מי צריך טוקבקיסטים

מי שקרא את העיתונות הכלכלית בשבועיים האחרונים יכול היה להגיע למסקנה שבישראל התחוללה מהפכה. לא מדובר על מהפכת הקוטג', אלא על מהפכה שבה השתלטו טוקבקיסטים דמגוגיים ומתלהמים על העיתונים, תוך שהם מתחזים לעיתונאים בכירים ולפרשנים כלכליים בעלי ניסיון.

מכל מקום צצו כותרות שמהן ניתן היה להבין כי למדינת ישראל קם אויב חדש בדמותן של זהבית כהן ועפרה שטראוס. ומי שמצפה מעיתונות כלכלית לריסון, שינמיך ציפיות: אצלנו, במזרח התיכון, גם העיתונות מתנהגת כחלק מההמון הזועם.

"מרד הקוטג'" הוא רגע מרתק שמעיד יותר מכל על מעבר הכוח לידי הצרכנים. זהו עולם שבו היכולת למחות גדולה יותר: אין צורך עוד בקשרים עם עיתונאים, בארגון של הסעות לכיכר רבין ובקבלני קולות. פאואר טו דה פיפל. אבל האם משמעותה של המהפכה היא הפיכת החברה שבה אנו חיים לאצטדיון רומי, שאליו נזרקים אנשים למצהלות ההמון?

משבר מחירי המזון מחייב טיפול. החברות הגדולות טעו, אין ספק. האירועים האחרונים מעידים כי בשוק הישראלי קיימים כשלי שוק שמחייבים התערבות ממשלתית. טוב יהיה אם ראש הממשלה יבחר להעלות את הנושא לראש סדר העדיפויות של ממשלתו.

כדאי גם שראש הממשלה ילמד את שר האוצר פרק בהתנהגות שלטונית. במקום להוביל לפתרון הבעיה, שר האוצר בחר לעלוב בנוחי דנקנר. קל יותר להצטרף לגלי הדמגוגיה, במקום לטפל במדיניות המיסוי המוזרה, שיש בה הכל פרט להגנה על השכבות החלשות ועל סל הצריכה שלהן. כי מיהו נוחי דנקנר, שייעץ בנושאי כלכלה לד"ר לפילוסופיה יובל שטייניץ.

מוטב שכולנו נלמד משהו על העולם שהשתנה: העיתונות תלמד את תפקידה בעולם החדש כמי שתפקידה לפרשן, לנתח ולסייע לנווט בים המידע - ולא להצטרף להמונים כתגרן בכיכר. החברות ובעלי ההון ילמדו שאחריות חברתית אינה תרומה לקהילה, אלא אמצעי להשיא את רווחיהם ולהגן על ערך השקעתם. והממשלה? היא, כנראה, אף פעם לא תבין שתפקידה להנהיג, ולא להיסחף ברוח הסקרים וההמון. לצורך כך נדרשת מנהיגות - וזה כבר סיפור מסובך הרבה יותר.

הכותב הוא מנכ"ל משרד הפרסום באומן בר ריבנאי, שעם לקוחותיו נמנית קבוצת שטראוס