צילום: שלום בר טל
השורה התחתונה: השקעה אידיאלית
גל המודעות העולמית לאיכות הסביבה ולאחריות חברתית ותאגידית הצמיח בשוק ההון מכשירי השקעה "אלטרנטיביים". כלכליסט מציג שש קטגוריות השקעה בארץ ובחו"ל, שיקנו לכסף שלכם ערך מוסף לא שגרתי
במרוצת השנים האחרונות פיתחו השווקים הגלובליים מכשירי השקעה מגוונים שנועדו למשוך אליהם קהלים חדשים ואוכלוסיות שעד כה נרתעו מלהיכנס אליהם, בין היתר מסיבות אידיאולוגיות.
המודעות הגוברת של המשקיעים בשוק לטרנדים כגון אחריות חברתית, איכות הסביבה ואחריות תאגידית, גרמה להם למתוח ביקורת על חברות מזהמות שאינן מתחשבות בסביבה ובקהילה, ומנגד להעניק קרדיט לחברות שכן עשו זאת. כתוצאה מכך, החברות הציבוריות החלו לאמץ נורמות חדשות שיתאימו לאג'נדה של המשקיעים.
בזווית הלוקאלית מצטרפת למגמה גם קטגוריית ההשקעות ה"כשרות" שנועדה לתת מענה אמיתי לקהל המשקיעים שומר המסורת, שמסתייג מהשקעה בחברות שאינן שומרות שבת או שמייצרות מוצרים שנוגדים את הלכות הדת היהודית. כדי להקל על המשקיעים במציאת החברות שעומדות בקו אחד עם האידיאולוגיה שלהם, קמו ארגונים חברתיים וסביבתיים, דוגמת מעלה בישראל, שאיגדו את החברות, לפי נורמות שנקבעו, למדדים סחירים. על מדדים אלו קמו מכשירי השקעה שונים.
"כלכליסט" ריכז שש קטגוריות השקעות אלטרנטיביות כאלו בישראל ובחו"ל, וסימן את מכשירי ההשקעה המתאימים לכל אחד: החל בקרנות המשקיעות בחברות שמפגינות כבוד והוגנות כלפי עובדיהן, דרך השקעות בחברות המטפלות בשפכים ובפסולת וקרנות שתורמות אחוזים נרחבים מהכנסותיהן למטרות חברתיות נעלות, ועד לתעודות סל העוקבות אחר מניות ירוקות ומדדים שתנאי הסף שלהם כוללים מלחמה בשחיתות ושמירה על איכות הסביבה.
חברות שעושות כסף מהזבל שלכם
קרן הסל Environmental Services ETF הונפקה בשנת 2006, והיא עוקבת אחרי החברות הנסחרות במדד ה־AMEX Environmental Services בבורסה בניו יורק. הקרן, המנהלת נכסים בהיקף של כ־33 מיליון דולר, מספקת למשקיעים חשיפה פסיבית ל־21 חברות הפועלות בתחומים שעשויים ליהנות מהחשיפה הגלובלית ההולכת וגדלה לביקוש לטיפול בשפכים, פסולת אזרחית ורפואית, הטמנה ואחסון של פסולת תעשייתית וניהול משאבי טבע.
שווי השוק המצטבר של החברות הנסחרות במדד זה עומד על 76.8 מיליארד דולר. כשליש מהחברות מציגות שווי שוק של יותר מ־5 מיליארד דולר, שליש נוסף הן בעלות שווי של 1–5 מיליארד דולר והשאר חברות בעלות שווי שוק בהיקף של פחות ממיליארד דולר.
ארבע החברות הגדולות הנסחרות במדד ומהוות (כל אחת) 9%–10% ממנו הן ואוליה אנוויירמט (Veolia Environment) האירופית המתמחה בנושאי טיפול בפסולת, סטריסייקל (Stericycle) הפועלת בתחום הטיפול בפסולת רפואית וביולוגית, רפובליק סרביסס (Republic Services) שמטפלת בפסולת וחברת ווייסט מנג'מנט (Waste Management) הפועלת בתחום דומה. שאר החברות מרכיבות 1%–4% מהמדד כולו.
