הון אנושי: משחקי תחפושות

חמישי בערב, מלון דניאל בהרצליה, ערב גאלה של האקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים לגיוס כספים למוזיקאים ורקדנים צעירים מהפריפריה, בחסות קרן אי.די.בי לתרומה לקהילה. כל מיני דברים משונים קרו שם. זה התחיל כשהמיליארדר יונס נזריאן חשב שאני מקורב לראש הממשלה, והתחיל להציג אותי כך בפני אנשים. ממפגש למפגש זה נעשה יותר מגוחך. חשדתי שזה קשור לעובדה שבעבר שרה נתניהו פרסה את חסותה על ערבי הגאלה של האקדמיה, אבל הסיבות לא משנות. כל ניסיונותיי להסביר לנזריאן שאין לי שום קשר לנתניהו לא חסכו ממני עוד ועוד היכרויות מביכות ומלמולים בסוגיית חסותה הנעדרת של הגברת נתניהו.

אחר כך בלטה בין המלצריות צעירה אחת, טיפאני זבלודוביץ', שהסתובבה בפואייה וחילקה דים סאם. מנהל המלון הכיר לה את חיה ויצחק תשובה, שמסר ד"ש לאבא פויו. שאלתי את טיפאני מה היא עושה שם, והיא סיפרה שהיא רצתה לבוא לישראל לחיות קצת כמו הקומון פיפל, אבל זה לא ממש עובד כי מנהל המלון כל הזמן מציג בפניה את החברים של אבא. בעודה מדברת איתי, היא העמיסה דים סאם על הצלחות של ליזיקה ועמי שגיא, שסיפרו שטדי בדיוק קנה מטוס ושהם בדיוק חזרו מהופעה של פלסידו דומינגו.

טיפאני זבלודוביץ' | צילום: אוראל כהן

לאט לאט הגיעו האנשים של נוחי דנקנר. כשדני וצילי נווה נכנסו, צילי תפסה אותי והעירה לי על כך שלא הזכרתי אותה בטור על האירוע שבו דנקנר קיבל פרס ע"ש הרצל. "אני אדם בפני עצמי", אמרה נווה, "אני מנכ"לית כלל פיננסים נאמנויות. אני רק נראית פרחה".

דנקנר לא עשה סימנים שהוא עומד להגיע, ותשובה עשה סימנים שהוא עומד לעזוב. "יש לי עוד שני אירועים שאני צריך להספיק", הוא אמר לי ביציאה, "חיכיתי מספיק. אנחנו צריכים להגיע לחתונה בעכו". שאלתי אותו אם היא תהיה ראוותנית כמו החתונה של הבן אלעד ביער בן שמן. "נו, באמת", אמר תשובה, "החתונה שלו לא קשורה בכלל לראוותנות. מה שהיה שם היה קשור לתחושה של חופש. אצלי כל האורחים הרגישו חופשיים".

עמוס שפירא | צילום: אוראל כהן

רק אחרי שתשובה כבר עזב הגיעה הסנונית המבשרת את בואו של הדנקנר, הלוא היא חיים גבריאלי. עמוס שפירא העסיק את עצמו בינתיים בלהתחפש לצלם פפראצי ולצלם את ג. יפית עם האייפון שלו. שאלתי אותו איך הוא מתמודד עם זה שדנקנר מכר חלק ממניות סלקום, ושפירא אמר: "אני לא קשור לזה, אני שכיר חרב". אחר כך הוא דיבר על הרגולטור, על תחרותיות, על זה שהוא בעד.

ואז אורלי ונוחי דנקנר נכנסו, וכולם עטו לעברם. נזריאן לחץ את ידו ואמר לו: "למה אתה לא מספר כשאתה בא להשקיע כסף בווגאס?". אורלי ענתה: "למה, אתה רוצה להיכנס כשותף?", ונזריאן אמר: "מה פתאום, אני פשוט הייתי אומר לך לא לעשות את זה".

ליזיקה ועמי שגיא | צילום: אוראל כהן

כשמני פאר עלה לבמה, הוא ניסה לחלוב מהאורחים מלגות לימודים. גבריאלי ועמי אראל תרמו 20 אלף שקל כל אחד. אחר כך החלה המכירה הפומבית שהיתה, איך לומר, די קטסטרופלית. לא נוח להיות נוכח במעמד שבו אף אחד לא רוצה לשים אפילו דולר על עבודה של יאיר גרבוז, ואת פיצ'חדזה מוכרים בגרושים. נואש, מני פאר ניסה להפוך לחצוצרה שמנגנת את "סאמר טיים", וגייס את ליזיקה שגיא על תקן סייד קיק. אבל אפילו עמי שגיא לא קנה. גם האמריקאית ג'ייני לוי שעלתה לבמה כדי לעודד את האורחים לתרום לא הועילה, ובסוף אפילו אורלי דנקנר פרשה והשאירה את נוחי לבד עם מני פאר, שבינתיים צירף אליו את מנחם הורוביץ והמשיך והמשיך והמשיך. רק אחרי שעתיים, כשנזריאן עלה לנאום, הפיאסקו תם. ברגע שנזריאן סיים דנקנר קם, לחץ לו את היד ומיהר לעזוב. זה היה האות; כולם הלכו.