בדיקת "כלכליסט": הבינלאומי הזניק את עמלת ני"ע ב-56% משנת 2007

תעריף עמלת דמי ניהול ניירות ערך בבנק הבינלאומי זינק ב־56% מאז סוף 2007 - כך עולה מבדיקת "כלכליסט". בדצמבר 2007 החל הבינלאומי בסדרה של ארבע העלאות תעריף, שהביאו את תעריף דמי הניהול הרבעוניים לשיעור של 0.195% משווי תיק ההשקעות, החל ב־1 ביולי.

החלטת הבינלאומי להעלות את דמי ניהול חשבון ניירות הערך, עמלה שנקראה בעבר "דמי משמרת", העלתה לסדר היום הציבורי את הנושא. לפי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עמלה זו מכניסה לבנקים 840 מיליון שקל בשנה. בנק ישראל אינו מפקח על גובה העמלה וביום שלישי הבהיר כי הוא אינו מתכוון להתערב במחיר בשלב זה.

כאשר רכש איש העסקים צדיק בינו את הבנק הבינלאומי בשנת 2003, עמד התעריף הרבעוני של דמי הניהול על 0.125%. בינו, שלצד היותו בעל השליטה מכהן גם כחבר דירקטוריון הבינלאומי, לא נגע בדמי הניהול עד סוף 2007. אך החל בדצמבר 2007 ביצע הבינלאומי ארבע העלאות מחיר שהביאו לזינוק של 56% בתעריף. ראשית, העלה הבינלאומי את העמלה ל־0.145%; בהמשך עלה התעריף ל־0.17%; במרץ 2009 הוא עלה ל־0.188%; והחל ב־1 ביולי, כאמור, ל־0.195%. תעריף העמלה הנוכחי בבנק הבינלאומי הוא השני בגובהו אחרי בנק דיסקונט, שתעריפו עומד על 0.2% מיולי 2008 - אז נכנסה לתוקף הרפורמה בעמלות של בנק ישראל.

כיצד נהגו הבנקים האחרים בכל הנוגע למחיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? לפי בדיקת "כלכליסט", במהלך המחצית הראשונה של העשור הקודם גבו הבנקים דמי ניהול חשבון ני"ע בשיעור זהה - 0.125% ברבעון. בנק לאומי ביצע העלאת תעריף בתחילת 2007 ל־0.15% (עלייה של 20%), ומאז לא העלה את המחיר. לקראת רפורמת העמלות ב־2008 - שבה ביטל ואיחד בנק ישראל שורה של עמלות כולל בתחום ניירות הערך - העלו שלושת הבנקים האחרים את דמי הניהול. בנק הפועלים ביצע העלאה זהה לזו של לאומי והחל ב־2008 עומדים דמי הניהול בו על 0.15%. בנק דיסקונט העלה את העמלה מ־0.135% ל־0.2% (עלייה בשיעור של כ־48%) ומאז לא ייקר אותה. בנק מזרחי טפחות העלה את העמלה ביולי 2008 מ־0.125% ל־0.156% (עלייה של כ־25%) ובאוקטובר 2009 העלה את העמלה ל־0.175% (עלייה של 12%) - כך שבמצטבר התייקרה העמלה בכ־40% מאמצע 2008.

נתח שוק של 16% בשוק ההון

תחום ניירות הערך הוא מקור רווח משמעותי בבנק הבינלאומי. בעוד שהבינלאומי הוא הבנק החמישי בגודלו במערכת עם נתח שוק של 8% בתיק האשראי המצרפי, הרי בתחום שוק ההון, הבינלאומי הוא הבנק השלישי בגודלו. בשנת 2010 הגיעו הכנסות קבוצת הבינלאומי מעמלות ניירות ערך (הכוללות בעיקר עמלות קנייה ומכירה ודמי ניהול ניירות ערך) ל־507 מיליון שקל - כ־16% מההכנסות הכוללות של חמשת הבנקים הגדולים. "החשיבות שיש לתחום שוק ההון בפעילות הבינלאומי גדולה מאוד, כך שברור שכל שבריר אחוז בדמי הניהול משמעותי לתמונת ההכנסות מעמלות", אמר ל"כלכליסט" גורם במערכת הבנקאות.

