המחלבות ורשתות השיווק לא יעזו להתנגד

1. הכנסת הקוטג', גבינה לבנה 5% וגבינת עמק באריזה לפיקוח

יצרניות החלב ורשתות השיווק היו ככל הנראה מתנגדות לסעיף זה לפני מחאת הקוטג', אך כעת נראה כי זהו הפתרון המקובל על כולם. עליית מחירי מוצרי החלב שהוצאו מפיקוח מוכיחה כי השוק אינו תחרותי מספיק כדי לדאוג למחיר זול לצרכן, וכי נדרשת התערבות. האם החזרת המוצרים לפיקוח תוזיל בוודאות את המוצרים? כלל לא בטוח. אבל לפחות האשמה במחירים יקרים תעבור מרשתות השיווק והמחלבות לידי המדינה.

2. סימון מוצרים בפיקוח

זהו ככל הנראה הסעיף היחיד שיפעל בוודאות לטובת הצרכן. כאשר אנחנו מסתובבים בסופר אנחנו מופצצים במסרים שיווקיים ובטכניקות מתוחכמות לגרום לנו להוציא יותר על מוצרים שלא התכוונו לקנות. אם סימון המוצרים בפיקוח יהיה יעיל וברור, המרוויח העיקרי מכך יהיה הצרכן, שכיום לא יודע מה מפוקח ומה לא. המפסידים יהיו המחלבות ורשתות השיווק, שמנסות בכל קנייה לגרום לנו להתנסות במוצרים חדשים ולהוציא יותר כסף.

3. דיווח לממונה על המחירים על המרווח הקמעונאי

לא ברור איך ייושם סעיף זה, משום שהמחירים ברשתות השיווק יכולים להשתנות כמה פעמים ביום, בהתאם לתחרות בכל אזור, ועם המחירים משתנה גם המרווח. אותו מרווח מסתבך גם עם מבצעים, הטבות לחברי מועדון ושלל תמחירים יצירתיים. הרשתות יודעות בוודאות מה המרווח שלהן בכל דקה ודקה, אך ספק אם המדינה תצליח לבנות צורת דיווח יעילה שתגרום לקמעונאים לגלות את הרווחיות האמיתית שלהם.

4. דיווח לממונה על המחירים על המרווח של היצרניות

אותם אתגרים במציאת המרווח של הרשתות על כל מוצר ומוצר תקפים גם ליצרנים. וגם אם תצליח המדינה למצוא מודל דיווח אפקטיבי על רווחיות החברות - האם זה תפקידה של המדינה לקבוע לחברות אלה מהו מרווח הוגן ומה לא?

5. ציון מחיר מומלץ לצרכן למוצרים שאינם בפיקוח

סעיף נוסף שפועל לטובת הצרכנים ולרעת הקמעונאים. ניהול רשת קמעונאות הוא האמנות שבקביעת מחיר שהצרכן יהיה מוכן לשלם. כך, קוטג' ליד הבית, בחנות שפתוחה 24 שעות ביממה, יהיה לעולם יקר יותר מקוטג' בחנות דיסקאונט ענקית מחוץ לעיר - לאו דווקא בגלל חמדנות, אלא בגלל הבדלי העלויות של שתי החנויות. אם הצרכן יגלה רגישות לסימון כזה, הדבר עלול לפגוע ביכולת של רשתות השיווק לתמחר את המוצרים בהתאם לעלויות המכירה שלהם.

6. מע"מ דיפרנציאלי על מוצרים - מסתמן שלא יבוצע

 

חבל שהוועדה מוותרת על הפחתת המע"מ על מוצרי מזון. מדובר בשיטה שעובדת במדינות מערביות רבות, ויחד עם אכיפת הגבלים יעילה יכולה להפחית את המחיר לצרכן. המע"מ על מוצרי המזון הוא חלק בשרשרת הערך שאינו קשור לעלויות חומרי גלם, הפעלת סניפים, דמי שכירות, העסקת עובדים, ארנונה, חשבונות חשמל ודלק. זהו סעיף שאינו קשור לעלויות הפקת ומכירת המוצר, ומכביד על הצרכן לטובת קופת המדינה שלא בצורה דיפרנציאלית כמו מס הכנסה למשל.

7. יבוא מוצרי חלב - מסתמן שלא יבוצע

 

מתחילת המשבר היה נראה כי קלף יבוא מוצרי החלב נשלף רק כדי לגנוז אותו. עם זאת, ההגנה על החקלאים במדינת ישראל על ידי מניעת יבוא אינה פועלת לטובת הצרכנים - ואפילו לא לטובת החקלאים, היצרנים והמשווקים. העמדת סובסידיות ישירות לחקלאים והפחתת מכסי יבוא במוצרים שונים ישכללו את השוק, מבלי לפגוע ביכולתם של החקלאים להתפרנס בכבוד.