דו"ח טכנולוגי: נוקיה מורידה מחירים, אבל הצרות שלה עמוקות יותר

הצרות של נוקיה מתחילות מבפנים

נוקיה, עדיין יצרנית המכשירים הסלולריים הגדולה בעולם, נמצאת כידוע בצרות עמוקות. המנכ"ל שלה, סטיבן אלופ, כבר השווה אותה לאדם הנמצא על אסדה בוערת, שאין לו ברירה אלא לקפוץ ראש אל המים הקפואים. במקרה של אלופ, המים הם מערכת ההפעלה ווינדוס פון, שנוקיה אמורה לאמץ החל מ, ובכן, ממש בקרוב. נשארה השאלה מה תעשה החברה בינתיים. נתח השוק שלה בתחום הסמארטפונים בבריטניה, למשל, נפל מ-31% בשנה שעברה לכ-10.6% עכשיו. אאוץ'.

אנדרואיד אוכל בנוקיה בכל פה, ועל הדרך מעשיר דווקא את השותפה החדשה מיקרוסופט - אחד הדברים היותר משונים שיצא לי לראות בתחום המפוקפק הזה. כתוצאה מכך נוקיה, שמנסה לשמור נואשות על רלבנטיות, מתכוונת להוריד בקרוב דרסטית את מחירי הגרוטאות שלה באירופה. לקוחות ישראליים, אל חשש: סביר להניח שעדיין תשלמו דרך חברות הסלולר המון המון כסף על המכשירים.

אבל, עולה הטענה, נוקיה יכולה להוריד מחירים עד מחר, והיא יכולה לעבור לאיזו מערכת הפעלה שהיא רוצה – זה לא ישנה כלום, כי המבנה של החברה פגום מלכתחילה. עיתון פיני חושף שב-14 השנים האחרונות שילמה נוקיה כ-200 מיליון דולר לעובדיה הבכירים כדי שלא יערקו.

ראשית הפרשה במהנדס בכיר בשם יירקי האליקיינן (יש פיני בקהל שיודע איך לבטא את זה?), שפיתה 44 מהנדסים בכירים אחרים לערוק יחד איתו ולהקים חברה בשם מיקרוסל. הנהלת נוקיה נבהלה מהעריקה ההמונית, ושכנעה את רוב המהנדסים לחזור תמורת הרבה מאוד כסף. אבל, טוען העיתון, זה לא נגמר שם: "מרד האליקיינן" הפך לאירוע מיתולוגי בתולדות נוקיה, והנהלת החברה הפכה פרנואידית יותר ויותר, כשהיא משוכנעת שמהנדסיה מדליפים מידע למיקרוסל.

התוצאה היתה תרבות של חשדנות. נוקיה, שהיא גורם כלכלי חשוב במיוחד בפינלנד, הגיעה לכדי כך שהיא אילצה את הפרלמנט להעביר את מה שכונה "חוק נוקיה", שאיפשר לחברות לרגל אחרי העובדים שלהן. בקיצור, החברה התעסקה הרבה יותר מדי בקישקעס של עצמה במקום לראות מה קורה בעולם החיצוני. עכשיו, אם במקום להתעסק עם חוקים ולחשוש מריגול, הם פשוט היו מקימים משטרה חשאית נוסח אפל...

סטיבן אלופ יכול להיות הזר שמגיע מבחוץ, ספציפית ממיקרוסופט, ומציל את נוקיה מהתרבות הבעייתית שלה. השאלה היא אם זה לא מאוחר מדי.

סופם של הפרופילים הפרטיים 

בתום שבוע ראשון לקיומו של גוגל+, השכבה החברתית של גוגל, צריך לציין שני דברים: קודם כל, נראה שגוגל רצינית בקשר לקידום של הדבר הזה. שנית, ולמרות זאת, עד כה אף עובד גוגל לא שלח כובעים מתובלים למערכת. אם אתם רוצים שאני אוכל משהו, תטרחו לפחות לספק אותו.

כדי להצליח, גוגל הולכת בדרכה של פייסבוק: חיסול הפרטיות. החל מסוף חודש יולי, אי אפשר יהיה עוד להחזיק בפרופיל גוגל סודי. חשוב להדגיש: אין לכך שום השלכות על השירותים האחרים של גוגל. אתם יכולים להמשיך להשתמש בג'ימייל, לוח השנה וכל השאר, בלי צורך שיהיה לכם פרופיל בגוגל. אבל אם יש לכם פרופיל - הגרעין שסביבו נעים גוגל+ וגוגל באזז, שעוד לא קיבל את המתת החסד שהוא זקוק לה כל כך - הוא יצטרך להיות פומבי.

