דו"ח טכנולוגי: הודעות SMS עוזרות להציל שפות שעלולות להיכחד

הנשמה לשפות שעלולות למות

הודעות SMS הן צורת תקשורת מוגבלת, דלוחה, שמרדדת את השפות האנושיות למעט מדי תווים. אבל, למרות הכל, יש להן כמה יתרונות בלתי צפויים: מחקר שנעשה לאחרונה מגלה שבדרך עקיפה, הודעות SMS משמרות שפות שכמעט ונכחדו. על כל פנים, כשהן נשלחות בידי צעירים.

החוקרים מצאו שבפיליפינים ובמקסיקו, צעירים מצאו שזה מגניב לשלוח הודעות שמכילות מילים בשפות שנמצאות על סף מוות. כידוע צעירים לא מעריכים במיוחד את היכולת של הוריהם לחטט במכשיריהם בניסיון להבין מה לעזאזל הם מנסים לומר. אז כדי לשבש את יכולת המעקב הזו, הם פנו לשפות גוועות ושלפו מהן מילים.

ככל שמילים הופכות למוכרות יותר, כך היכולת שלהן להסוות משמעות, או להיות מגניבות באמצעות הגבלה למעגל מצומצם של משתמשים, אובדת. מהבחינה הזו, שפות גוועות הן כלי קלאסי, ולשמחתם של בלשנים הן קיבלו עוד קצת זמן חיים.

קצת? כן, כי אחרי הכל בשלב מסוים השימוש בשפות יהיה רחב מספיק כדי שהוא כבר לא יהיה מגניב, והשימוש בהן ייזנח. במקום החוקרים שעוסקים בתחום, הייתי כותב את התזה שלי מהר.

 

עוד אירוע כזה ואבדנו

פייסבוק הודיעה בשבוע שעבר שהיא תחשוף משהו "מדהים". לחוסר מזלה של החברה, אין לה את הנסיון ארוך השנים של אפל בהפצת שמועות שווא: תוך שעתיים בערך נפוצו ידיעות על כך שהדבר ה"מדהים" יהיה הוספת צ'ט של סקייפ לשלל הפיצ'רים המיותרים האחרים של הטרשת החברתית, מה שהסתבר כנכון.

השילוב בין פייסבוק וסקייפ נראה כמו משהו נחמד ובסך הכל זוכה לביקורות לא רעות (גם אצלנו), אבל בשום פנים לא "מדהים". על "יזמות פורצת דרך" בכלל אין מה לדבר. אז הצ'ט של סקייפ מגיע לפייסבוק ומספק לה פרסומות. שיהיה בהצלחה עם זה.

עוד למדנו מהאירוע המעפן שכן, פייסבוק - אחרי כשנה של שתיקה - טוענת כעת שיש לה 750 מיליון משתמשים, שנכנסים אליה לפחות פעם בחודש. בפעם האחרונה שהרשת החברתית דיווחה על מספר המשתמשים שלה באופן רשמי, הוא עמד על 500 מיליון.

250 מיליון משתמשים חדשים בשנה זה קצב לא רע בכלל, צריך להודות, אבל לא דומה לקצב הצמיחה המוקדם של האתר. לא נראה שיש סיכוי מרשים במיוחד שפייסבוק תעמוד ביעד שהציבה לעצמה - מיליארד משתמשים עד ההנפקה ב-2012. אולי יש על כדור הארץ הרבה יותר אנשים שמסוגלים לעמוד בלחץ חברתי משחשבנו.

האירוע, כמובן, נערך על רקע ההשקה בשבוע שעבר של גוגל+. כזכור, עבדכם הנאמן התחייב בראש חוצות לבלוס כובע, אם גוגל+ אכן יהיה איתנו ופעיל בעוד שנתיים פחות שבוע. בינתיים הולך להם לא רע: בשבוע הבודד לקיומו עבר גוגל+ את הפופולריות של גוגל באזז, וגם יצר סביב עצמו כמויות עצומות של באזז (חה!), רובו חיובי או חיובי למחצה. צ'אט הווידיאו של גוגל+, שיכול לעמוד בכמה וכמה משתמשים, הוא בהחלט יתרון.

