אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בכיר לשעבר באורמת: "הברוניצקים לקחו את ההלוואה מהבנק בלי לחשוב על ההחזר" צילום: סיון פרג'

בכיר לשעבר באורמת: "הברוניצקים לקחו את ההלוואה מהבנק בלי לחשוב על ההחזר"

ההלוואה מבנק הפועלים - הנשק שבו השתמשו בני משפחת ברוניצקי כדי להכריע את מאבק השליטה שניהלו נגד חיים כצמן על אורמת, עשויה להיות גם הסיבה שבגינה ייאלצו לוותר על השליטה לטובת אחרים. הסיפור המלא

10.07.2011, 07:11 | נעמה סיקולר

בתחילת יולי 2010, באמצע כנס משקיעים בבורסה של לונדון, קיבלה יהודית (דיתה) ברוניצקי הודעה על מכתב חריף, ששיגרו חיים כצמן ודורי סגל ובו טענות על הדרך שבה היא ובני משפחתה מנהלים את אורמת, חברת האנרגיה הירוקה שבשליטת המשפחה. ברוניצקי מיהרה לטוס לארץ וביחד עם בנה יורם התבטאו השניים לראשונה נגד מי שלטענתם איים לנשל אותם מהחברה המשפחתית. "צריך להיות תמים או טיפש כדי להאמין לכצמן", אמרו על השותף שמחזיק 15% ממניות החברה שלהם.

מי ששמע את המתקפה הנגדית הזו לא היה יכול לדמיין שתחלוף שנה והם ישקלו מיוזמתם להיפרד מהשליטה באורמת, בוודאי לא לאחר שהחליטו להשתעבד להלוואת ענק של 556 מיליון שקל מבנק הפועלים, שנועדה לרכוש מניות נוספות של אורמת ולמנוע את השתלטות כצמן וסגל. בחודשים האחרונים עלו השערות על הכנסת משקיע פיננסי ואף נוהלו מגעים להלוואה משמעותית מקרן פימי ומגופים פיננסיים אחרים, אבל אפילו גורמים בגופים שניהלו עם אורמת מגעים בחודשים האחרונים מספרים שלא העזו להעלות אפשרות של רכישת השליטה. כל זאת עד שבני משפחת ברוניצקי, שנלחמו כאריות נגד מה שנתפס על ידיהם כניסיון השתלטות, עברו מיוזמתם לבדוק אפשרות של פרידה מהשליטה בחברה שהקימו ב־1965, לאחר שההלוואה שנטלו במסגרת הסכסוך הפכה לאבן רחיים על צווארם.

בדצמבר תחגוג דיתה ברוניצקי יום הולדת 70. שבועיים לאחר מכן יחול מועד הפירעון הראשון של הקרן בהלוואת הענק שלקחה מבנק הפועלים בדצמבר 2007, לאחר שכצמן וסגל הגיעו לאחזקה משמעותית בחברה. משפחת ברוניצקי רצתה אז להקים גוש חוסם ורכשה במחיר שיא (61.7 שקל למניה) 7.6% מהחברה והגיעה לאחזקה של 35%. את הרכישה מימן, כאמור, בנק הפועלים.

על הסיבות לבחינת העברת השליטה אומר גורם המקורב למו"מ: "דיתה בת 70 ויהודה מתקרב ל־80. הם מבינים שלגיל מתחילה להיות משמעות. אמנם הבן יורם סומן כיורש, אבל ייתכן שהוא לא יוכל לשאת לבדו על כתפיו את עול הנטל הניהולי, במיוחד בסיטואציה של מאבקי שליטה ושותף דומיננטי כמו גזית. להערכתי הם פשוט החליטו לשים סוף למלחמות וללחצי המימון ולבדוק אפשרות למכור את השליטה במחיר שיאפשר להם לקחת הביתה כ־100 מיליון שקל לאחר החזר ההלוואה, סכום שיסדר את המשפחה לתקופה ארוכה".

