פסטיבל ירושלים: הסרטים המומלצים

פסטיבל הקולנוע ה־28 בירושלים נפתח בהקרנת "סופר 8", סרטו של ג'יי ג'יי אברהמס ("משימה בלתי אפשרית", "אבודים"), שהפיק סטיבן ספילברג. במשך עשרה ימים יוקרנו בפסטיבל מבחר סרטים זוכי פרסים מהארץ ומהעולם, ויבקרו בו יוצרי קולנוע מהשורה הראשונה, ביניהם הבמאי ההונגרי בלה טאר, הבמאי האיראני עלי סמאדי אהדי, הבמאי האיטלקי ג'יאני די גרגוריו והבמאי האמריקאי ג'סי פרץ. בין היתר יקבלו אותות הוקרה הבמאי הישראלי ערן ריקליס, מבקר ומרצה הקולנוע נחמן אינגבר ובמאי הקומדיות הצרפתי פייר אטקס. "כלכליסט" בוחר עבורכם את הסרטים שלא כדאי לפספס בעיר הקודש.

מערת החלומות הנשכחים

ארה"ב, 2010, 90 דק'

סרטו המדובר של הבמאי הגרמני הנודע ורנר הרצוג (״גריזלי מן״) הוא הניסיון המשמעותי הראשון לנצל את טכנולוגיית התלת־ממד בקולנוע הדוקומנטרי.

הרצוג מכניס צוות צילום מצויד במצלמות דיגיטליות חדשניות אל אחד מאתרי האמנות הפרה־היסטוריים החשובים בעולם - מערת שובה שבדרום צרפת. על קירותיה של המערה נתגלו ציורים קדומים של אריות, סוסים וחדי־קרן מלפני 30 אלף שנה.

בעזרת תלת־הממד הרצוג מייצר אשליה של תנועה לציורים, ומתבונן ביצירות האמנות מנקודת מבט הדומה לזו של ציירי המערות המקוריים. קהל היעד: מי שרוצה לראות איך נראה שילוב בין דוקו ו־3D. פרטים: לב סמדר: 10 ביולי, 20:15; 11 ביולי, 21:00; 15 ביולי, 15:00.

מערת החלומות הנשכחים

בוקר טוב אדון פידלמן

ישראל, 2011, 105 דק'

סרטו החדש של יוסי מדמוני, זוכה פרס התסריט בתחרות הבינלאומית של פסטיבל סאנדנס השנה, עוסק במאבקים בין אב לבנו. פידלמן (ששון גבאי) הוא בעל חנות עתיקות שמגייס בחור צעיר ומסתורי בשם אנטון (הנרי דוד) כעוזרו.במקביל הוא נאלץ לנהל מאבק עיקש מול בנו נוח (נבו קמחי), שרוצה להקים במקום החנות בניין דירות. העניינים מסתבכים כשאנטון מתאהב באשתו ההרה של נוח (שרה אדלר). אחרי שיתופי הפעולה עם דוד אופק ("המנגליסטים", "בת ים ניו יורק") מדמוני מתנסה לראשונה כבמאי יחיד. בזכות התסריט המהוקצע, המוזיקה המקורית והעדינה, שיצר אבי בללי, ושורת השחקנים המרשימה, נראה שזה אחד הסרטים הישראליים המסקרנים בפסטיבל. קהל היעד: המעוניינים בדרמה ישראלית כתובה היטב. פרטים: סינמטק 1: 11 ביולי, 22:00; סינמטק 3: 12 ביולי, 12:00.

בוקר טוב אדון פידלמן

היו זמנים באנטוליה

טורקיה/בוסניה הרצגובינה, 2011, 157 דק'

הקולנוע הטורקי בעשור האחרון שייך בלי ספק לנורי בילגה ג'יילן, וסרטו האחרון והמהפנט, שהוצג בפסטיבל קאן השנה, מוכיח שוב שהמעמד מוצדק. חיפוש לילי אחר גופה שנעלמה הופך לניתוח פילוסופי שלאחר המוות על המצב האנושי, ומזכיר במעט את "שם תואר: משטרה" הרומני, שהוקרן אצלנו בשנה האחרונה. במשך יותר משעתיים וחצי ועם מעט מאוד אירועים משמעותיים בעלילה, ג'יילן מתמקד בפרוצדורה משטרתית. הוא מרחיב לסרט שלם את מה שהיה מאכלס אולי חמש דקות ראשונות בפרק של "חוק וסדר". לסרט איכות אסתטית מרשימה של פילם נואר מודרני ונגיעות קומיות של הומור שחור, והוא כנראה אחד הסרטים הנועזים בפסטיבל השנה. קהל היעד: בעלי זמן וסבלנות לסרט בקצב שונה. פרטים: סינמטק 1: 13 ביולי, 16:45; 15 ביולי, 14:15; לב סמדר: 14 ביולי, 20:00.

