבים עבור אפל.

בפעם הראשונה העזה מישהי לומר לסטיב "המקפץ" באלמר בפניו שהוא צריך לעזוב את תפקיד מנכ"ל מיקרוסופט. בניגוד לקרול בארץ, השותפה שלו לרכישת מנוע החיפוש מבית יאהו, באלמר לא התבכיין ולא אמר שזה הרס לו את היום: הוא הרעים בחזרה והבהיר שאין לו כוונה ללכת לשום מקום.

אמזון מוצאת את עצמה בצרות: עוד מדינה בארה"ב, קליפורניה, העבירה חוק שמטיל מסים על ענקית המסחר. ומדובר בחתיכת מדינה, שאם תפרוש מארה"ב תוכל להתקבל ל-G8 בכוחות עצמה. אמזון הודיעה שאם המושל יחתום על החוק, היא תפסיק להציע את שירותי ה-Affiliates שלה בקליפורניה, כלומר תפסיק לשלם לאנשים שמקדמים את המוצרים שלה באתריהם. המושל, שיודע שהמדינה שלו על סף פשיטת רגל, דווקא לא נבהל. אמזון, מצדה, ממשיכה לטעון שהיא לא צריכה לשלם מסים במדינה שבה אין לה נוכחות פיזית. נזכיר שוב: בפעם הבאה שתאגיד ינסה לטעון שהוא "חברתי" או דואג לחלשים, צריך לומר לו שאחריות חברתית מתחילה בתשלום מסים.

מחקר שנערך לאחרונה בסיאטל מצא שבניגוד להיסטריה המקובלת בנוגע להתמכרויות רשת בקרב צעירים, רק תשעה מתוך 224 תלמידים שנבדקו גילו סימנים של התמכרות כזאת. מדובר בערך בארבעה אחוזים, שיעור נמוך שאפילו לא קרוב לתיאורי המגפה שמערכת ההסברה הסינית מאכילה אותנו בהם. מצד שני, זה עדיין שיעור גבוה מזה של הילדים שלוקים באסתמה.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"