מקורבים למשפחה, לעומת זאת, הכחישו את האמירות הללו: "אי אפשר להתווכח עם עובדות הגיל. אבל המשפחה מעולם לא אמרה וגם לא חושבת שיורם לא יוכל להתמודד עם הנטל. גם אם רוצים לחזק את שדירת הניהול זה עדיין לא מחייב מכירת שליטה. אין מקום לספקולציות על המניעים של המשפחה למגעים כאלה או אחרים ובכל מקרה שום דבר לא הוחלט". על הרקע הזה מעניין לחזור לדברים שאמרה דיתה ברוניצקי ביחס לתוכניותיה, בראיון שהעניקה בדצמבר 2010 למוסף המנהלים של "כלכליסט": "אני לא רק חושבת על פרישה, אני גם מתכננת אותה, איך אפשר שלא בגילי?".

לדברי גורם שעבד בחברה בעבר, "דיתה עדיין מתרוצצת בכל העולם, אבל יהודה לא מתלווה אליה וזה מתחיל לגבות ממנה מחיר. יורם הוא אוטוריטה מצוינת בתחום הטכני אבל לא איש כספים ואין להם יורש אחר לביזנס (הבן יובל הוא אמנם דירקטור בחברה אבל מצוי בכלל בעסקי התוכנה, הבת מיכל כלל לא מעורבת, נ"ס). הם דיברו בעבר על כך שבסיטואציה הזו הם יהיו חייבים מתישהו להכניס גורם חיצוני לניהול של החברה. זה לא אומר בהכרח שחייבים למכור את השליטה אבל אולי עכשיו עם הלחץ של ההלוואה התקבלה החלטה ללכת צעד אחד קדימה ולמכור".

נטל על המשפחה

 

"ההחלטה למכור התקבלה כנראה ממש לאחרונה", מוסיף גורם המקורב למשא ומתן. "אחרת אין דרך להסביר את ההתנהלות שלהם. לפני כמה חודשים אורמת תעשיות קנתה מניות של אורמת טכנולוגיות (החברה־הבת) ב־50 מיליון דולר. אתה לא עושה צעד כזה כשאתה מתכנן אקזיט".

נושא משרה לשעבר באורמת סבור שהנטל שנוצר על משפחת ברוניצקי בעקבות לקיחת ההלוואה מבנק הפועלים הוא שעומד מאחורי בחינת אפשרות מכירת השליטה: "ההלוואה מבנק הפועלים מדירה שינה מעיניהם. הם נכנסו בזמנו ללחץ וקיבלו החלטה מהבטן, הם לא חשבו עד הסוף איך יחזירו את אותה. הם בעיקר לא דמיינו את הירידות החדות במניית אורמת, הם היו בטוחים שיוכלו בעתיד למכור 7%-5% מהחברה ולהחזיר את ההלוואה. אבל במחירים שבהם המניה נסחרת היום זה כמובן לא ריאלי. עם זאת, לא הייתי ממהר להספיד את משפחת ברוניצקי כבעלת השליטה באורמת ולא אתפלא אם יימצא בסוף סידור אחר".

במשפחת ברוניצקי עסוקים בסוגיית החזר ההלוואה לא מהיום. "הם אנשים אמידים מאוד", מספר מקורב למשפחה, "אבל יש להם להערכתי לכל היותר כמה עשרות מיליוני שקלים וזה לא מספיק כדי לפרוע את ההלוואה". בסיטואציה הזו החלה משפחת ברוניצקי לחפש משקיעים לחברה. תחילה נערכו גישושים לאיתור משקיע פיננסי או דרך לממן מחדש את ההלוואה והחלו שיחות עם קרן פימי של ישי דוידי לקבלת הלוואה של 100 מיליון דולר. מו"מ זה גווע מכיוון שפימי היתה מוכנה לשלם הרבה פחות מ־28 השקלים למניה שלהם הסכימה שיכון ובינוי, שנכנסה לתמונה רק לאחרונה, והעסקה המתגבשת איתה נחשפה לראשונה ב"כלכליסט".

