צילום: ארן דולב
הרבה שמש, לא מספיק רו"ח
הכנס השנתי של לשכת רואי החשבון באילת שמסתיים מחר מתקשה להתחרות בסטנדרטים שהציב הכנס המקביל של עורכי הדין: בכירי הענף לא הגיעו, אף פוליטיקאי לא נראה בשטח המלון וגם מי שבחר לבוא - נמנע לעתים מכניסה להרצאות. יו"ר הלשכה לא מתרגש: "אין לנו רצון להיות כמו עורכי הדין. אנחנו יותר סולידיים"
אילת משמשת כבר שנים כאכסניה לשני כנסים מקצועיים גדולים - האחד של לשכת עורכי הדין והשני של לשכת רואי החשבון. עם זאת, בניגוד לדמיון שקיים לכאורה במהות שני אירועים אלה, ההבדל הוא משמעותי: בניגוד להתכנסות השנתית של עורכי הדין בעיר הנופש, כנס רואי החשבון מלא בכוונות טובות מצד המארגנים, אך סובל מחוסר בסקס אפיל הנובע בין השאר מרשימת הנעדרים ממנו. רשימה זו כוללת השנה את צמרת רואי החשבון, ובה הנהלות המשרדים הגדולים - ארנסט אנד יאנג, קסלמן וקסלמן, סומך חייקין, זיו האפט ודלויט, וכן עורכי הדין הגדולים המתמחים במסים דוגמת משה שקל, טלי ירון־אלדר וזיו שרון.
נשיא לשכת רואי החשבון דורון קופמן מנסה להסביר ולהרגיע, וטוען כי "אין לנו רצון להיות כמו עורכי הדין. רואי החשבון יותר סולידיים". עם זאת, אין ספק שבעוד שכנס עורכי הדין מצליח להביא בכל שנה את צמרת המשפט הישראלית על שופטיה, פרקליטיה, סנגוריה ושרי הממשלה, כנס לשכת רואי החשבון מדדה מאחוריו. השנה גם אורח הכבוד, שר המשפטים יעקב נאמן, ביטל את השתתפותו במושב הפתיחה בשל ישיבת ממשלה, וכך גם עו"ד דן שיינמן ושופט בית המשפט הכלכלי בתל אביב חאלד כבוב.
הרגולטור נשאר בבית
חלק מבעיות הכנס טמונות בפיצולו לשני מועדים - מאי ויולי. כך, לראיה, מנהל רשות המסים יהודה נסרדישי ונציגי רשות המסים הבכירים הגיעו לכנס שנערך במאי, אך נשארו בבית בכנס הנוכחי. היעדרותו מהדיונים של הרגולטור נסרדישי, הקשורה ככל הנראה בפרישתו הקרבה ובעובדה שטרם נמצא לו מחליף, היתה מורגשת.
ומדוע נמנעו רואי החשבון הבכירים מלהדרים לאילת? "הכנס הזה לא פונה אליי ברמה המקצועית, ולכן נעדרתי ממנו גם בשלוש השנים הקודמות", טוען רו"ח מאחד המשרדים הגדולים. "עדכונים מקצועיים אני מקבל מהפירמה שלי ברמה יומיומית והנושאים הם בהחלט לא כאלה שאי אפשר להחמיץ אותם, מה גם שידוע שהאנשים שיהיו שם אינם מהמשרדים הגדולים. חברים שלי שהם עורכי דין בכירים מגיעים לכנס הלשכה שלהם כדי להתחכך עם שופטים ועם קולגות. בכנס של רואי החשבון, כל הקולגות שלי נשארו במשרד, וגם ככה אין שמות גדולים ששווה לנסוע עד אילת כדי לפגוש אותם".
עו"ד בכיר העוסק במסים ובחר שלא להגיע סיפק הסבר אחר להבדל בין כנס עורכי הדין וכנס רואי החשבון: "בשניהם יש המון פוליטיקה, אבל ההתחככות של רואי חשבון בינם לבין עצמם חסרת ערך, ולזו של עורכי הדין יש יותר משמעות עסקית", הוא אומר. "לרו"ח יש אינטראקציה עם עצמו ועם רשויות המס ולא עם פוליטיקאים ושופטים, ולכן אין לו סיבה להגיע. אם היו מזמינים את רואי החשבון לכנס של עורכי דין, הם היו מגיעים, כי שם למינגלינג יש משמעות לגבי עסקאות עתידיות וקבלת עבודה".
"דווקא כנס רואי החשבון מקצועי יותר וזה של עורכי הדין הוא יותר 'שואו אוף'", טוען עו"ד אודי ברזילי, שהגיע לכנס מאי של לשכת רואי החשבון וגם לכנס של לשכת עורכי הדין. "כמי שהגיע לשני כנסים מקצועיים אלה, אני יכול להעיד שרואי החשבון לא מחפשים שמות או לעשות כותרות, אלא לתת ערך מוסף מקצועי".
אלא שבקרב הבאים לכנס הנוכחי לא תמיד ניכרת התרגשות גדולה מהפאנלים השונים בנושאי חקירות של רואי חשבון, משפט ותקשורת, בועת הנדל"ן ושווי השימוש. רו"ח העובדת כחשבת בחברה גדולה נותרה מחוץ לאולם ההרצאות אתמול עם בעלה ושני ילדיה הקטנים. לדבריה, היא משתדלת להגיע בכל שנה לכנס ביולי, כי מדובר בתקופה רגועה בעבודה. "בדרך כלל אני קוראת את התוכנייה ומחפשת לראות מי מופיע, אבל השנה לא ראיתי משהו מיוחד, וגם ככה את כל העדכונים המקצועיים אני מקבלת במייל למשרד".