אז גוגל יורדת להפסקת המחצית ביתרון. אם הקצב הנוכחי יימשך, האנשים שהתייחסו אל גוגל כמי שעברה את שיאה ושעומדת להיקבר על ידי פייסבוק - כרגיל בעיתונות הטכנולוגיה, כל ירידה או אפילו התמסדות מתוארת כמוות - יצטרכו גם הם לאכול כובע. בואו נקבע דייט. אני אביא את רוטב הצ'ילי.

שלום, הגעתם לתא הקולי

הפרשה שמסעירה את בריטניה, שעליה דיווחנו אתמול, ממשיכה להתפוצץ. תזכורת: התברר כי אנשי הצהובון של מרדוק, News of the World, פרצו לחשבון תא קולי של נערה נעדרת ומחקו את ההודעות שהיו בו, מה שסיבך את חקירת המשטרה וגרם למשפחה לחשוב שמדובר בסימן מבתם, שבאותו זמן כבר לא היתה בין החיים.

ראש הממשלה קמרון, שאחד מיועציו היה עורך NotW בתקופה האמורה, תקף בפומבי את העיתון. סביר להניח שהעוזר יודיע בקרוב שהוא החליט לבלות יותר זמן עם משפחתו. בכלל, המדור אוהב את השקרים הלבנים הבריטיים: המשטרה הבריטית לא מודיעה על כך שעצרה מישהו, היא מודיעה שהוא "מסייע למשטרה בחקירותיה", שזה הרבה יותר מנומס, מתאר את החשוד כמי שמסייע לחברה, ומזכיר לכולנו שלחשודים עומדת חזקת החפות.

ואם נעזוב לרגע את דיון הנימוסים, הבעיה לגמרי לא מוגבלת לצהובון הנ"ל, שהמניות שלו ביצעו חיקוי מרשים של המניות נוקיה בעקבות הפרסום. ראשית, הפרשה מדגימה עד כמה ההגנות על המכשיר הסלולרי הממוצע פרימיטיביות: ההגנות על התא הקולי מוגבלות בדרך כלל לסיסמה, ורוב האנשים לא טורחים לשנות אותה.

אם המשתמשים בכל זאת משנים את הסיסמאות שאמורות למנוע ביצוע פעולות במכשיר שלהם, בדרך כלל הם שמים סיסמה פשוטה במקומה, כמו תאריך לידה. וגם אם המשתמש כבר הגדיר סיסמה מסובכת, מישהו אחר יכול לנסות ולהתקשר לחברת הסלולר, להעמיד פנים שהוא הבעלים של המכשיר ולטעון שהסיסמאות אבדו. אם יש לו פרטים של בעל הגרוטאה, יש לו סיכוי לא רע להצליח. 

ואם כל זה לא עוזר לנבלות, אז תמיד יש חוקרים פרטיים, שפשוט יכולים לרכוש את המידע הרלבנטי. "הדיילי מייל" שילם על 1,218 חקירות, מטעמם של 91 עיתונאים. הדיילי מירור - על 824 חקירות, מטעם 70 עיתונאים. ויש עוד: ה-NotW הוא, מסתבר, לא הדג המסריח ביותר בשוק.

ואלה רק עיתונים, שעליהם יש עוד איזושהי ביקורת. אם הסתבכתם עם אנשים מזיקים יותר, כמו אנשי העולם התחתון או אוליגרכים עצבניים, אז המצב שלכם הרבה, הרבה יותר גרוע. הם לא חייבים דין וחשבון לאף אחד. שלא לדבר על מה שיקרה אם תעלו על הכוונת של טרוריסטים מקוונים כמו אנשי אנונימוס. המידע שלכם, אלא אם כן אתם משקיעים מאמץ ומחשבה בנושא, לא באמת בטוח.

מידע? אנחנו רוצים בידור

אילו אפליקציות משתמשי הסלולר מעדיפים? לפי הנתונים של נילסן, קודם כל משחקים. 64% ממורידי האפליקציות הורידו כאלה בחודש האחרון. רק אחר כך מגיע מזג האוויר, מידע בעל חשיבות, עם 60%. אחריו טרשות חברתיות למיניהן, עם 56%. במקום הרביעי, מפות - שוב, מידע בעל חשיבות - עם 51%. אחר כך מוזיקה (44%), חדשות (39%) ובידור (34%).

