צילום: שלום בר טל
ועידת הקלינטק ה-15 נפתחת היום: האקזיט הגדול הבא כבר בדרך
תעשיית הקלינטק הישראלית מגייסת 100 מיליון דולר בשנה והמומחים בטוחים שבקרוב נראה אקזיט נוסף במאות מיליוני דולרים. כלכליסט מציג את המגמות הבולטות בתחום, מסמן את 5 החברות המבטיחות וחושף את הקרן שצפויה להפוך לגדולה בישראל
עוד מעט ימלאו שנתיים למכירת חברת סולל הישראלית לסימנס הגרמנית, עסקת ענק שהסתכמה ב־418 מיליון דולר. רבים ציפו אז שהאקזיט הגדול הראשון של חברת קלינטק יעורר התלהבות סביב התעשייה המקומית, ושעוד רגע יגויסו מאות מיליוני דולרים להשקעות בחברות סטארט־אפ ישראליות בתחום. תעשיית הקלינטק היא בעצם אוסף של מוצרים, שירותים ותהליכים שנועדו למצוא פתרון יעיל וזול, להפחית את הפגיעה בסביבה ולשמור על המשאבים הטבעיים.
בינתיים השוק עדיין מחכה לאקזיט גדול בתחום, ורמת ההשקעות מתקשה להתרומם עם השיפור במצב הכלכלי העולמי. על פי נתונים שחושפת פירמת ארנסט אנד יאנג, ב־2008 היה היקף ההשקעות בחברות קלינטק ישראליות גבוה מ־200 מיליון דולר. שנה לאחר מכן הסכום כבר נחתך במחצית, ובשנה שעברה עלה רק במעט.
שנת 2011 צפויה להסתכם עם היקף השקעות של 90–100 מיליון דולר. סכום זה אינו כולל את ההשקעות בחברות בטר פלייס וברייטסורס, שגייסו מאות מיליוני דולרים כל אחת, אבל לפיתוח תשתיות ולא למחקר ופיתוח.
במקביל, מגייסות שלוש קרנות ההון סיכון הישראליות המתמחות בקלינטק - יזראל קלינטק, טרה ואקווה אגרו - קרן נוספת כל אחת, לאחר שסיימו להשקיע את כספי הקרן הראשונה. יזראל קלינטק היתה קרן ההון סיכון הישראלית הראשונה מאז 2008 שגייסה הון, שעמד השנה על 55 מיליון דולר לקרן השנייה שלה. גם קרן טרה מצויה כיום בהליך גיוס של קרן בת 50 מיליון דולר, ואילו אקווה אגרו, כפי שמפורסם כאן לראשונה, מגייסת גם היא קרן שנייה בת 70 עד 100 מיליון דולר והיא צפויה להפוך בתום השנה לקרן הקלינטק הגדולה בישראל.
רמת ההשקעה בקלינטק מתייצבת
גיא סלע, שותף בקרן ההון סיכון סטאר ונצ'רס ומנכ"ל חברת הסטארט־אפ סולאראדג', אחת מחברות הקלינטק הישראליות הגדולות, מסביר את הירידה בהשקעות העולמיות. "שוק הקלינטק נסמך בשנים הראשונות כמעט אך ורק על החלטות ממשלתיות ובינלאומיות, וספג השקעות רבות בין השנים 2004 ל־2008, ובכמה ענפים אף ספג השקעות רבות מדי. אלה הובילו כמה חברות פרטיות לבצע השקעות גדולות מדי, בשווי יקר מדי. משנת 2008 התקבלו בממשלות רבות החלטות 'בולמות', כיוון שחוקי השוק לא חייבו האצות של סקטורים מסוימים. רק אז התברר כי בתחומי קלינטק רבים לא נוצרו תשואות גבוהות מספיק בזמן הקצר שציפו לו, וכי המשקיעים יצטרכו להמתין בסבלנות עוד כמה שנים".
איתי זטלני, שותף בארנסט אנד יאנג ישראל וראש מחלקת הקלינטק, מסביר כי רמת ההשקעות הגבוהה יחסית בקלינטק הישראלי בשנים 2007 ו־2008 מייצגת את היוצא מן הכלל: "אלה השנים הראשונות של התעשייה בארץ והקרנות השקיעו כסף רב", הוא מסביר. "בשנים האחרונות אנחנו שמים לב למגמה של התייצבות על רמת השקעות שנתית ממוצעת של 100 מיליון דולר, כאשר הנתח שמגיע לחברות בראשית דרכן הולך ויורד".
מאין יגייסו יזמים מתחילים הון לרעיון פורץ הדרך שלהם?
"חלק ניכר מהפתרון למימון נמצא כיום בשיתופי פעולה שנרקמים עם גופים יצרניים, חברות גדולות ומוסדות ציבוריים שמבקשים להשתלב בתעשייה החדשה. מודל שכזה מצמצם את ההון הנחוץ ומזרז את לוחות הזמנים של המוצר".
"אין מדיניות השקעה ממשלתית"
אף שהיקף ההשקעות כיום מזכיר את זה של אמצע העשור הקודם, זטלני סבור שהמצב שונה לגמרי. "התופעה הבולטת ביותר כיום היא העובדה שבארבע השנים האחרונות הצטברה כאן שכבה של חברות איכותיות שגייסו סכומי כסף משמעותיים, פיתחו מוצר ונראה כי קרבתן לשוק ושלבי התפתחות הפיתוח הטכנולוגי שלהן יניבו מספר אקזיטים מרשימים או שיתופי פעולה בשנים הקרובות, והמשקיעים יראו שהקלינטק מייצר גם תשואות". בין החברות שביצעו קפיצת מדרגה כזו מציין זטלני את סולאראדג', טיגו, HCL, פיתגורס, מטרולייט, אמפסי, פנטלום, גרינרוד, קיימא, BPT וטקדו.
הירידה ברמת ההשקעות בקלינטק בארה"ב השפיעה על ישראל?
"המצב בישראל עוקב אחרי מצב ההשקעות בארה"ב באיחור של כמה שנים מבחינת המגמות. עם זאת, אני לא מוצא כל הבדל ברמת החדשנות - חברות ישראליות כמו HCL או פיתגורס אינן נופלות ברמת החדשנות מחברות אמריקאיות, אבל אי אפשר להשוות את היקפי ההשקעה. הנשיא אובמה הזרים הון רב כדי ליצור מקומות עבודה, וקרנות ההון סיכון מינפו את הסכום הזה כדי למזער את הסיכון. בישראל לא תראה את זה קורה, כי אין כאן מדיניות השקעה ממשלתית בקלינטק, מלבד השקעות של המדען הראשי, שמשאביו מוגבלים".
זטלני מציין כי ההתפתחות הדרמטית של השנה היא מעבר של מרכז הכובד בתחום לסין. "ארבעה מתוך שבעה תחומי הצמיחה שבהם תתמקד סין בתוכנית החומש שלה קשורים בקלינטק. תוכנית אסטרטגית זו מפנה כיום סכומי כסף בלתי מוגבלים לתעשייה ולייצור, ביניהם לתחומים הסולארי, תאורה חסכונית ואנרגיית הרוח.
"החברות הסיניות לא מסתפקות רק בייצור המוני, אלא נזקקות לחדשנות ומאתרות טכנולוגיות בכל העולם. ראינו כבר ניצנים של שיתופי פעולה בין חברות השקעה סיניות לחברות סטארט־אפ ישראליות. חברות הסטארט־אפ והמשקיעים הישראלים צריכים לפנות מזרחה, ותפקידה של הממשלה לסייע להם".
3 תגובות לכתיבת תגובה