אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה לפקח על לחם לבן ולא על לחם מלא? צילום: טל שחר

למה לפקח על לחם לבן ולא על לחם מלא?

"כלכליסט" בדק את מחירי מוצרי המזון המלא, וגילה שפערי המחירים בינם לבין שאר שוק המזון רק הולכים וגדלים. בעוד משרד התמ"ת טוען כי הערך התזונתי של מוצר אינו עילה לפיקוח, עמותת התזונאים מפצירה בקמעונאים: עזרו לנו להפוך את פירמידת מחירי המזון

06.07.2011, 09:11 | גיל קליאן

בכל שוק המזון נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים לסל מוצרים זול ובסיסי לצרכן - אבל מה לגבי איכות המזון שנמצא בסל? בנושא זה פנתה עמותת עתיד, עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, לנוחי דנקנר, בעל השליטה בשופרסל, ולריצ'י האנטר, מנהל העסקים הראשי של הרשת, וביקשה שאלו ידאגו לסל מוצרים שהוא לא רק זול יותר, אלא גם מזין יותר. החזון: להפוך את פירמידת המחירים של שוק המזון, ולגרום לכך שככל שמוצר יהיה מזין יותר, הוא יהיה זול יותר.

"לא רצינו לערב את הממשלה כי זה לא צריך לבוא ממקום של סובסידיה ומסים, אלא מהאחריות החברתית של היצרנים והרשתות", אומרת אדווה היימן, מנכ"לית העמותה. ברמז להתבטאותו של דנקנר, שאמר שיש להוריד את מחירי המזון ב־20%–30%, היא מוסיפה: "פנינו לאותם אנשים שהעלו את הרעיון מלכתחילה, כי אנחנו חושבים שמאחר שהם העלו את הרעיון, אולי הם יותר בשלים גם לפעול".

מה הם ענו?

"עד לרגע זה לא קיבלתי כל תגובה משופרסל, אבל אנחנו נוביל את זה בכל מחיר, עם שופרסל ובלי שופרסל. לא יכול להיות שכל ילד שיוצא לחרם צרכנים יוכל לעשות פה רעש ומהומה. צריך קריטריון למחיר המזון, והקריטריון הבריאותי הוא הכי נכון, מכל צד שלא תסתכל על זה".

 

"ננסה להגביר תחרות בשוק המזון הבריא"

בעקבות פניית העמותה לשופרסל, "כלכליסט" בדק אם יש מקום להכנסת מוצרים בריאים יותר לפיקוח - והאם שינוי פשוט כמו פיקוח על לחם מלא במקום לחם לבן באמת יועיל לצרכן.

כיום קיימים פערי מחיר גדולים בין המוצרים הבריאים יותר למזינים פחות. כך, למשל, לפי אתר האינטרנט של שופרסל, השבוע נמכר קמח לבן ב־4.99 שקלים לאריזה, לעומת קמח מלא אורגני שנמכר תמורת 15.3 שקל - פער של 206%.

"כלכליסט" פנה למשרד התמ"ת, ושם מסרו: "בחוק הפיקוח על מחירי מוצרים ושירותים ישנן כמה עילות שבגינן ניתן להכניס מוצרים לפיקוח. עיקרי העילות הם חוסר תחרות - שוק שאינו משוכלל. כאשר יש הוכחה לכך שיש כשל שוק ואין תחרות, יש להביא את המוצר לוועדת מחירים, אשר ממליצה לשרים על הכנסה לפיקוח. לאחר המלצת הוועדה חותמים על הצו שני שרים - שר האוצר והשר הממונה על המוצר או על השירות.

"בכל הקשור לשאלה הנוגעת לפיקוח מחירים על מוצרים בריאים, בדיקת החוק מעלה כי היותו של מוצר בריא או תזונתי יותר או פחות, אינה מהווה עילה להחלת פיקוח מחירים. הנושא עלה לדיון בעבר גם מול משרד הבריאות.

"בשלב זה, אין בכוונת משרד התמ"ת לקדם מהלך להחלת פיקוח מחירים על מוצרי מזון הנחשבים לבריאותיים. עם זאת, משרד התמ"ת יפעל ויבחן את הכלים העומדים לרשותו, כדי להביא להסרת חסמים המביאים לצמצום התחרותיות במגזר מוצרי המזון הבריאים - אם יתגלה כי אכן קיימת בעיה כזו".