חותמת מהרבנות לכסף שלכם
לא מעט משקיעים מהמגזרים הדתי והחרדי דורשים שבתיק שלהם יופיעו השקעות כשרות בלבד. מדובר בהשקעות בגופים שקיבלו אישור לכך שאינם מחללים שבת, אינם מוכרים חמץ בפסח ולא גובים ריבית.
כדי להתמודד עם האיסור האחרון חותמות החברות על "היתר עסקא", הליך שהופך את הלווה למעין שותף בחברה ומאפשר למלווים לגבות ממנו חלק מהרווחים. מרבית הבנקים בישראל, למשל, מחזיקים בהיתר זה שמאפשר השקעה בפיקדונות.
עבור לקוחות שדורשים השקעות כשרות, יועץ ההשקעות נדרש לוודא כי קיים אישור כשרות למכשיר ההשקעה. את אישור הכשרות מקבלות הקרנות ותעודות הסל מ"המכון לכלכלה על פי ההלכה", לאחר שהן מתחייבות להשקיע לפי רשימת החברות הכשרות שמספק להן המכון, מסביר יעקב כהן, יועץ השקעות בסניף בני ברק של בנק ירושלים.
לדבריו, בישראל ניתן למצוא קרנות כשרות שונות, שחשופות לאג"ח ולמניות. תשואות הקרנות הכשרות נוטות להיות קרובות לתשואות הממוצעות בקטגוריות הרלבנטיות, ללא חריגות בולטות למעלה או למטה. הלקוחות מצדם מסתפקים בתשואות הללו, כיוון שבאמצעות ההשקעה בקרנות אלה הם מוודאים שבכספם לא נעשה שימוש התומך בעבירות הלכתיות.
כהן מציין כי ענף תעודות הסל שהתפתח בשנים האחרונות מהווה פתרון נוסף למשקיעים המעוניינים בהשקעות כשרות. השקעה בתעודות על מדדים בחו"ל מותרת מעצם היותה השקעה בחברות שאינן יהודיות, וגם תעודות בארץ מקבלות בדרך כלל הכשר בהיות מחזיק התעודה בעל התחייבות לתשואה הצמודה למדד מסוים, והוא אינו מחזיק בחברות ספציפיות באופן ישיר.
השקעות בחברות אתיות
מדד FTSE4Good, שהושק בלונדון ב־2001, מעריך חברות הנסחרות במדד FTSE Developed Index Series, שמכסה 23 מדינות וכ־2,000 חברות. מתוך רשימה זו נבחרות רק חברות שעומדות בתנאי הרף הנדרשים להתנהלותן בתחומי שמירה על איכות הסביבה, ממשל תאגידי, אי־מעורבות בשוחד וכדומה. FTSE4Good מורכב מכמה תתי־מדדים שונים, המאפשרים חשיפה ספיצפיות לחברות העומדות בכללי אתיקה גבוהים.
המדד המוביל בסדרת המדדים הוא ה־FTSE4good Global Index, שבו נכללות 720 חברות שעמדו בתנאי הסף שקבע המדד. הקריטריונים להיכלל במדד נקבעים באופן קבוע על ידי ועדת המדיניות שלו, והמדד עצמו נחשב לאחד המובילים בעולם בתחומו, ומשמש קרנות השקעה מהגדולות בעולם המבקשות להשקיע בחברות בעלות קוד אתי מצטיין.
חברות שאינן עומדות בתנאי הסף מסולקות מהמדד, כאשר הדוגמה הבולטת לכך היא ענקית הנפט הבריטית BP, שהוצאה המדד בעקבות פרשת כתם הנפט הענק, שזיהם את מי מפרץ מקסיקו בשנה שעברה. במרץ האחרון הצטרפה חברת הום דיפו האמריקאית ל־BP וסולקה מהמדד, לאחר שהפרה את זכויות עובדיה ולא שמרה על כללי הגנת הסביבה.
