השורה התחתונה: האמריקאים מאמינים בקרנות השווקים המתעוררים, הישראלים עדיין לא

בעוד שבארצות הברית ובאירופה ממשיכים להלך על הקו הדק שבין מיתון להתאוששות כלכלית אטית, השווקים המתעוררים בעולם ממשיכים לצמוח בקצב מהיר.

הבנק העולמי פרסם לאחרונה את תחזית הצמיחה שלו לשווקים המתעוררים, הצופה צמיחה שנתית ממוצעת של 4.7% בין 2011 ל־2025 בכלכלות המתפתחות, בעוד שהצמיחה הצפויה במדינות המפותחות עומדת על 2.3% בשנה. אף שלאחרונה חל שינוי מגמה מסוים, ודווקא שוקי ההון האירופיים מציגים עליות גדולות יותר מהשווקים המתפתחים, בראייה לטווח הרחוק ישנו קונצנזוס רחב לגבי עתידן החיובי של כלכלות מתעוררות רבות ולגבי ההזדמנויות שהן מציעות למשקיעים סבלניים.

חיזוק לכך שהמשקיעים בעולם ממשיכים להאמין בשווקים המתעוררים, מתקבל בדו"ח זרימת המזומנים האחרון של מורנינגסטאר. מהדו"ח עולה כי המשקיעים בארה"ב ממשיכים להזרים כספים אל קרנות השווקים המתעוררים, כאשר במהלך השנה האחרונה גייסו קרנות אלו יותר מ־75% מסך הכספים שזרמו אל קרנות בינלאומיות, כ־31 מיליארד דולר. סך הנכסים המנוהלים בקטגוריית השווקים המתעוררים בארה"ב הכפיל את עצמו בשנתיים האחרונות ל־216 מיליארד דולר.

• טבלה: קרנות השווקים המתעוררים
  

בישראל לא מתרשמים

בישראל, לעומת זאת, נראה כי המשקיעים עדיין לא מאמינים בכלכלות המתפתחות. 27 קרנות המתמחות בהשקעה בשווקים מתעוררים איבדו כ־214 מיליון שקל בשנה האחרונה (נכון לסוף מאי), מתוכם כ־85 מיליון שקל בשלושת החודשים עד סוף מאי. לאור התנאים הכלכליים החיוביים בשווקים מתעוררים רבים, החלטנו לבצע בדיקה של ההיצע בישראל, תוך התמקדות בקרנות שווקים מתעוררים רחבות טווח, כאלו הרשאיות להשקיע בכל השווקים המתעוררים, ואינן מוגבלות לאזור גיאוגרפי מסוים או למדינה ספציפית.

בטווח של שלוש שנים יש רק קרן אחת שהצליחה להכות את מדד הייחוס, מדד ה־MSCI לשווקים מתעוררים, והיא קרן אי.בי.אי סיון. הקרן שייכת לקטגוריית הקרנות הגמישות לפי רשות ניירות ערך, אך מחזיקה בעיקר בנכסים בשווקים מתעוררים. שאר הקרנות בקבוצה שבדקנו מציגות תשואות סבירות בטווח הארוך של שנתיים ומעלה, אך התקשו לייצר תשואות משמעותיות בטווח הקצר של שנה ומטה, מה שכנראה הבריח לאחרונה את המשקיעים.

"בחצי השנה האחרונה אנחנו עדים לעליות ריבית בשווקים המתעוררים ולחששות מאינפלציה, מה שגורם לשוקי המניות המתעוררים להיות בתשואת חסר לעומת השווקים המפותחים", אומר אורן מונטל, מנהל קרן פסגות שווקים מתעוררים. "אך כשמסתכלים קדימה, הסיפור של השווקים המתעוררים עדיין טוב. בחינת הדמוגרפיה, מינוף נמוך ורמות חוב ממשלתיות נמוכות ביחס למדינות המפותחות מעידים על כך שבטווח הארוך ימשיכו שווקים אלו לצמוח בקצב ממוצע של 5%–6% בשנה".

בישראל גובות קרנות השווקים המתעוררים העצמאיות (ללא האגדים, שהם קרנות המכילות מספר קרנות מתמחות) דמי ניהול גבוהים יחסית, של 2.8% בממוצע בשנה, בעוד שהממוצע האירופי בקטגוריה עומד על 1.86%. אך יש לזכור כי מבחינת היקף הנכסים המנוהלים רוב הקרנות הללו קטנות יחסית, מה שמקשה עליהן, ובצדק, להוריד עלויות לצרכן. האגדים, לעומת זאת, גובים בדרך כלל דמי ניהול נמוכים יותר משום שניהולם מצריך פחות עבודת מחקר.

המעניינות: סין וברזיל

בטור זה נתמקד בכמה קרנות שווקים מתעוררים, שקיבלו את דירוג חברת המחקר מורנינגסטאר לשלוש שנים.