בקצרה, אפשר לראות שתחומי העניין של מתקין האפליקציות הממוצע נוטים לכיוון הבידור. זה יכול לתת לנו הסבר טוב לדעיכתן המהירה והכמעט בו זמנית של שתי חברות מובילות בעבר בתחום הסמארטפונים, נוקיה ו-RIM, יצרנית הבלקברי. שתיהן התעקשו לייצר מכשירים הגיוניים וסולידיים, שיספקו למשתמשים מידע ויאפשרו לו לתקשר עם העולם כשהוא בתנועה. בקיצור, מכשירים שהם סוסי עבודה.

אבל המשתמשים לא רוצים רק עבודה. הם רוצים בידור, כאן, שם ובכל מקום. והם הלכו לחברות שמספקות להן אותו בשפע: אפל וגוגל. הסם הממכר במיוחד הזה יצא מתחום שעות הפנאי ופלש גם לשעות העבודה והנסיעה. כמאמר שירה הידוע של נירוונה, בתרגום חופשי במיוחד: "הננו כאן – בדרו אותנו".

נוקיה ו-RIM אינן מבדרות. עכשיו הן משלמות את המחיר.

קצרצרים

הדרישה של אפל להוציא צו מניעה נגד אמזון, שלא יאפשר לה להשתמש בשם "אפסטור" לחנות האפליקציות שלה, נדחתה על ידי בית המשפט. השופטת פיליס המילטון לא קיבלה את טענת אמזון שמדובר בשם גנרי לחלוטין, אבל קבעה שאפל לא הוכיחה שיש סבירות גבוהה שמישהו יתבלבל בין החנות מוקפת השומרים והתנינים שלה ובין זו הפתוחה של אמזון. זו רק ההתחלה: המשפט עצמו, לא רק על הדרישה המיידית של אפל, יגיע באוקטובר 2012. נקווה שכולם יקבלו שכל לפני זה, אבל אנחנו מדברים פה על אפל.

ובעוד אפל עסוקה במאבקי בולשיט מול אמזון, מיקרוסופט הכריזה נצחון על הבוטנט רוסטוק, והודיעה שכמחצית מהמחשבים שסבלו מצרעת-ההאקרים הזו כבר נוקו ממנה. המהלך של מיקרוסופט היה משפטי בעיקרו: דרישה לסגירתם של שרתים שהפיצו את המגפה. במיקרוסופט אומרים שעם הרבה רצון, קצת יכולת, הרבה נחישות ואפס רגישות, אפשר לחסל גם את הבוטנטים האחרים. מספר המשתמשים הנגועים נפל מ-1.6 מיליון ל-700 אלף.

האומה האוסטרלית הוכיחה שוב את יעילותה: צמד יזמים – מילה קצת גבוהה במקרה הזה, יש להודות – הצליחה לפענח את אחד מסודות היקום, והם משלבים בין כיסוי לאייפון ובין פותחן בקבוקי בירה, וזאת מבלי לשרוט את המכשיר הרגיש או להשפריץ עליו בירה, מה שיחסל מיידית את האחריות עליו. המימון הושג כולו באמצעות מיקור-המון: היזמים השיגו 19 אלף דולר מ-400 ומשהו תורמים. יש לקוות שתגיע בקרוב גם גרסה למכשירי אנדרואיד נפוצים.

ואם כבר פיתוחים קסומים ומהפכניים, מדענים מדווחים שהצליחו להתגבר על בעיה שרדפה בני אדם מהתקופה שהם עדיין שילמו שכירות על מערות: חיידקים בבגדים שגורמים לריח רע. את התרסיס, שעוד לא נוסה בתנאי שוק, ניתן לפזר על הבגדים כדי לוודא ששום חיידק לא יחזור אליהם. וזה, מה לעשות, הרבה יותר חשוב מאייפדים, אייפונים, ושאר צעצועים. מצד שני, די בטוח שאף אחד מהמדענים המעורבים בפרויקט לא יהיה מוכר לציבור כמו מוכר הצעצועים הממולח סטיב ג'ובס.

וזה כבר לא קסום ולא מהפכני בכלל: טוני בלייר. ראש ממשלת בריטניה לשעבר ומי שמזוהה עם הביטוי המצליח Cool Britannia, הפך לאחד מהעבדים של אריאנה הפינגטון, ומעתה הוא יכתוב כבלוגר ללא תשלום בגרסה הבריטית של "הפינגטון פוסט". בהצלחה עם סינון התגובות, טוני – יש הרבה מאוד אנשים שעוד לא שכחו את עיראק. 

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"