יהודה סולד מנדל"ניסטים

בשיחות עם שיכון ובינוי עלתה האפשרות שהמשפחה תמשיך להיות מעורבת בניהול אורמת לעוד כמה שנים בעיקר באמצעות הבן יורם, וגם נבחנו גרסאות של הסכמי בעלי מניות שיסדירו את אופי השותפות. השותפים מגזית לא עודכנו על המתרחש. בניגוד למקובל בעסקאות דומות, הברוניצקים לא נעזרו בבנק השקעות וניהלו את המגעים בעצמם. בחזית עמדו דיתה ויורם.

השאלות האתיות שמעלה המו"מ עם אריסון במהלך הימים האחרונים נפוצו שמועות על פיצוץ במו"מ בין שיכון ובינוי למשפחת ברוניצקי על רכישת השליטה באורמת. עם זאת, אמר מקורב למו"מ כי שיכון ובינוי רוצה את העסקה ומעונינת להמשיך במגעים גולן חזני, תגובה אחתלכתבה המלאה

לדברי מקורבים למגעים, האב יהודה לא היה מעורב ישירות אבל השניים הקפידו לומר שהוא מעודכן: "דיתה ויורם אמרו שיהודה הוא ה'פוסק העליון'. ששום גוף לא ייכנס לחברה בלי שיהודה יאשר אותו". ליהודה, מספר גורם אחר, "יש סלידה ממשקיעים שהוא קורא להם 'הנדל"ניסטים'. כנראה שאלו המשקעים שנותרו אצלו, כתוצאה מהמאבק עם כצמן וסגל. זה נכון שגם שרי אריסון עוסקת בתחום הנדל"ן, אבל העניין המוגבר שלה באנרגיה ומים מרכך אותו מעט".

אלא שהעסקה עם שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, מורכבת מבחינה רגולטורית. זאת מכיוון שהבנק הוא המלווה הגדול שכספי התמורה מהעסקה אמורים לשרת קודם כל את החוב כלפיו. כדי להסיר חשש שהעסקה נועדה לחלץ את הבנק מהלוואה בעייתית, צריכה העסקה לעבור אישור מיוחד של אסיפת בעלי המניות (ראו מסגרת). על הרקע הזה וכן על רקע מחלוקות בנוגע למחיר הוקפאו כרגע המגעים.

על פי הערכות ממשיכים בינתיים הברוניצקים לבדוק אפשרות לפריסה מחודשת של ההלוואה או חלוקת דיבידנד משמעותי, אלא שההיתכנות של תרחישים אלה נמוכה. בתחילת 2009, עקב חולשת המניה, שונו תנאי ההלוואה והברוניצקים שעבדו את מלוא מניותיהם לבנק. במחירים שבהם נסחרת מניית אורמת כיום (23 שקל) יחס ההלוואה לשעבודים נחשב נמוך יחסית ולכן יהיה קשה לממן מחדש.

הכרזת מלחמה

גם התרחיש של משיכת דיבידנד נראה סביר פחות למרות שלאורמת יש קרוב ל־100 מיליון דולר עודפים הניתנים לחלוקה ולמרות שתיאורטית היא יכולה גם לבצע מימוש בחברה־הבת אורמת טכנולוגיות, להעלות את הכסף לחברה־האם ולמשוך דיבידנד. אבל לא בטוח שעסקה כזו תאושר באסיפה כללית, כשברור שהיא משרתת רק את הבעלים. במקביל, מפאת הזמן הקצר עד לתחילת תשלום הקרן נבחנת אפשרות של דחייה בתשלום הקרן (בכפוף להעלאת הריבית על ההלוואה), מה שיאפשר להשלים משא ומתן שלא תחת לחץ.

כדי להבין איך הגיעה משפחת ברוניצקי למצב שבו היא שוקלת לוותר מיוזמתה על השליטה במפעל חייה, צריך לחזור ארבע שנים לאחור. ביוני 2007 דיווחה גזית אינק של כצמן וסגל (נקראת כיום נורסטאר), כי הגיעה לאחזקה של 12%. "הברוניצקים חשבו שאם מישהו רוצה לקנות נתח בחברה שלהם הוא צריך להודיע להם מראש ולקבל את הסכמתם. בגזית האמינו שאיסוף מניות של חברה ציבורית הוא לגיטימי ולא מחיל עליהם חובות דיווח מעבר לחובות הרגלוטוריות. באורמת פירשו את הצעד כהכרזת מלחמה", אומר בכיר לשעבר בחברה.

