שולה ורדינון: "האופציה של הסדר חוב בחברת ורדינון לא עומדת על הפרק"

עבור שולה ורדינון, דירקטורית ובעלת שליטה בחברת ורדינון ביחד עם בעלה, דן ורדינון, הדיבורים על הסדר עם בעלי איגרות החוב אינם אקטואליים. לדבריה, לחברה ישנם אמצעים לעמוד בתשלומים לבעלי האג"ח שעיקר המחלוקת איתם אינה באשר לשאלת יכולת הפירעון, אלא באשר לדרך הפעולה.

לפני כשבועיים ערכו מחזיקי האג"ח של ורדינון אסיפה ואיימו בדרישת פירעון מיידי, אלא אם תשחרר החברה עד אוגוסט כספים שלה שמופקדים בגיאורגיה, ותעבירם לבנק ולמדינה בעלי דירוג גבוה יותר. בתום הרבעון הראשון היו פחות מ־3 מיליון שקל בקופת החברה, בעוד שהיקף ההתחייבויות כיום לבעלי האג"ח הם בהיקף של כ־40 מיליון שקל שאמורים להיפרע עד 2014.

פרט למזומן שבקופה, לוורדינון יש השקעות נזילות לטווח קצר בסכום של כ־25 מיליון שקל, מתוכם 15–10 מיליון שקל שמופקדים בגיאורגיה. בכוונתה של ורדינון לבצע הפקדות עתידיות באותו בנק גיאורגי. ל"כלכליסט" נודע עוד, כי משפחת ורדינון מתכוונת לנצל בקרוב את הידע והמוניטין שצברה לאורך השנים בתחומי הטקסטיל והעיצוב, כדי להרחיב את עסקיה לשווקים נוספים שאינם בתחום הנדל"ן. לאחרונה מנהלים בעלי השליטה מו"מ מתקדם להקמת פעילות יצרנית בתחום העיצוב המסחרי.

טקסטיל כחול לבן

ורדינון נוסדה ב־1928 וצברה מוניטין עולמי בייצור טקסטיל כחול־לבן, חזון שנמוג עם חשיפתו לתחרות בינלאומית. בתחילת 2007 נמכרה פעילות הטקסטיל של החברה לקבוצת אלון של דודי ויסמן, לפי שווי חברה של כ־42 מיליון שקל, ואת המזומנים השקיעה בתחום הנדל"ן במזרח אירופה וכן בהודו ובספרד. ב־2007 עוד הספיקה החברה לבצע כמה עסקאות נדל"ן מוצלחות, אולם אז התנפצה הבועה שחתכה את שווי החברה לכ־30 מיליון שקל בלבד כיום.

ורדינון שומרת עד היום על צביונה כעסק משפחתי, שבו מועסקים גם אחותו של בעל השליטה, עדה ורדינון, המכהנת כמנהלת חשבונות וכחשבת שכר, וכן הבן אורי על תקן דירקטור. בספטמבר 2010 החליטו הזוג דן ושולה ורדינון לחתוך את עלות שכרם החודשית המשותפת מכ־140 אלף שקל ל־50 אלף שקל.

למה אתם מתעקשים לשים את כספכם בגיאורגיה ולא בישראל? 

"הבנק הזה הנו בנק יציב שנסחר בבורסה שבלונדון ומתנהל על פי תקנות הבנק המרכזי בגיאורגיה תוך שמירת יחסי נזילות גבוהים. בנוסף, הריבית שאנחנו מקבלים בגיאורגיה גבוהה יותר משנקבל בישראל וכן גבוהה מהריבית על תשלומי האג"ח". על פי דו"חות החברה, הבנק הגיאורגי מספק ריבית של 7% על פיקדונות שקליים וריבית של 10% על פיקדונות ביורו ובדולר. זאת אל מול ריבית של כ־3.5% בישראל".

האם אתם שוקלים להיענות לדרישת בעלי האג"ח או שוקלים לחלופין הסדר חוב? 

"האופציה של הסדר חוב לא עומדת כעת על הפרק. ננסה לשכנע את מחזיקי האג"ח שהם טועים בדרישותיהם. אנו פועלים באופן שבו נעמוד בכל ההתחייבויות, בין אם על ידי המזומן והפיקדונות שבידינו, ואם נצטרך, גם באמצעות הנזלת נכסים. המדיניות שלנו הנה לכבד אג"ח. אנחנו כחברה זהירה, ובניגוד לרוב החברות הציבוריות בתחום הנדל"ן, לא ביצענו שיערוכים כלפי מעלה בעת התפתחות הבועה, ולכן לא נאלצנו לבצע מחיקות גדולות בעת המשבר".

מדוע בחרתם להיכנס דווקא לתחום הנדל"ן, היה לכם ניסיון בתחום? 

"לאחר שמימשנו את קיסריה ורדינון, חיפשנו השקעות נוספות, תוך שהחלטנו לפזר את ההשקעות שלנו לתחומים נוספים. בתחילה נכנסנו להשקעות בהונגריה, עוד בטרם המשבר, ואף הצלחנו לרשום מימושים מוצלחים. לפני תחילת המשבר ב־2007 הקופה שלנו היתה מלאה ולא מיהרנו להשקיע. לכן הפגיעה בנו בזמן המשבר היתה מצומצמת יחסית, ונבעה יותר מהיעדר פעילות ענפה משיקולי זהירות. כעת הפוקוס הוא על נדל"ן בארץ, בעיקר נדל"ן מניב".

האם החברה מנהלת מו"מ ומתן כדי להרחיב את פעילותה גם לתחומים שאינם קשורים לנדל"ן? 

"אנחנו בוחנים כל הזמן השקעות נוספות. כשנרגיש שיש עסק טוב, אנחנו נהיה שם, זאת מכיוון שיש לנו מטרה - לעשות נדל"ן מוצלח, להחזיר את האג"ח ולהמשיך להתפתח, תוך בחינת עסקאות נוספות בעיקר בתחום הנדל"ן".