פסגות שווקים מתעוררים: הקרן הגדולה ביותר מבין קרנות השווקים המתעוררים, המנהלת 58 מיליון שקל. בשנה האחרונה החזיקה הקרן בחשיפה של 25% לברזיל, שהניבה לתיק תשואה של כ־15%. נוסף לכך, בשנה האחרונה הושקעו כ־19% מנכסי הקרן בסין, וייצרו לפורטפוליו תשואה של 12.7%. מנגד, החשיפה של הקרן להונג קונג ולפרו לא הועילו לה - בעוד שחשיפת הקרן לשתי המדינות נעשתה בהיקף קטן יחסית, כ־2.5%, הן גרמו לה להפסדים של 14.5% ו־13.9% בשנה בהתאמה.

"השינויים הפוליטיים בפרו הביאו לירידות חדות בשוק המקומי, ולכן אנחנו מקטינים את החשיפה למדינה", מסביר מונטל. "לאחרונה החלטנו להגדיל את החשיפה לדרום אפריקה ל־17%. זוהי מדינה עשירה בחומרי גלם שעשויה להרוויח מהביקושים החזקים בשאר המדינות המתפתחות. אנחנו מעריכים שבמבט קדימה, סין תמשיך להיות מעניינת, ברגע שעליות הריבית שם יפסקו, וגם ברזיל תמשיך לצמוח בזכות מאגרי חומרי הגלם שלה".

הקרן מדורגת ברמה של שלושה כוכבים של מורנינגסטאר הודות לרמת סיכון נמוכה יחסית, וכן בזכות הביצועים שלה ביחס לקטגוריה ולשוק. נתון מדד ה־Downside שלה עמד על 93% בשלוש שנים, כלומר הקרן הצליחה לרדת קצת פחות מהשוק ברוב המקרים, ומדד ה־Upside שלה עמד על 80% בשלוש שנים, כלומר, ברוב התקופות של עליות בשוק - גם היא עלתה.

הראל פיא מניות שווקים מתעוררים: קרן זו, המנהלת 34 מיליון שקל, הצליחה להניב תשואה של 10.5% בטווח של שנה נכון לסוף יוני, הודות למספר בחירות השקעה נכונות: לקרן היתה חשיפה של כ־22% למניות סיניות, חשיפה הגבוהה בכ־6% מהחשיפה הממוצעת של הקטגוריה. סך התשואה של המניות הסיניות בתיק של הראל פיא הגיע לכ־22.5% בשנה, ביחס לתשואה ממוצעת של 2.3% של מניות סין בקטגוריה.

גם החשיפה המוגדלת לברזיל (כ־23%) סייעה לקרן בשנה האחרונה. ממוצע החשיפה לברזיל בקטגוריה עמד על 14.8%. המניות הברזילאיות הניבו לקטגוריה בממוצע 15.1%, בעוד שהמניות הברזילאיות בתיק של הראל פיא הניבו תשואה מצרפית של 17.9%.

מצד שני, לקרן היתה חשיפה של 5.3% לדרום קוריאה בשנה האחרונה, בעוד שהחשיפה הממוצעת של הקטגוריה עמדה על 11.3%. התשואה בקטגוריה שמקורה בחשיפה לדרום קוריאה הגיעה ל־21.7%, בעוד שתשואת המניות שנבחרו על ידי הקרן הגיעה ל־7.2%. אילו הקרן היתה נחשפת יותר לדרום קוריאה היא היתה מציגה ביצועים טובים יותר. הקרן קיבלה דירוג מורנינגסטאר של שני כוכבים בלבד, משום שנתון מדד ה־Downside שלה, שעמד על 106% בשלוש שנים, מעיד על כך שהקרן יורדת בדרך כלל יותר מהשוק בתקופות של ירידות.

קרן אדמונד דה רוטשילד שווקים מתעוררים: קרן זו, המדורגת ברמה של שלושה כוכבים בדירוג מורנינגסטאר, הציגה נתון מדד Downside סביר של 93% בשלוש שנים, המעיד על כך שהיא ירדה פחות מהשוק בתקופות של מגמה שלילית. אך בשנה האחרונה הנתון טוב בהרבה - 28% - כלומר, מנהל הקרן הצליח לחמוק היטב מירידות. לקרן חשיפה גבוהה לברזיל ולהונג קונג, שסייעה לה השנה בהשגת התשואה, אך חשיפות קטנות יחסית לאוקראינה, קולומביה וקנדה גרעו בצורה משמעותית מהתשואה הכוללת של התיק.

השורה התחתונה: שוקי המניות בשווקים המתעוררים מציגים תשואת חסר ביחס לכלכלות המפותחות, אך הם מהווים 75% מההשקעות בקרנות הבינלאומיות בארה"ב. במבט לעתיד כדאי לבחון קרנות המשקיעות בעיקר סין ובברזיל.

IFO מפיצת מוצרי מורנינגסטאר בישראל