טבלואיד

ארה"ב, 2010, 88 דק'

במאי סרטי התעודה האמריקאי וזוכה פרס האוסקר ארול מוריס ("ערפל מלחמה", "הקו הכחול הדק") פונה בסרטו החדש לנושאים כמו סקס, תהילה, שיבוטים גנטיים וקהילת המורמונים. "טבלואיד" מתעד את סיפורה המוטרף של ג'ויס מקיני, אשה בעלת מנת משכל של 168. ג'ויס הסתבכה בסנסציה תקשורתית הקשורה לאובססיה מינית, כלבים משובטים, ושאר מוזרויות שהתנוססו על שערי העיתונות הצהובה בבריטניה. מוריס טוען שזה סרטו הטוב ביותר. אם לשפוט על פי הקריירה הקולנועית שלו מ־1978, זהו לבטח סרטו המשעשע ביותר. קהל היעד: חובבי שערוריות. פרטים: לב סמדר: 8 ביולי, 16:15; 9 ביולי, 11:30; 15 ביולי, 18:45.

חוף בומביי

ארה"ב, 2011, 80 דק'

סרטה הראשון והמדובר של עלמה הראל הוא הזוכה הגדול של פסטיבל טרייבקה בניו יורק השנה. תיעוד רגיש ופיוטי של קהילת תושבים מצומצמת בים סלטון, אזור רפאים באחד מחבליה המדבריים של דרום קליפורניה, שמסמל את שברו של החלום האמריקאי. להראל יש עבר כצלמת, אמנית וידיאו ובמאית סרטי מוזיקה, והמיומנויות האלה ניכרות בסגנון המובחן והמיוחד של הסרט הזה. בזכות השפעות מרומזות של קולנוענים עצמאיים — כמו הרמוני קורין, גאס ואן סאנט ומישל גונדרי — "חוף בומביי" מרגיש כמעין פואמה חלומית וסוריאליסטית; פואמה המשלבת התבוננות תיעודית עם כוריאוגרפיה, ומוזיקה של ביירות ובוב דילן. זהו דיוקן מהפנט על דמויות הזויות בשולי החברה האמריקאית, שיגרום לכם לחשוב מחדש על קולנוע דוקומנטרי. קהל היעד: אוהבי קולנוע פיוטי. פרטים: סינמטק 1: 8 ביולי, 15:45; סינמטק 2: 9 ביולי, 17:30; 10 ביולי, 22:00.

חוף בומביי

הנותנת

ישראל/גרמניה, 2011, 86 דק'

סרט הביכורים של הגר בן אשר, בוגרת לימודי הקולנוע בבית ספר מנשר, הוקרן במסגרת שבוע המבקרים בפסטיבל קאן השנה, וקצר שבחים רבים. תמר (בן אשר) היא אם חד־הורית החיה במושב ומנהלת חיי מין סוערים למורת רוחם של הסובבים אותה. כשלחייה נכנס בן מושב לשעבר (ישי גולן), היא מנסה לשנות את דרכיה ולהגדיר מחדש את זהותה. "משעולים", סרטה הקצר של בן אשר, השתתף בפסטיבל קאן לפני ארבע שנים, ובעקבותיו הוזמנה לפריז ולאחר מכן לטורונטו כדי לפתח את סרטה העלילתי הראשון. התוצאה מסקרנת למדי. קהל היעד: חובבי דרמות ישראליות חורפיות. פרטים: סינמטק 1: 12 ביולי, 22:00; סינמטק 3: 13 ביולי, 13:45.

17 באוגוסט

רוסיה/פולין/פינלנד, 2009, 52 דק'

סרטו התיעודי המדהים של אלכסנדר גוטמן עוקב אחרי שגרת יומו המזעזעת של אסיר עולם, שהורשע בשלושה מקרי רצח ונכלא בין ארבעה קירות. גוטמן מצליח לתאר את החלל הקלסטרופובי ואת העולם המסוגר והמבודד שבו אין לאסיר נפש חיה לשוחח עמה מלבד עכביש על הקיר. גוטמן עושה זאת באמצעות החלטות קולנועיות מרתקות, ביניהן עריכה מדויקת ופסקול מצמרר. האם הזמן החולף לו הוא עונש כבד אף יותר מגזר דין מוות? כמה קצר המרחק בין שפיות לשיגעון במקום כזה? סרט שלא תשכחו במהרה. קהל היעד: מי שיכול להתמודד עם חוויה לא קלה שנצרבת בתודעה. פרטים: סינמטק 4: 9 ביולי, 14:15; 11 ביולי, 14:45.

הגל הירוק

איראן/גרמניה 2010, 80 דק'

השנה היא 2009, ובניגוד מוחלט לציפיות, מחמוד אחמדינג'אד נבחר שוב לנשיאות איראן. על רקע האשמות בדבר הסטת תוצאות ההצבעה, גל של הפגנות נגד נמחץ תחת התקפות ברוטליות של מיליציה ממשלתית. סרטו המונפש של עלי סמאדי אהדי מבוסס כולו על וידויים בגוף ראשון שנאספו מתוך מצלמות של טלפונים ניידים ומהענן הווירטואלי: טוויטר, פייסבוק, בלוגים ועוד. הקטעים שאסף נראו לאהדי כה חזקים בעוצמתם עד שהחליט לוותר על כל ניסיון צילום או העמדה מחדש לטובת פורמט האנימציה. התוצאה: מסמך תיעודי מדהים שמצליח להעביר את הטון הציבורי והאווירה המדכאת בתקופה האפלה, ולספר על מהפכה רבת השפעה מנקודת המבט של מארגניה. קהל היעד: מי שאהב את "פרספוליס" ו"ואלס עם באשיר". פרטים: סינמטק 1: 7 ביולי, 20:15; 11 ביולי, 17:30; 12 ביולי, 17:45.

הגל הירוק