לחופש נולדו
המעצב ראלף לורן מציג בפריז פנינים נבחרות מאוסף המכוניות שלו, ששוחזרו בהשקעה של מיליונים, ומספר: "אני קונה רכב כדי לנהוג בו, לא כדי לכלוא אותו"
כשחושבים על אוסף מכוניות ישנות חושבים על מחסן: רצפת בטון סדוקה, כתמי שמן, כמה מכוניות שטופלו ביד חובבים אוהבת, שמפעם לפעם נאלצה גם לאלתר כדי לתקן - פה תפירה בחוט ברזל, שם הטלאה משתדלת.
כשמדובר באוסף של המעצב ראלף לורן, התיאור הזה הוא טעות גסה. המכוניות שלו, ש־17 מהן מוצגות כעת בתערוכת "ל'ארט ד'אוטומוביל" במוזיאון לאמנות דקורטיבית בפריז (Les Arts Décoratifs), הן לא פחות מיצירות אמנות - והן זוכות ליחס הולם: מדובר במיצג מוזיאוני לכל דבר, עם אוצר, חבר נאמנים והיסטוריה. "מכוניות, כמו צעצועים, נועדו בראש ובראשונה לצורכי הנאה", אומר לורן בראיון. "כאשר אתה עובר בין כמה סוגים של מכוניות, במיוחד כאלה שבהתחלה אינך יכול להרשות לעצמך, הן הופכות לאובייקטים שחולמים עליהם".
המכוניות באוסף של לורן הן שרידים לעידן שבו מעצבי רכב השלימו מכונית במשך חודשים רבים; תקופה שבה חמוקי כנף המתכת של מרצדס SSK, למשל, עוצבו עבור מיליונרים בעבודת יד שדרשה אלפי מכות פטיש מדויקות ורמת חרשות מתכת שאינה בנמצא כיום. "אין ספק שעבורי המכוניות הן באמת יצירות אמנות", מסביר לורן. "המכוניות הישנות יותר באוסף שלי אכן יוצרו ביד. הפרטים הקטנים, עבודת המתכת - אין ספק שמדובר באמנים. אטורה בוגאטי היה אמן שכזה, וגם הצוות שלו הורכב מאמנים אמיתיים. אני אוהב את רמת המעורבות שנדרשת כדי לייצר רכב כזה. מדובר ברמת מעורבות שגורמת לך לקשר רגשי עמוק עם הרכב".
רוב המכוניות באוסף של לורן אינן מכוניות אספנים מהזן הנפוץ, אלא מכוניות ייחודיות מסדרות מוגבלות, שתהליך השחזור שלהן הופך לפיכך לקשה פי כמה. "מבחינתי, שחזור נוגע בראש ובראשונה בנאמנות אבסולוטית למקור", מדגיש לורן. "היה לי המזל לפגוש את פול ראסל, היסטוריון רכב שמתמחה בשחזורים ועובד איתי כבר 20 שנה. שחזור הוא עבודה עדינה מאוד, ואי אפשר לעגל פינות. פעם, כששחזרנו אלפא רומיאו 2900, נאלצנו לקלף חמש שכבות של צבע עד שגילינו את הצבע המקורי, אדום בוהק. הצבע לא התאים למכונית, וישנן רבות אחרות מהדגם הזה שנצבעו באדום כהה יותר, שהתאים לה יותר, אך אני לא הסכמתי שהרכב ייצבע בצבע שאינו המקורי.
"אני לא מחשיב את עצמי לאספן. מעולם לא ראיתי בעצמי אדם שרוכש מכוניות לצורך אחסון ותצוגה - תמיד ראיתי את עצמי כאדם שרוכש רכב כדי לנהוג בו, ולא כדי לכלוא אותו. מבחינתי, כל מכונית אוצרת בתוכה חוויה שונה. לא משנה אם מדובר בבוגאטי קלאסית או במורגן בריטית עממית משנות השישים".
אתר התערוכה: http://tinyurl.com/buzz007
3 תגובות לכתיבת תגובה