על שחמט ופערי שכר

עד היום, הצעידה המשותפת של הטכנולוגיה והגלובליזציה שיחקה באופן בולט לטובתו של כוח העבודה המיומן, וסייעה בו־זמנית להגדיל באופן חסר תקדים את המשכורות ברחבי העולם, ואיתן את הפערים ואי־השוויון בין העובדים. הדבר מעורר את השאלה, באיזו מידה תהליך זה יסתיים במלחמת מעמדות חדשה, בעת שממשלות פופוליסטיות יקבלו לידן את מושכות השלטון, יציבו גבולות עליונים לשכר במשק ויבטיחו שליטה עמוקה יותר של המדינה בחיים הכלכליים.

אין ספק כי אי־שוויון בשכר הוא האיום הגדול ביותר על היציבות החברתית ברחבי העולם. עם זאת, קל לשכוח שכוחות השוק - בהנחה שיניחו להם לפעול - עשויים בסופו של דבר דווקא ליצור אפקט שיאזן את המגמה הזו. אם לנסח זאת בפשטות: ככל שהפרמיה על עובדים מיומנים יותר תלך ותעלה, כך יגדל התמריץ למצוא דרכים להפוך את העסקתם למשתלמת יותר.

עולם השחמט, משחק שאותו אני מכיר מקרוב מאוד, מדגים באופן בולט את האופן שבו חידושים עתידיים עשויים להיות בעלי אפקט שונה לחלוטין על המשכורות לעומת מה שהיה לפני שלושה עשורים.

תוכנת המחשב שמנצחת גם את אלופי העולם

נכון להיום, מכונות משחק של שחמט מתיימרות לגלם שחקנים בני אנוש. תוכנות שניתן למצוא על שולחן העבודה של מחשבים אישיים הצליחו לעקוף באופן ניכר את כישורי המשחק גם של המוכשרים בשחקנים שידע העולם בעשור האחרון, וכל מעשה רמייה תוגמל בעונש. התאחדות שחקני השחמט של צרפת השעתה לאחרונה שלושה מהשחקנים המוכשרים ביותר שלה בחשד כי קשרו קשר לקבל עזרה מתוכנות מחשב. (אירוני אגב לציין, כי הדרך היחידה לחשוף שימוש בטקטיקות ממוחשבות במשחק אנושי היא תוכנת מחשב שמאתרת דפוסי משחק ומנתחת אותם).

אז נכון, קיימים תחומים רבים של פעילות אנושית שנחשבו בעבר שייכים באופן מוחלט לאינטואיציה האנושית ולבסוף עברו לשליטתן של מכונות ממוחשבות. מורים ובתי ספר רבים ברחבי העולם משתמשים כיום בתוכנות ממוחשבות כדי לסקור חיבורים ועבודות בית במטרה לאתר העתקות וגניבות ספרותיות - פרקטיקה שהופכת יותר ויותר קלה בעידן האינטרנט. כמו כן, גם הענקת ציון על עבודות נחשבת למדע בתהליכי פיתוח.

הרבה יותר ממוצר סחיר בלבד

מחשבים תופסים נתח הולך וגדל גם בתחומים כמו רפואה, משפט, פיננסים ואפילו בידור. לאור ההתפתחות הזו, יש כל סיבה להאמין שחידושים טכנולוגיים יובילו להפיכת כישורים אנושיים שנראים כיום ייחודיים למוצרים סחירים בלבד.

אולם להערכתי לא זה הכיוון שבו הולכים הדברים. בשעה שעובדים מיומנים הולכים ונהיים יקרים יותר בהשוואה לעובדים לא מיומנים, בפני חברות עומדת כיום האפשרות "לרמות" באמצעות שימוש בתחליפים ממוחשבים. כמו כן, הגל הבא של חידושים טכנולוגיים עשוי לקדם דווקא מידה גדולה יותר של שוויון בהכנסות על ידי פתיחת החינוך לכמות גדולה יותר של אזרחים. נכון להיום, משאבי החינוך במדינות עניות מוגבלים לבעלי יכולת כלכלית בלבד.

אז נכון, אנחנו זקוקים למערכת מיסוי פרוגרסיבית, לכיבוד זכויות עובדים ולתוכניות סיוע למשקים. אך העבר אינו בהכרח מהווה פרולוג לעתיד: בהתחשב בגמישות האדירה של כוחות השוק, יהיה זה טיפשי - שלא לומר מסוכן - לנסות למנוע את הפערים בשכר תוך התעלמות מהמגמות שניתן לאתר בעולם התעסוקה והטכנולוגיה של העידן הנוכחי.

קנת' רוגוף הוא מרצה לכלכלה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת הרווארד ואלוף שחמט בינלאומי.

פרוג'קט סינדיקט 2011, מיוחד ל"כלכליסט"