עיון בדו"חות הכספיים של הבנק הבינלאומי מגלה כי ההכנסות מעמלות ניירות ערך של הבנק בלבד - ללא החברות־הבנות יובנק, מסד ובנק אוצר החייל שנרכשו משנת 2004 - עלו מאז 2004 בשיעור של 92%, לרמה של 338 מיליון שקל ב־2010. ההכנסות המצרפיות של ארבעת הבנקים האחרים מעמלות ניירות ערך עלו באותה תקופה בשיעור של 71%.

התעריף הנמוך בקבוצה: ב"בנק האמידים" יובנק

 

העלאת העמלות של הבינלאומי נעשתה על רקע שיפור מתמשך במאזן הבנק ובתוצאותיו הכספיות. מאז רכש בינו את השליטה בבנק הבינלאומי בשנת 2003, ביצע הבנק שינוי כיוון של ממש והגדיל משמעותית את רווחיו. הבנק, שסיים את 2002 בהפסד של 65 מיליון שקל על רקע הפרשות עתק של 848 מיליון שקל לחובות מסופקים, שיפר משמעותית את תיק האשראי העסקי שלו, שנחשב כיום במערכת הבנקאות לתיק שמרני ביותר.

תהליך שיפור איכות תיק האשראי, בעיקר תחת המנכ"לית סמדר ברבר צדיק שמונתה ב־2007, הביא לירידה חדה ברמת ההפרשות לחובות מסופקים; זו עמדה על סכום נמוך ביותר של 115 מיליון שקל בשנת 2010. במקביל לכך, הבינלאומי עבר להתמקד באסטרטגיה קמעונאית, שכרוכה בהרבה פחות סיכון בהשוואה לאשראי עסקי. הבינלאומי יצא למסע רכישות של בנקים קטנים: ב־2004 רכש את יובנק, ב־2006 רכש את בנק אוצר החייל מידי בנק הפועלים וב־2007 רכש את השליטה בבנק מסד.

עיון בתעריפוני העמלות של הבנקים המרכיבים את קבוצת הבינלאומי מגלה שונות במחיריהן של עמלות ניירות הערך. דמי ניהול ניירות ערך ביובנק, שמשרת לקוחות אמידים יותר, עומדים על 0.145% ברבעון - בהשוואה לשיעור של 0.195% בבנק הבינלאומי ובבנק אוצר החייל ול־0.2% בבנק מסד ובבנק פאג"י. מדוע נהנים לקוחות יובנק מתעריף נמוך יותר? בבינלאומי טוענים כי בכל אחד מהבנקים יש מדיניות מחירים עצמאית ונפרדת. כדאי לציין כי יו"ר בנק אוצר החייל היא מנכ"לית הבנק הבינלאומי סמדר ברבר צדיק, יו"ר בנק מסד הוא ראש החטיבה העסקית בבינלאומי אילן בצרי ויו"ר יובנק הוא ז'ק אלעד שמכהן במקביל כיו"ר הבנק הבינלאומי.

פתרון קל לשיפור היעילות

ברבר צדיק מדגישה בהופעותיה הציבוריות את פוטנציאל הסינרגיה בין הבנקים השונים המרכיבים את הקבוצה. בכנס ת"א־100 של "כלכליסט" לפני כשלושה חודשים אמרה ברבר צדיק: "ב־2010 השלמנו את הסבת מערכות המחשוב של החברות הבנות ונהפכנו לקבוצה בנקאית. הבנק הבינלאומי הוא בנק בינוני עם יתרונות לגודל של בנק גדול".