גוגל מבהירה שהיא דורשת מהגולש רק שני פרטים פומביים: שם ומין. כל השאר יכול מבחינתה להשאר פרטי. אבל אם המשתמש לא מסוגל לעמוד בזה, היא תמחק את הפרופיל שלו בסוף החודש. מה שכן, גוגל מאפשרת למשתמשים להחליט שהם לא רוצים שאחרים יוכלו למצוא את הפרופיל שלהם באמצעות חיפוש. עוד ייאמר לזכותה של גוגל, שהיא הודיעה על זה כבר לפני שלושה חודשים ויותר. נו, גם זה משהו.

עיר תחת מעקב 

 

תמיד טוב לשמוע שחברות מערביות משתפות פעולה עם המשטר הרצחני ביותר בהיסטוריה, של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מוטו: 80 מיליון קורבנות ועוד היד נטויה). סיסקו וחברות אחרות, לפי הדיווחים, מספקות למשטר את הרכיבים הנדרשים להרחבת תחום השליטה של המשטרה החשאית.

יש מחוז על נהר היאנג-דזה, צ'ונג-צ'ינג שמו, שבו חיים מיליונים רבים של סינים. המשטר, ביוזמה שזכתה לשם האורווליאני "צ'ונג-צ'ינג השלווה", מתכוון לרשת את האזור בכחצי מיליון מצלמות אבטחה. כל המצלמות האלה יהיו, כמובן, מחוברות יחדיו למרכז שליטה, וכל המידע הזה מצריך לא מעט ציוד רשת. אז סיסקו מוכרת את ציוד הרשת.

החברה מכחישה בתוקף שהיא עוברת על החוק האמריקאי, שאוסר על מכירת ציוד שיכול לשמש לשיטור בסין. לטענתה, היא תומכת בזכויות אדם ובסך הכל מוכרת ציוד רשת נייטרלי ונטיול פניות. מה קורה לציוד הזה אחר כך, כשהוא מגיע ליעדו? נו, אם לצטט את טום לרר, "משעה שהרקטות באוויר, למי אכפת היכן הן נופלות? זו לא המחלקה שלי, אומר וורנר פון בראון". השיר מסתיים בכך שבאופן נבואי פון בראון לומד לספור לאחור בסינית.

הצד החיובי של כל הבלאגן הזה הוא שאם להסתמך על הנסיון הבריטי - המקומיים רישתו את האי שלהם במשהו כמו 4 מיליון מצלמות - קיומן של המצלמות לאו דווקא מסייע למשטרה. להיפך: הוא מעלה בחדות את כמות הרעש, המידע הלא רלבנטי, שהמשטרה צריכה להתמודד איתו. אולי צריך, אם כן, לממן לסינים כמה מהן.

כשעיתונות והאקינג משתלבים

שיר אנגלי עתיק - טוב, נו, מהמאה ה-19 - מבהיר שאין כל טעם לשחד עיתונאי אנגלי: אין שום דבר שהאיש לא יעשה בחינם. העיתון המושמץ בצדק News of the World מוכיח שוב שאת השם הרע הרוויחו צהובוני הממלכה המאוחדת בעמל רב.

העיתון כבר הסתבך בשורה של האזנות סתר לסלבס, אנשי משפחת המלוכה ושאר חסרי מזל שעלו על הכוונת שלו. כמה מאנשיו הועמדו לדין, בהם הבלש הפרטי ששימש כהאקר של העיתון. בין הניירת שלו מצא לאחרונה הסקוטלנד יארד ראיות לכך שהעיתון התנהל באופן מבזה מהצפוי.

ב-2002 נעלמה ילדה בת 13, מילי דאולר, וגופתה נמצאה כחצי שנה לאחר מכן. הרצח הסעיר בשעתו את הממלכה המאוחדת, ו-NotW החליט שהוא חייב להשיג את החדשות החמות ביותר, ויהי מה. אשר על כן, הבלש הפרטי שלו פרץ לטלפון הסלולרי של דאולר ימים ספורים לאחר היעלמותה, ומחק את ההודעות הקוליות שהיו עליו – ככל הנראה בהוראת עיתונאים שרצו שיהיה מקום להודעות חדשות, שהעיתון חשב משום מה שצפויות להגיע למכשיר.