גזית המשיכה לאסוף מניות עד שהגיעה לאחזקה של למעלה מ־19% והברוניצקים הגיבו בדצמבר 2007 ברכישת מניות אגרסיבית מצדם, במחירי שיא, מה שסיבך אותם בהלוואת הענק מול בנק הפועלים.

בהמשך מינו את בנם יורם לנשיא אורמת טכנולוגיות במקום חזי רם, סגן הנשיא שציפה לקבל את התפקיד ועזב את החברה. "הברוניצקים מאמינים גם היום שהיה ניסיון השתלטות. הם גם העריכו שגזית נעזרה בבכירים מאוד לשעבר באורמת וזה פגע בהם", אומר נושא המשרה, "השנאה והבוז שחשים הברוניצקים לא ניתנים לתיאור. אני לא אתפלא אם הם דורשים מרוכשים פוטנציאליים להתחייב שלא למכור מניות לגזית בעתיד. לדעתי גזית באמת תכננה להשתלט, אבל אז הברוניצקים קנו עוד מניות ובגזית נבהלו מהתגובות בשוק ההון, נעצרו ושינו גישה".

בין אם היו פניה של גזית מלכתחילה להשתלטות ובין אם לאו התוצאה הסופית היא שההשתלטות לא השתכללה. בתחילת 2009 החליטו בגזית לממש 4% ממניות אורמת ונותרו עם כ־15%. גורמים בקבוצת גזית מסבירים כי מימשו כדי להעביר לברוניצקים מסר של "שלום" ובתקווה כי הדבר ייצור מסלול של הידברות. במקביל, פנו בגזית לברוניצקים והציעו להם לחתום על הסכם שיסדיר את היחסים ביניהם. "אמרנו לברוניצקים שאנחנו מוכנים לחתום איתם על הסכם בעלי מניות, בדיוק כפי שלנתן חץ שמחזיק במניות חברות־בנות שלנו במיעוט יש הסכם איתנו. הם סירבו", אומר מקורב לגזית.

באורמת התבצרו בכעס. "האמירות שלהם לא עומדות במבחן המציאות", אמר יורם ברוניצקי ל"כלכליסט" לפני כשנה. בקיץ שעבר הגיעה המתיחות בין הצדדים לשיא כאשר גזית פנתה לאורמת במכתב חריף והודיעה שהיא מתנגדת לכהונה נוספת של הדירקטורים החיצוניים בחברה. המכתב שטח שורה של טענות נגד הניהול של הברוניציקים ובעיקר נגד הניהול הפיננסי, תוך טענה שאי אפשר לנהל מישראל את האימפריה הגיאותרמית שיושבת ברובה בארצות הברית וכי אורמת מתנהלת ללא תוכנית אסטרטגית.

באורמת דחו את הטענות אך הסכימו להחלפת הדירקטורים במועמדים בלתי תלויים שהיו מקובלים על שני הצדדים — ירום אריאב ויקי ירושלמי. המאבקים הפנימיים בין בעלי המניות באורמת לא הועילו לחברה. מניית החברה הגיעה בתחילת יוני האחרון לשפל של 19 שקל למניה. כיום נסחרת אורמת במחיר של 23.8 שקל, מה שמשקף לשני הצדדים הפסדים כבדים על השקעותיהם.

הברוניצקים קנו את חבילת המניות האחרונה (9 מיליון מניות שהן 7.6%) תמורת 556 מיליון שקל, והן שוות היום 214 מיליון שקל בלבד. גזית מחזיקה ב־18 מיליון מניות (15.2%) בעלות מקורית של 912 מיליון שקל ושוויין כיום הוא 428 שקל בלבד – פחות ממחצית מהמחיר שבו נרכשו. מניות אלו רשומות בספרי גזית בשווי של 463 מיליון שקל, לאחר שהחברה ביצעה שורה של הפחתות בגינן.

