חשיפת "כלכליסט": תל אביב תוסיף 2 קומות במלונות "העיר הלבנה"

זמן קצר לפני שהתמנה בסוף 2010 לנשיא התאחדות המלונות, התראיין ל"כלכליסט" עמי פדרמן, מבעלי רשת מלונות דן, ושטח את מצוקותיהם של יזמים המבקשים לבנות מלון בתל אביב. "דיברתי עם אחד מידידיי שרוצה לבנות מלון על הטיילת", סיפר, "ושאלתי אותו 'איך מתקדם ההיתר?'. הארכיטקטית שלו אמרה לו: 'הבוקר היינו במינהל ההנדסה: שוטה לא היה, יבגניה בחופש, צביקה פרש והפרויקטים שלו עברו לפרידה'.

"לפעמים", אמר פדרמן, "מלון של 400 חדרים תלוי באלה. כשזה כבר יתקדם, הפקידה תגיד: 'רק רגע, צביקה שכח לבקש משהו, עכשיו תתחילו מחדש".

בימים אלה מנסה דווקא עיריית תל אביב־יפו להתחיל מחדש. מחר תוצג בכנס שנושאו קידום מלונאות בעיר תוכנית חדשה שמכונה במצגת של העירייה "הבשורה". בין סעיפי התוכנית מינוי איש קשר במינהל ההנדסה לנושא המלונאות, שירכז את הטיפול בנושא אל מול היחידות במינהל; מינוי מהנדס רישוי ייעודי לבקשות הקשורות במלונאות באגף לרישוי ופיקוח על הבנייה; הגדלת היקפי הבנייה לתוכניות מלונאיות ברצועה שבין רחוב הרברט סמואל לרחוב הירקון; ואופציה לבנייה מלונאית בגובה של שמונה קומות באזור העיר הלבנה, שבו גובה הבנייה המותר הוא עד 6.5 קומות.

בשיחה עם "כלכליסט" לקראת השקת התוכנית אמר אתמול מנכ"ל עיריית תל אביב מנחם לייבה: "כגוף שנותן שירות אנחנו בהחלט קשובים למה שעמי פדרמן מרגיש. אני לא רוצה להיכנס למי צודק ומי לא צודק, מי מעכב בניית מלונות ומי לא מעכב. אנחנו לא אומרים שהכל יופי. ברצוננו לעשות שינוי כדי שהתהליכים, כולל הבירוקרטיים, יהיו הרבה יותר קלים.

"חוקי המדינה בכל הקשור לתכנון ובנייה, הם קשים מאוד. לא אנחנו המצאנו אותם. אנחנו ננסה לתת תשובות כדי לייצר מציאות שבה בונים בתי מלון לצד מגורים ומשרדים. תבחני אותנו בעוד שנה־שנה וחצי. אני מודע לכך שמינהל ההנדסה שלנו קטן לעומת הביקושים, אבל בכוונתנו להתמודד עם האתגרים. אנחנו מתכוונים להקל על התהליכים ולעשות את הדברים יותר נוחים, למרות שאנחנו חיים בסביבה רגולטיבית קשה".

אחד הסעיפים בתוכנית קובע כי בבקשות לשינוי ייעוד של מגרשים בעלי אופי ציבורי, כמו מעונות סטודנטים או דיור מוגן, יותר גם שימוש מלונאי. לדברי לייבה, "אם יזמים יפעלו ברמה התכנונית לשנות את הייעוד, נכוון אותם למלונאות. סעיף נוסף אוסר שימוש חורג במגרשים שמיועדים למלונות, דוגמת פתיחת חניונים שמייצרים הכנסה לבעלי השטח. החל מעכשיו לא יינתן אישור לשימוש זמני בקרקע כזאת, וכל עוד לא נבנה עליה בית מלון היא תפותח כגינה זמנית או כחניון ציבורי ללא תשלום.

לדברי לייבה, בתל אביב יש קרוב ל־7,700 חדרי מלון - 6,620 בבתי מלון וכאלף באכסניות ובמלונות דירות. "מתוכננים בצנרת עוד 8,500 חדרים", הוא אומר, "מתוכם 3,650 בתוכניות מאושרות, 4,550 בתהליך ו־300 בהליכי שימוש חורג. המטרה היא לייצר תהליך הרבה יותר ידידותי למשתמש, ליזם. אנחנו הולכים לקחת את כל השחקנים שקשורים להיתר הבנייה - שזה עשרות שחקנים - תחת מגרש אחד, תחת מנהל אחד, תחת בקרה אחת. זה יעזור לא רק למלונאות, אלא יגרום לשינוי בכל היתרי הבנייה. נגייס עשרות אנשים לתוך המערכת כדי לעמוד בלחצים, כך שאפשר יהיה לקבוע פגישות בתדירות הרבה יותר גבוהה.

"בסוף מה שגורם ליזמים לשים כסף זה היכולת לבנות מלון ולייצר תשואה הולמת להון שהם משקיעים. בתל אביב, בניגוד לשאר המקומות בארץ, התשואה יחסית גבוהה בגבולות הכלכליים של כדאיות להשקיע במלונאות. מדובר בשילוב כוחות בין היזם לעירייה, למטרה משותפת - לייצר את תל אביב כעיר אטרקטיבית. קורים דברים בעיר שמשפיעים על זירת התיירות, החל מפארק השימור הטמפלרי בדרום הקריה, השיפוץ של רחוב שינקין ועד העובדה שהעיר הופכת לאחד המקומות הנחשבים לקהילה הגאה".

התחבורה קצת פחות אטרקטיבית.

"תייר יכול לעשות הכל באופניים השכורים או ברגל. הוא רוצה לשתות קפה, ללכת לים - הכל נגיש. במקום אחר אף אחד לא יחשוב לעבור מרחקים כאלה בתחבורה ציבורית".

מה לגבי הטענות שהעירייה חוסמת ניסיונות לפתח תוכניות בנמל יפו?

"שטויות במיץ עגבניות. בסופו של דבר, נמל יפו הולך להיפתח כנמל חי ותוסס. נקצה בו גם שטח למלון".

מה דעתך על היוזמה לבנות מלונות באזורים מרוחקים מהים, כמו עזריאלי או רחוב הברזל?

"אני לא חושב שהמלונות צריכים להיות רק בחוף הים, אלא גם במקומות אחרים, כמו מרכזים עסקיים. כך זה בכל מקום בעולם".