מי מהמורים מפחד מתגמול על הישגים?

לאחר שנים של מאבקים, חילופי שרים וראשי ממשלה הגיע ארגון המורים העל יסודיים להסכם על רפורמה כוללת בחינוך העל יסודי, "עוז לתמורה".

אכן מדובר בשילוב של זמנים וכוונות שהתחברו להסכם בו קיבלו ראש הממשלה, שרי האוצר והחינוך את התוכנית של ארגון המורים כבר לפני עשור ותכליתה לקדם את מערכת החינוך בישראל.

אני מבקש לחדד את הסעיף המדבר על תגמול מורים מצטיינים - שכר דיפרנציאלי. מדובר במענקים חד פעמיים שיינתנו ל 50% מהמורים, על פי קריטריונים שיקבעו על ידי הראמ"ה (הראשות הארצית למדידה והערכה).

זוהי למעשה משכורת 13 שתינתן בסוף כל שנה למחצית מהמורים, ולכן מדובר בהזדמנות  לתגמל את המורים על עבודה סיזיפית, שוחקת שעד היום הניבה "רק" סיפוק, הערכה ומכתבי תודה.

באשר לרפורמה בכללותה, אין בה כל שינוי ואין כל פגיעה בשום תנאי מתנאי העבודה שהושגו ועוגנו בהסכמים קיבוציים לאורך השנים. ישנה תוספת שכר גבוהה באופן חסר תקדים, יש קידום בדרגה ויש תגמול כספי למורים מצטיינים, עד לגובה של 8,000 שקל. ובמקרה וראמ"ה לא תספיק לבנות כלי הערכה עד לתום שנת הלימודים תשע"ב ובשל כך לא ישולמו הבונוסים לאותה שנה, יקבלו כל המורים העובדים במסגרת הרפורמה מענק בסך 2,000 שקל, לא פחות חשובה היא התרומה להעלאת מעמד המורה.

ידוע לכל שרוב מוחלט של המורות והמורים משקיעים בחינוך ובהוראה לילות כימים, מעבר למתחייב על פי משרתם, ללא תגמול בעבור העבודה הנוספת ואין כל דרך להעריך את עבודתם וכמובן אין אפשרות לתגמל אותם.

במערכת ישנם תפקידים שתחומי האחריות שלהם כל כך רחבים, ומנגד התגמול עבורם כל כך קטן, עד שמורים לא מוכנים לקחת על עצמם את אותם תפקידים.

דוגמה לכך הוא נושא הטיולים השנתיים. רק מורות ומורים מכירים את ה"תענוג" של יציאה לטיול שנתי, ל-4-3 ימים (24 שעות ביממה), עם אחריות כבדה ואין סופית. במשך אותם ימים המורים ישנים במקרה הטוב 6 שעות. התגמול - בטל בשישים! כל הפרמטרים הללו יכנסו לתבנית הרפורמה ויילקחו בחשבון, תרתי משמע.

הגיע הזמן שבישראל יבינו שהאנשים החשובים ביותר במערכת החינוך הם המורים והמנהלים בבתי הספר. הם אלה הנושאים בכל האחריות למעשה החינוכי ולכן יש להרחיב את הסמכויות שלהם ולקדם את מעמדם, הן של המורים והן של המנהלים.

לכן, במקום לחשוש משכר דיפרנציאלי, על כל מורה להאמין ביכולותיו ולקבל את התבנית כמנוף להצלחה ולשיפור מקצועי.