לא הצליחו לסלוח

השווי הנמוך שבו נסחרת מניית אורמת מכתיב גם רמות מחירים נמוכות יחסית למכירת השליטה בחברה ואינו מתמחר, לכאורה, גידול משמעותי בצבר ההזמנות של החברה ממגזר המוצרים, ואת התחזיות לגידול משמעותי בכמות המגה־וואט חשמל שהיא מייצרת (עוד 220 מגה וואט עד 2013).

אחת הסיבות למחיר הנמוך של המניה ולהערכות הבינוניות של האנליסטים לחברה היא הקשיים שאליהם נקלע פרויקט נורת' בראולי, בעקבות הצטברות של חול בבארות שעיכבה את קצב ההתקדמות ולא אפשרה לעמוד באבני הדרך של תפוקת החשמל. על הרקע הזה הפרישה אורמת תעשיות 128 מיליון דולר לירידת ערך הפרויקט. מה שעוד עשוי לפגוע במחיר, שלפיו תתבצע העסקה הוא העובדה שנגד אורמת תלויה ועומדת תביעה ייצוגית בארה"ב, בעקבות דרך הטיפול החשבונאית שבה בחרה לרשום את הפרויקטים הגיאותרמיים שלה.

לדברי הבכיר לשעבר בחברה ומקורב למשפחת ברוניצקי: "המשפחה מעולם לא ניסתה לקדם מהלך בתוך החברה שישרת את מטרותיה הפרטיות ואת ההלוואה שלה כמו חלוקת דיבידנד גדול, וזה ראוי להערכה בעיני. הברוניצקים גם לא מחזיקים במסורת ארוכה של ניכור כלפי בעלי מניות בחברה שלהם.

בתקופה שכלל תעשיות החזיקה נתח באורמת (עד 2004), היה שיתוף פעולה מלא בין הצדדים, אפילו אידיליה. אבל על הדרך שבה בחר כצמן להשקיע, הברוניצקים פשוט לא הצליחו לסלוח. יכול להיות שזו היתה הטעות שלהם, הם לא הצליחו להשאיר את האמוציות בצד ולייצר מסלול של הידברות עם הצד השני, מה שכנראה היה הכרחי גם אם חשבו שהוא פגע בהם".

תגיות

17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
יודע מה קורה
אחד שעובד בחברה ורואה מה קורה בפנים, ברוניצקים אתם חושבים על הצלחה על כסף מניות, ומה עם העובדים שתחת אפכם מנצלים את החברה למטרות אישיות, ואין כלל ביקורת ופקוח, שמענו על חברות שבהן מפקחים גם על כל עובד ומעשיו בחברה, מה עם שמכם המעולל בפי רבים
אחד שעובד באורמת , יבנה  |  24.08.11
15.
אחד שעבד באורמת
זאת חברה שמנוהלת בצורה ריכוזית מאוד, ב- 5 שנים האחרונות ישנה עזיבה מאוד גדולה, הברוניצקים כל הזמן חיו בפחד שרוצים לגנוב להם את החברה, בסוף הם ירו לעצם ברגל והפילו את עצמם וחבל. הפוטנציאל הגלום בחברה הינו עצום ושרי אריסון היא המרוויחה הגדולה ובלי מאמץ מיוחד יש להדגיש. לשרי אני יכול לומר שיש לשחרר ולנער את השורות בכל הדרגות על מנת להצליח, מרבית העובדים הוותיקים כבר באותו תפקיד 30 שנה, אין שום קידום פנימי להמחשה מח' משאבי אנוש הוקמה רק ב-2007 דבר שאינו הגיוני לחב' ענק גלובאלית.
10.07.11
13.
החברה מפוצצת בכסף, לא מבין מדוע לא מחלקים דוידנד ענק
לצורך החזר ההלואה. נכון שגם כצמן יהנה מכך אבל את הברוניצקים זה יציל. ולגבי אלו שמציעים להם ללכת להיות עם הנכדים? זאת חברה משפחתית שהוקמה מ-0 מבחינתם זה בדיוק כמו ילד נוסף במשפחה. לא מוותרים עליו בקלות ועושים הכל בכדי להשאיר אותו בבית.
ליאור , נתניה  |  10.07.11
לכל התגובות