עם זאת, רכישות הבנקים היו כרוכות בהוצאות כבדות - בין השאר כתוצאה מהסבת מערכות המחשוב של החברות־הבנות. כתוצאה מכך, יחס היעילות של הבנק - שמחושב כהוצאות ביחס לסך ההכנסות - הידרדר מ־59% בשנת 2002 ל־74% כיום. שיפור יחס היעילות מהווה את אחד האתגרים המרכזיים של הבנק בשנים הקרובות. את היחס אפשר לשפר בשתי דרכים: ריסון ברמת ההוצאות - אתגר לא פשוט לחלוטין במערכת הבנקאות בישראל - או הגדלת ההכנסות, בין השאר באמצעות העלאת העמלות. האם ציבור לקוחות הבנק הבינלאומי צריך לשלם על חוסר היעילות של הבנק? לא. האם הוא יבלע את הגלולה המרה וימשיך הלאה? את התשובה לשאלה הזו נגלה בתקופה הקרובה.

מהבנק הבינלאומי נמסר בתגובה לכתבה: "גם לאחר העדכון, תעריפי הבנק הוגנים, תחרותיים ואינם מהיקרים. כך מדורגים מחירי הבנק בשלושת התעריפים שעדכן: מקום שני בדמי ניהול רבעוניים בישראל, מקום שלישי במינימום דמי ניהול לנייר ערך ומקום רביעי (כלומר, כמעט הכי זול) בדמי ניהול רבעוניים לנייר ערך בחו"ל. למרות התמונה שמצייר 'כלכליסט', הבינלאומי אינו הבנק הכי יקר, ובחלק מהעמלות הוא אף בין הזולים.

"איננו יודעים בדיוק מה עשו המתחרים בתקופה המתוארת, אך העובדה שגם לאחר העלאות המחירים המתוארות, הבינלאומי עדיין ממוקם 'במקום טוב באמצע', מעידה על כך שאחד מן השניים קרה: או שגם המתחרים העלו תעריפים, או שמלכתחילה הבינלאומי היה זול בפער ניכר ולא הגיוני - למרות השירות שמעניק הבנק בתחום, שנחשב למוביל הן ברמה המקצועית והן במספר היועצים, מערכות מסחר וכו'.

"יש לזכור כי עד 2006 התמקד הבינלאומי בבנקאות עסקית. בשנתיים ורבע האחרונות העלינו את העמלה בסך הכל פעם אחת ובשיעור צנוע של 3.7%.

"מאז 2006 שינה הבנק את האסטרטגיה שלו, ואחד המוקדים החדשים היה תחום ייעוץ ההשקעות. תחום זה עבר קפיצת מדרגה משמעותית ביותר מאז 2007, מהלך שהיה כרוך בהשקעות ניכרות מצד הבנק, והוא מאפשר הענקת שירות מקצועי ואיכותי ללקוחות.

"הבינלאומי ביצע השקעות רבות בתחום, והעובדה שההכנסות עלו מעידה על הצלחת ההשקעות. הגידול בהכנסות מבטא גידול במספר הלקוחות וגידול בפעילות. נאמר עוד כי מדובר בתעריפים, כאשר מפעם לפעם בוחן הבנק הענקת הטבות והנחות בהתאם לפרופיל הפעילות של הלקוחות.

"הבינלאומי אינו מוביל שוק ואינו השחקן הגדול בענף. מדובר בבנק בינוני שמתחרה בבנקים גדולים ממנו ונדרש להתמודד בתחרות הגבוהה. כבנק בינוני חלות על הבינלאומי עלויות גבוהות משל מתחריו הגדולים, ולמרות זאת הוא מעניק שירות ברמה גבוהה במחירים תחרותיים.

"לגבי הבנקים בקבוצה, לכל בנק בקבוצת הבינלאומי יש מדיניות מחירים עצמאית ונפרדת. כך המצב בכל תחומי הפעילות ולא רק בתחומי ני"ע. המדיניות נקבעת בהתאם לעלויות, לקהל הלקוחות, לאופי הפעילות וכו'".