רואה חשבון אחר ממשרד בינוני הגיע לכנס עם אשתו, וסיפר כי נכנס למושב שהתקיים בענייני נדל"ן כי הנושא עניין אותו, וכי הוא מתכנן ללכת גם למושב בנושא שווי שימוש שייערך היום, אבל הוא "לא מבטיח דבר". "באתי לאילת לנופש ואני בעיקר הולך עם אשתי לים, לבריכה ולקניות. אני כן נכנס למושב אם הנושא מאוד מעניין אותי, אבל את אשתי זה בטח לא מעניין ואני לא רוצה שהיא תשתעמם", הסביר.
היו גם פאנלים
אך למרות ההיעדרויות הרבות וחוסר המוטיבציה היחסי של הבאים, הפאנלים המקצועיים השונים התקיימו כסדרם - ועוררו עניין לפחות בקרב היושבים בקהל. במושב הנדל"ן שהתקיים אתמול הציג ד"ר יוסי יכין, כלכלן בחטיבת המחקר של בנק ישראל, מחקר שהכין שהראה כי אין בישראל בועת נדל"ן. לדבריו, "ב־40 השנים האחרונות מדד מחירי הדירות עלה ביחס למדד המחירים לצרכן בקצב שנתי ממוצע של 1.7%. התופעה אינה ייחודית לישראל וניכרת גם בארה"ב ובבריטניה. בנוסף, יחס מחירי הדירות לשכר הדירה ב־40 השנים האחרונות עומד על כ־4% תשואה בשנה. באזורים שונים בארה"ב, שבהם אנו יודעים שהתפתחה בועה, מחירי הדירות עולים במהירות גדולה יותר. להערכת בנק ישראל, אם מתפתחת בועה בישראל - אנחנו רק בשלביה הראשונים".
מנכ"לית חברת הדירוג מעלות לשעבר דורית סלינגר סקרה בדיון את הסיכונים הקיימים בשוק הנדל"ן הישראלי, וטענה כי "החברות בישראל הן בעלות סיכון גבוה יותר מבאירופה. אינני רואה בועה במחירי הנדל"ן אלא גאות, ולכן יש עצירה בחודשים האחרונים בעליית המחירים וירידה בביקושים".
מנכ"ל בנק אגוד חיים פרייליכמן הצטרף לדבריה, ואמר כי ברבעון הראשון של 2011 המחירים עלו, וכי מאז פסח ניכרת האטה במכירות בכל הארץ, אך אין ירידה במחירים. "ברור שהדיבורים בשוק ובתקשורת יצרו תגובה בשוק. יש היום יותר דירות גמורות בהשוואה להתחלות, וזה אומר שיהיה פחות היצע בעתיד".
פרייליכמן המשיך ואמר כי "מטרת הממשלה היא לסייע לזוגות צעירים ולערי הפריפריה, שם הקבלנים אינם מעוניינים לבנות במקומות שבהם הביקוש לדירות חדשות נמוך, וכן היכולת הכלכלית של התושבים מוגבלת". עם זאת, סיים מנכ"ל בנק אגוד בתחזית אופטימית ואמר: "להערכת הבנק, קיימת סבירות גבוהה כי תחול ירידת מחירים. שיעור הירידה צפוי בהתאם למשקל המשוקלל של הגורמים הסביבתיים ועיתוייהם. עם גורמים אלה אפשר למנות השפעות מאקרו־כלכליות, דוגמת צעדי הממשלה, התפתחויות גיאו־פוליטיות ומצב שוק ההון, וכן השפעות סקטוריאליות דוגמת מיקום גיאוגרפי, סוג הדירה ואיכותה".
דנים בביטוח הלאומי
המושב שפתח את הכנס ביום ראשון העלה על סדר היום את נושא הזכויות בביטוח הלאומי ובביטוח אובדן כושר עבודה במקרים של נכות. האורחת המרכזית במושב היתה מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני, שקראה לרואי החשבון להיכלל בציבור המייצג את התובעים, ופירטה את היקפי הפעילות הכספית של המוסד. "בעידן שלנו קיימים פערים מתרחבים בין עשירים לעניים, וכן תופעות כמו גידול בתוחלת החיים וצמצום הילודה שיוצרות מצב שבו יש יותר קשישים שצריכים תמיכה ליותר שנים ופחות צעירים שיתמכו בהם. ב־2011 ישלם הביטוח הלאומי כ־64 מיליארד שקל לכ־800 אלף מקבלי קצבאות", אמרה.
עו"ד אריה אריאלי, היועץ המשפטי של חברת הפניקס, הסביר את גישת חברות הביטוח לנושא של אובדן כושר עבודה, וסיפר כי במחקר שנעשה לפני כמה שנים על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה נמצא כי הישראלים מדורגים בצמרת העולמית בהונאות בביטוח. הוא המליץ על גילוי נאות בעת עריכת הפוליסה, הזכיר את חובת הגילוי הקבועה בחוק ואמר: "מי שמסתיר מידע גורם לעצמו נזק בעת מקרה הביטוח, בייחוד במקרים של תביעות נכות, תאונות אישיות ואובדן כושר עבודה. בחברת הפניקס מתקבלות מדי שנה כ־2,600 תביעות חדשות לאובדן כושר עבודה, והחברה משלמת קצבאות אובדן כושר עבודה בהיקף של 10 מיליון שקל בחודש".
10 תגובות לכתיבת תגובה