חשוב לציין כי תקנות אלה של התמ"ת להכנסת מחירי מוצרים לפיקוח הן מתוקף חוק שנחקק ב־1996. עם זאת, ישנם מוצרים שנמצאים בפיקוח מסיבות היסטוריות - למשל הלחם האחיד, שנכנס לפיקוח מתוקף היותו "מוצר בסיס", להגדרת המדינה. לפי התקנות של היום, הלחם האחיד לא היה נכנס לפיקוח.

 

מוצרי בריאות הפכו למזון לעשירים

בינתיים, כוחות השוק מתגמלים את הצרכנים לרכוש מוצרים פחות בריאים: מהנתונים שהוגשו לכנסת על עליות המחירים בשוק המזון בישראל, רואים כי קטגוריות כמו ממתקים ומשקאות קלים רשמו מאז 2005 עליות מחירים צנועות יחסית, לעומת קטגוריות בריאות יותר כמו בשר ועופות ופירות וירקות מעובדים. כלומר, הפערים שעליהם מדברים התזונאים רק הלכו וגדלו.

בסופו של דבר, למדינה יש אינטרס ברור לדאוג לבריאות אזרחיה, כדי שלא יהפכו לנטל על מערכת הבריאות. בעיות כמו השמנת יתר הופכות גם בישראל לאחת הבעיות הבריאותיות המרכזיות שאיתן מתמודדת המדינה, בהשקעה תקציבית גדולה. האם שינוי בדרך שבה המדינה מסתכלת על מזון יתרום לבריאות של כלל הציבור הישראלי? בעמותת עתיד מאמינים שכן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

37 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

36.
משהו לא מסתדר לי בהשוואה של הטחינה.
מחד אתם מציגים מותג פרטי של שופרסל לעומת הרדוף. מאידך אינכם מציינים את גודל האריזה, אבל מהתמונות ברור שמדובר בקילו של שופרסל לעומת חצי קילו או 400 גרם של הרדוף. מדוע זה לא ברור? כי ק"ג טחינה של היונה, ארז, גמל ומותגים איכותיים אחרים, עולה בין 22 לרגילה ל24 שקלים לטחינה מלאה. הרדוף בגודל כזה תעלה קרוב ל 30 שקלים אם הם מציעים את זה בכלל. ללא קשר, גם אני חושב שאין הצדקה למכור קמח מלא או סוכר חום במחיר גבוה יותר, למרות שעברו פחות עיבוד. היצרנים יטענו, שמכיוון שמוצרים אלו מיצרים בנפחים קטנים יותר להלן המחיר. אבל בכל העולם עושים קופה על טרנד הבריאות. ואני אומר, אם יורידו מחיר, נקנה יותר וכולם ייצאו מרוויחים!
משוגע על טחינה  |  07.07.11
34.
ל-13
אם את נחרדת ממה שהילדים שלך אוכלים, אולי תחנכי אותם לאכול אחרת, ופחות. הכתבה הזו לדעתי נכונה בחלקה אבל גם אם יורידו את המחירים, זה לא חזות הכל. לרוב האנשים שאוכלים היום קמח לבן על כל צורותיו יש קבעון כזה או אחר, חוסר עניין משווע לדעת מה האוכל שהם מכניסים לגוף גורם בטווח הרחוק או שהם בכלל לא טורחים לקרוא את התווית. לחם עם שומן טראנס מעצבן אותך? גם אותי. אם תפסיקי לקנות אותו יחד עם עוד כמה מאות אלפי ישראלים, אולי היצרנים יבינו שאין לדברים האלה כאן שוק וזה יעלם מהעולם. כל עוד יש למוצר ביקוש, אף אחד לא באמת מצפה שחברה מסחרית תפסיק לייצר אותו על חשבון הרווחיות שלה, נכון? מזה ניתן להסיק איפה טמונה הבעיה באמת.
מעדיפה איכות על כמות , מרכז  |  07.07.11
לכל התגובות