כיום נכללות במדד שמונה חברות ישראליות: פרטנר, סלקום, בזק, בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, נייס מערכות וגזית גלוב.
השקעה בקידום אחריות תאגידית
קרן הנאמנות פסגות מעלה חושפת את המשקיע למניות של חברות הנמצאות במדד "מעלה" של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
מדד מעלה הושק לראשונה בפברואר 2005, והוא מאפשר השקעה אתית בחברות, על פי קריטריונים של אחריות חברתית ולא רק על סמך הביצועים הפיננסיים שלהן.
הדירוג של מעלה מבוסס על קריטריונים מפורטים בשישה תחומים מרכזיים של אחריות תאגידית: איכות סביבה, אתיקה בעסקים, זכויות אדם וסביבת עבודה, מעורבות בקהילה, ממשל תאגידי ודיווח חברתי סביבתי. כמו כן, על מחזור ההכנסות של החברה להיות גבוה מ־320 מיליון שקל.
בדירוג מעלה שותפה חברת הדירוג S&P מעלות, ואילו פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג מבקרת את הליך הדירוג. במדד שותפות גם חברת הייעוץ מקינזי, שתרמה את המודל החישובי, והבורסה לני"ע, המחשבת את המדד.
יש לציין כי בהתאם להתחייבות מנהל הקרן, 40% מהכנסותיה של הקרן נתרמות למטרות חברתיות. מתחילת השנה תרמה הקרן סכום של מעל 900 אלף שקל למטרות חברתיות שונות, דוגמת עמותת חינוך לפסגות, האגודה למלחמה בסרטן, עמותת פעמונים, אחריי - נוער מוביל שינוי ועוד.
מהתשקיף של הקרן עולה כי החשיפה למניות החברות הנמצאות במדד "מעלה" לא תפחת מ־50% מהשווי הנקי של הקרן. החשיפה למניות תהיה בין 50% ל־120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן, והחשיפה למט"ח תהווה 10% בלבד מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
עבור משקיעים המעוניינים בהשקעה פסיבית, כלומר חשיפה למדד מעלה באמצעות תעודת סל, ניתן לעשות זאת באמצעות תעודת הסל היחידה הקיימת על מדד מעלה - קסם מעלה. תעודת הסל הונפקה במרץ 2005, חודש לאחר תחילת פעילותו של המדד עצמו.
הוגנות כלפי העובדים
קרן ההשקעות החברתיות של דומיני (Domini Social Equity Fund) נוסדה ב־1991 ומשקיעה רק בחברות אמריקאיות המקדמות את נושא הכבוד לזולת ואת הכבוד לסביבה. הקרן משקיעה בחברות המייצרות מוצרים הצפויים להניב לקהילה ולעולם כולו ביטחון ושימושיות בטווח הזמן הארוך, כמו גם כאלו המתייחסות בהגינות לעובדיהן.
מבחינת סקטורים, 20% מהחברות המשקיעות בקרן מגיעות מתחום ה־TI, %11 מתחום הפיננסים ו־10% מתחום הבריאות.
האחזקות הבולטות בתיק ההשקעות של קרן ההשקעות החברתיות, נכון לסוף הרבעון הראשון, הן אפל (4.8%), חברת התקשורת ורייזון (3.5%) וכן חברות הביוטכנולוגיה גיליד סיינס וביוג'ן (2.2% כל אחת). היקף הנכסים המנוהל של הקרן הוא 739 מיליון דולר, ושווי השוק המצרפי של החברות שבהן היא משקיעה עומד על כ־59 מיליארד דולר.
בנוסף, הקרן משתתפת באסיפת בעלי מניות וקידום האג'נדה החברתית והסביבתית בחברות השונות שבהן היא משקיעה.
