בלעדי ל"כלכליסט" - התרגיל של המשקיעים הזרים: במקום מק"מ רוכשים אג"ח

המשקיעים הזרים שמבצעים בארץ עסקאות גדולות במטבע חוץ ובמק"מ מצאו דרך לעקוף את חובת הדיווח שמטיל עליהם בנק ישראל. אחת המטרות העיקריות של חובת הדיווח, שנכנסה לתוקף לפני עשרה ימים, היא להציק למשקיעים הזרים שמבצעים בארץ פעולות ספקולטיביות במטרה לנצל את פערי הריביות ההולכים וגדלים בין השקל לבין הדולר והיורו. משקיעים אלה רגילים לפעול בחשאיות רבה, וחובת הדיווח החדשה אמורה לחשוף את זהותם בפני בנק ישראל.

For English version please follow link below

www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4093467,00.html 

בשלוש השנים האחרונות גופים ספקולנטיים - בעיקר בנקים זרים וקרנות גידור מחו"ל - מביאים כמויות גדולות של מטבע חוץ לישראל, ממירים אותן לשקלים, ובכסף שהם מקבלים בתמורה הם קונים אג"ח שקליות לתקופות קצרות - בעיקר תעודות מלווה קצר מועד (מק"מ) שמנפיק בנק ישראל. כתוצאה מכך מחזיקים כיום המשקיעים הזרים יותר משליש מיתרת איגרות המק"מ שהנפיק הבנק. פעולות אלה אחראיות במידה רבה להתחזקות שנרשמת בתקופה זו בשער השקל.

במסגרת המאבק שמנהל בנק ישראל בספקולנטים הזרים, פרסם הבנק ב־18 בינואר טיוטת צו המטילה חובת דיווח על פעולות בהיקפים גדולים במט"ח ובמק"מ. חובת הדיווח חלה על תושבי חוץ ועל תושבי ישראל שביצעו עסקות החלף (SWAP) שקל־מט"ח ועסקאות עתידיות במט"ח בסכומים של 10 מיליון דולר ומעלה ביום אחד, ועל תושבי חוץ שביצעו עסקאות באיגרות מק"מ ובאג"ח ממשלתיות לתקופה של עד שנה אחת, בסכומים של 10 מיליון שקל ומעלה ביום אחד.

לפני כחודשיים הרחיב בנק ישראל את תחולתו המקורית של הצו והחמיר את הדרישות בו. בשבוע שעבר התברר כי המשקיעים הזרים מצאו דרך להתחכם לחובת הדיווח של בנק ישראל ולעקוף אותה. במקום להשקיע כספים חדשים במק"מ לתקופה של עד שנה, דבר שהיה מחייבם לדווח על כך לבנק ישראל, הם החלו לרכוש בבורסה כמויות גדולות של אג"ח ממשלתיות לא צמודות שהונפקו לפני שנים, אבל מועד הפירעון שלהן כעת נע בתחום שבין מעט יותר משנה לשנתיים ורבע. בדרך זו יכולים למעשה אותם גופים זרים ליהנות משני העולמות: גם לרכוש אג"ח שקליות בריבית גבוהה ולתקופה קצרה יחסית, וגם להימנע מחובת הדיווח שתחשוף אותם לעינו הבוחנת של בנק ישראל.

כך למשל, באג"ח הממשלתית השקלית מסדרה 313, שמועד פירעונה בחודש מרץ 2013, הסתכם בשנה האחרונה המחזור היומי הממוצע בכ־90 מיליון שקל. לעומת זאת, בארבעת הימים האחרונים של השבוע החולף זינק המחזור היומי הממוצע באג"ח זו לכ־290 מיליון שקל. באג"ח הממשלתית מסדרה 319, שמועד פירעונה בחודש ספטמבר 2013, זינק כבר המחזור היומי הממוצע מכ־95 מיליון שקל בשנה האחרונה לכ־680 מיליון שקל בארבעת ימי המסחר האחרונים.

בימים רביעי וחמישי בשבוע שעבר ריכזו איגרות החוב משתי סדרות אלה מחזור מסחר בהיקף כולל גדול במיוחד של כ־2.7 מיליארד שקל. בבנק ישראל מודעים לבעיה שנוצרה, אולם בשלב זה אנשי הבנק אינם יודעים כיצד להתמודד איתה. באופן לא רשמי מציינים בבנק כי הם העריכו מראש שצו חובת הדיווח אינו מכסה את כל האפשרויות.