המחיקה גרמה לשני דברים: קודם כל, משפחתה של דאולר ראתה במחיקה אות חיים מביתם, והניחה בטעות שהיא פשוט ברחה מהבית ושהיא עדיין שומרת על קשר עם המכשיר שלה. שנית, היא פגעה קשות בחקירת המשטרה, משום שההודעות שנמחקו היו עשויות לספק לה קצה חוט בפרשה.

עכשיו מתנהלת חקירה פלילית עצבנית במיוחד כנגד אסופת הנבלים שעומדת מאחורי המעשה הזה. זוהי תזכורת לא רעה לכך שגם במירוץ לספק את יצר המציצנות של הציבור - שעיתונים ועיתונאים רבים מדי מתבלבלים בינו ובין זכות הציבור לדעת - יש דברים שאסור לעשות.

קצרצרים

אתמול דיווחנו על תוסף שמאפשר למשתמש להעביר את מידע ה"חברים" שלו מפייסבוק ישירות לגוגל+, ועלתה התהיה כמה זמן יידרש לפייסבוק כדי לסגור את הפרצה הזו בחומת "המידע שלך שייך לנו ובקרוב, אינשאללה, נמכור אותו לסין" שלה. התשובה המדויקת היתה "כמה שעות": החל מאמש פייסבוק נוקטת צעדים לחסימתו. זכרו: כשאתם כותבים בפייסבוק, אתם מייצרים בחינם עבור מארק צוקרברג תוכן שהוא מוכר למפרסמים. זה נכון במידה רבה גם לגבי גוגל+, אבל שם לפחות נותנים לכם לקחת את מה ששלכם ולעבור הלאה.

כשצריך לדחוף מוצר חדש, מיקרוסופט לא מהססת גם לשלם כדי שישתמשו בו: אוניברסיטת נברסקה תקבל ממיקרוסופט תמריצים בשווי של כרבע מיליון דולר כדי להגר ממערכת לוטוס המיושנת שלה, שעודכנה לאחרונה ב-1997 - תקופה המוכרת לארכיאולוגים כעידן הכלקוליתי - לאופיס365 החדש והדנדש. המעבר יתרחש בהדרגה, בתוך תקופה של כשנה וחצי, ובאוניברסיטה מדגישים שאף אחד לא יצטרך להחליף כתובת אימייל.

הקונגרס האמריקאי שוקל בימים אלה חוק זכויות יוצרים חדש ושרירותי להחריד, המכונה Protect IP. המהלך גרר מחאה מצד קבוצה של כ-90 פרופסורים למשפטים, שמציינים שהחוק עלול לפגוע במבנה של הרשת, בעייתי חוקתית ובדרך גם יוציא לארה"ב שם ממש ממש רע. בעבר, גם בכירים בענף החדשות ובתחום ההייטק הביעו את מחאתם נגד התפלץ. בקיצור, הקריאה לחברי הקונגרס היא לקבור את החוק הזה יחד עם ג'ימי הופה.

שליש מהאוכלוסיה, על פי מחקר שנערך בבריטניה, לא ממש יודעת איך לאכול את מהפכת המידע, וחוששת עמוקות מתוצאותיה. רוב תושבי האי אמנם הגיעו למסקנה שגאדג'טים חדשים ומחוברות תמידית הם הדבר הטוב ביותר מאז הלחם הפרוס, המצאה די מפוקפקת יש להודות, אבל שליש מבני ה-34-25 סברו שהיחשפות יתר לטכנולוגיה יכולה לפגוע בך, וגם 38% מבני 10-14. רוב המבוגרים והילדים(!) אמרו שהם מעדיפים תקשורת פנים אל פנים מאשר דרך איזו טרשת חברתית.

נוסטלגיטק: הפחד מטכנולוגיה שיוצאת משליטה נמצא איתנו הרבה יותר זמן ממה שחושבים, כנראה מראשית ימי המהפכה התעשייתית. מוצג א' הוא "פרנקנשטיין", הספר האלמותי של מרי שלי. מוצג ב' הוא בלדה משנת 1834 או 1835, שמתריעה מפני זרועות המונעות בקיטור. החשש שבשילוב בין האדם למכונה ידה של האחרונה תהיה על העליונה כנראה טבוע בנו היטב. מצד שני, אם הזרוע הביונית תוכל לצייץ עצמונית על מה שהיא עושה, היא כנראה תהפוך ללהיט.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"