לנקות את הסביבה ולהרוויח כסף
הצמיחה הכלכלית הגבוהה במדינות המתפתחות, תהליך התיעוש המואץ והתלות הגבוהה במדיניות הערביות לצורך הפקת נפט הגבירו לאחרונה את המודעות והצורך במציאת מקורות אנרגיה חלופיים ושימוש בתעשייה ירוקה. במקביל, תחום האנרגיה החלופית הולך וצובר תאוצה, וסוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה צורך בהשקעה של 16 טריליון דולר בסקטור האנרגיה החלופית בשני העשורים הקרובים.
בבית ההשקעות קמליה ממליצים על תעודת הסל Amundi Green Tech Living Planet שעוקבת אחרי מדד ה־Green Tech Living Planet שהושק בדצמבר האחרון, ומעניק חשיפה למגמות אלו. תעודת הסל שהונפקה בדצמבר 2010, מנהלת שווי הנכסים צנוע במונחים אירופיים — כ־15 מיליון יורו בלבד. התעודה שייכת לענקית הבנקאות הצרפתית קרדיט אגריקול, והיא מספקת חשיפה לחברות המעורבות בתעשייה ירוקה שנסחרות באירופה. המדד עצמו שייך ל־Living Planet Fund Management C, החברה־הבת של ה־WWF – אחד מארגוני הסביבה הגדולים בעולם. המדד אחריו עוקבת התעודה מחושב לפי אחוז ההכנסות של החברות במדד המקושר לפעילות ירוקה.
חברות הנכנסות למדד זה חייבות להיות בעלות שווי שוק של מעל 100 מיליון יורו, כשלפחות 20% מהכנסותיהן קשורים לפעילות אנרגיה ירוקה. תחום הפעילות מוגבל אף הוא, וחברות הפעילות בתחומים כדוגמת ייצור כלי לחימה, נפט, קזינו, הנדסה ואנרגיה גרעינית, טבק ואלכוהול אינן יכולות להיכלל במדד. כיום, 27% מהחברות הנכללות בו הן מתחום האנרגיה המתחדשת, 21% מתחום שימור ואספקת כוח, 17% מתחום טיפול במים, 13% מתחום השירותים והמוצרים הירוקים, והשאר מתחום האנרגיה המתחדשת והטיפול בשפכים.
לצד זאת, משקיעים שמעוניינים בהשקעה פסיבית בתחום האנרגיה החלופית, יכולים לעשות זאת גם באמצעות השקעה בתעודת סל ישראליות. מבט אנרגיה חלופית עוקבת אחרי מדד האקו שכולל מניות של חברות בתחום האנרגיה החלופית. החברות הנמצאות במדד זה שמות דגש על מציאת מקורות אנרגיה מתחדשים ונקיים, והן ממוקדות במניעת הזיהום של כדור הארץ. התפלגות הסקטורים במדד, נכון לסוף הרבעון הראשון של 2011, היא הפקת אנרגיה מתחדשת (23%), שימור ואספקת כוח (27%), אגירת אנרגיה (17%), המרת אנרגיה (21%), דלקים נקיים (7%) ושימושים ירוקים (5%).
תעודת הסל קסם קלינטק עוקבת אחרי מדד .Clean Tech Index US בין החברות הנכללות במדד ניתן למצוא ענקיות כמו ,ABB וסימנס ,(SI) לצד חברות קטנות יותר דוגמת פרסט סולר .(FSLR)
למשקיעים שמעדיפים ניהול אקטיבי, פועלות בישראל שתי קרנות נאמנות המתמחות בתחום, קרן מיטב אנרגיה ירוקה ואלטשולר הקרן הירוקה. הסקטורים המובילים בקרן מיטב הם אנרגיה סולארית ,(30%) אנרגיית רוח (20%) תאורה חסכונית ,(10%) אנרגיה גרעינית, סוללות ואתנול (40%).
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה