אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ראיון "כלכליסט": "למה רק לדירקטור אסור לטעות?" צילום: אוראל כהן

ראיון "כלכליסט": "למה רק לדירקטור אסור לטעות?"

עו"ד סיגל שלימוף-רכטמן, נציגת ענקית הביטוח לוידס בישראל, זועמת על המחוקק הישראלי שמונע מנושאי משרה לבטח את פעולותיהם. "כל בעל מקצוע חופשי רשאי לבטח את עצמו למקרה שיטעה או יתרשל. הדירקטורים חשופים בצריח". עם זאת, לדבריה עו"ד רבים עדיין אינם מבוטחים בגלל חוסר מודעות

11.07.2011, 09:41 | משה גורלי

דיון בנושא ביטוח לרוב אינו מבשר טובות, מעורר פיהוק ומבטיח שיממון. אך אין זה המצב כשמדברים על כך עם עו"ד סיגל שלימוף־רכטמן, נציגת לוידס בישראל, אשר די במילה ביטוח כדי להצית את דמיונה - או את זעמה. שלימוף־רכטמן, שותפה במשרד גרוס, אורעד, שלימוף ושות', אשר מונתה באחרונה לנציגת לוידס בישראל, נאבקת לאחרונה על זכותם של נושאי המשרה בתאגידים בישראל לביטוח על פעולותיהם, בדומה למצב הקיים ברוב מדינות העולם המערבי. אלא שהמאבק התעורר על רקע האיסור החדש בחוק האכיפה המנהלית, לבטח את נושאי המשרה.

"בתחום הביטוח קיימים כל מיני פיתוחים שהם פרי העידן המודרני המופעלים חדשות לבקרים, למשל פוליסות דירקטורים ונושאי משרה.

"המבטחים בפוליסות אלה הם שחקן חיוני אם לא מרכזי בהחלטות של החברות. כאשר משהו קורה, בין אם זו חקירה של רשות, תביעה פלילית, תביעה ייצוגית, תביעה נגזרת או כל אירוע אחר - הם אמורים לשאת באחריות", מסבירה שלימוף־רכטמן - ותוקפת את המצב הקיים בישראל: "אצלנו הפכו את הדירקטורים לחשופים בצריח. האיסור לבטח אותם ונושאי משרה אחרים מנוגד לחוק החברות, שמתיר ביטוח במקרים שבהם הדירקטור או המנהלים פעלו בתום לב וללא כוונה פלילית".

"לא מעודד טעויות"

"המצב הזה מנוגד למצבו של כל בעל מקצוע חופשי אחר, דוגמת רופא, עורך דין, רואה חשבון, מהנדס, שמאי או מתווך - שרשאי לבטח את עצמו למקרה שיטעה או יתרשל. למה רק למנהל או לדירקטור אסור לטעות?", תוהה שלימוף־רכטמן בקול. "אם טעה, הוא עלול לשלם על כך ביוקר מכיסו". במסגרת הדיונים שהתקיימו בוועדת הכנסת בשנה שעברה הוחלט שלא לכלול בחוק האכיפה המינהלית, שנכנס לתוקף לפני כחמישה חודשים, מתן אפשרות ביטוח לנושאי משרה בתאגיד למקרים של רשלנות".

סיפורה של לוידס בארץ הקודש "ישראל - השוק המשמעותי שלנו במזרח התיכון" לוידס היא קונגלומרט הביטוח הוותיק בעולם הפועל כבר מאז 1774 ומספק ביטוחים ייחודיים בכל תחומי החיים, התעשייה והכלכלה משה גורלילכתבה המלאה

בדיון על החוק בוועדה טענו כי אלי יונס מרוויח מיליון שקל בחודש, ולכן במקום לבטח עצמו הוא יכול לשלם מכיסו.

"רבים מאיתנו מחזיקים בדעה מוטעית שלפיה כל הדירקטורים ונושאי המשרה גורפים מיליונים. אלא שבפועל דירקטורים הם אנשים מן היישוב, לא עשירים, שעושים עבודתם נאמנה בסביבה כלכלית ורגולטורית קשה ומורכבת. סמנכ"ל או מנהל זוטר בחברה מרוויח לעתים קרובות שכר ממוצע. הקנס הכספי שאליו אדם פרטי יכול להיות חשוף הוא עד מיליון שקל בגין כל הפרה. אם נעשית טעות בדו"חות כספיים במשך כמה שנים, נושא משרה מסוים עלול להיות חשוף לכמה מיליונים".

אבל איך תושג הרתעה אם נושא המשרה כלל לא משלם מכיסו?

"נכון שהנימוק של הרשות לאיסור ביטוח הוא יצירת הרתעה. אבל זה לא שאם יתאפשר להם לבטח את עצמם - נושאי המשרה האלה ישושו להפר את החוק. אין נימוק יותר אבסורדי מזה. האם נהגים גורמים לתאונות כיוון שיש להם ביטוח? האם יעלה על הדעת שרופא לא ייזהר ולא יעניק את הטיפול הטוב ביותר רק בשל היותו מבוטח? נימוק זה אינו מקובל בעולם המערבי.

"ביטוח הוא חוליה חיונית בחיים המודרניים, ואינו מעודד טעויות. ההפך הוא הנכון", מתעקשת שלימוף־רכטמן. "יש סכנה ממשית שללא ביטוח תתפתח תרבות של גלגול אחריות וחשש לקבלת החלטות. מנהלים רבים וטובים יחששו לקבל על עצמם את תפקידם, ואם קיבלו, ייטו שלא לקבל החלטות שיש בהן אחריות. ועוד לא התחלנו לדבר על סכומי הכסף שיושקעו על ידי אותם אנשים כדי לכסות אותם, אם בעתיד יבואו אליהם בטענות".

ביטוח מפני חטיפה

אחד מביטוחי המגן הנפוצים בעת האחרונה נועד לבטח מפני תביעות הטרדה מינית. "פוליסת דירקטורים כוללת במקרים רבים הרחבה מיוחדת לתביעות יחסי עבודה שנועדה לכסות תביעות בנושא אפליה על רקע דת, מין, לאום ובמיוחד אפליית נשים", מסבירה שלימוף־רכטמן. "כיום יש תביעות רבות בנושא ובכלל זה הטרדה מינית לא מכוונת. מובן שהפוליסה לא נועדה לכסות את מי שביצע בכוונה הטרדה מינית חמורה, אם כך יוכח בסופו של יום".

שלימוף-רכטמן. "כמעט כל תביעה עסקית נוגעת לביטוח", צילום: אוראל כהן שלימוף-רכטמן. "כמעט כל תביעה עסקית נוגעת לביטוח" | צילום: אוראל כהן שלימוף-רכטמן. "כמעט כל תביעה עסקית נוגעת לביטוח", צילום: אוראל כהן

"לצד ביטוחי הטרדה מינית", מוסיפה שלימוף־רכטמן, "ניתן לרכוש ביטוחי מעילות. זהו תחום ביטוחי נפרד ועצמאי, שבו חברה רוכשת לעצמה ביטוח מפני נזקים שעלולים להיגרם כתוצאה ממעילה של עובד".

אילו ביטוחים נוספים יכולים לסייע לאנשי עסקים?

"ביטוחי טרור וסיכונים פוליטיים, שמסייעים בין השאר אם עסקת יצוא גדולה בוטלה בגלל שינוי פוליטי או אם הלאימו חברה. יש גם ביטוח חטיפות לאנשי עסקים, שאותו עושים בשקט כמובן. הוא מיועד למדינות בסיכון גבוה כמו סומליה ואף לחלק ממדינות דרום אמריקה. לחברות ביטוח יש דירוג לעניין הזה, ויש להן גם המומחיות לניהול המו"מ עם החוטפים. תשלום הכופר, למשל, מותנה בניהול המו"מ בידי מומחי הביטוח".

בכל הפרשות הגדולות האחרונות, הביטוח כיכב מאחורי הקלעים התקשורתיים. פרשת הבונוסים של חיים רומנו באל על היא דוגמה טובה לכך. התביעה הנגזרת שהוגשה נגד כל הדירקטורים ונושאי המשרה באל על, כולל איזי בורוביץ, הסתיימה בפשרה שלפיה שולמו לחברה סכומים ששולמו כבונוסים לרומנו ולא אושרו כדין. מהדיווחים של החברה לבורסה עולה כי חברת הביטוח היתה מעורבת.

בדיווח של החברה מ־10 במרץ 2011 צוין כי "במסגרת המגעים שהחברה מנהלת להשבת ו/או לקבלת פיצוי על סכום של 4 מיליון שקל ששולמו למנכ"ל היוצא ביתר, ניהלה אל על מו"מ עם המנכ"ל היוצא רומנו, שלפיו ישיב לחברה מיליון שקל. כמו כן ניהלה החברה מו"מ עם חברת הביטוח, שעמה התקשרה בפוליסה לביטוח נושאי משרה - ולפיה היא תשלם לאל על 750 אלף דולר. זאת על חשבון הפיצוי הנדרש מהדירקטורים ונושאי המשרה, לצורך הפחתה או סילוק של התביעה הנגזרת".

גם לבייב ודירקטורים של בנק לאומי נתבעו בתביעה נגזרת בקשר לעסקת רכישת מניות אפריקה ישראל שהיו בבעלות הבנק, וחברת הביטוח היתה החוליה המרכזית בניהול ההגנה שהובילה בסופו של דבר לדחייה מוחלטת של התביעה.

אולם הביטוח אינו רק גורם מתווך או חוליה בהגנה, אלא אמור לשמש בסופו של דבר גם ככלי מגן לעורכי דין או נושאי משרה. באחרונה הגישה קק"ל, באמצעות עו"ד ירון אלחנני, תביעה נגד עו"ד יעקב וינרוט על חלקו בפרשת הפטריארך.

תמציתו של סיפור מורכב זה היא תרמית שבמסגרתה נגנבו 20 מיליון דולר בעסקה שבה אמור היה הפטריארך היווני לחתום על החכרת אדמות בירושלים לידי קק"ל, בעיקר בשכונות רחביה וטלביה. את העסקה הובילו שני אנשי קשר, שאחד מהם כבר הורשע, ובסופה הוחתם הפטריארך על מסמך מזויף.

הכסף שולם לאחר שעו"ד וינרוט השתכנע כי העסקה תקפה ואף גבה עבורה 2 מיליון דולר. עתה הוא נתבע על רשלנות. הפטריארך תבע את קק"ל וזו הגישה תביעת צד שלישי נגד עו"ד וינרוט.

לווינרוט מן הסתם יש ביטוח אחריות מקצועית שמכסה על רשלנות - אך לא על מרמה. "הרבה עורכי דין אינם מבוטחים בגלל מצב כלכלי או חוסר מודעות", אומרת שלימוף־רכטמן.

"הייתי חברה בוועדה בראשות השופט בדימוס קלינג, שהמליצה לשר המשפטים לחייב בעשיית ביטוח חובה בסכום מינימלי שיכסה עד 750 אלף דולר בפרמיות של כמה אלפי שקלים. עורכי דין צעירים עורכים לעתים עסקאות מקרקעין בהיקף נרחב בשכר טרחה נמוך שעלול לגרור טיפול רשלני, ואנשים יכולים לאבד רכוש רב עקב כך. לכן עורך הדין חייב להיות מבוטח למקרה שייתבע. למנהל תיקים בבורסה יש חובת ביטוח, יותר מ־90% מהרופאים מבוטחים במסגרת המדינה או בתי החולים - ורק לעורכי הדין אין חובה כזו".

אותו חוק לכולם

"בעידן המודרני לא ניתן לפתח פעילות כלכלית, מסחרית בינלאומית או תעשייתית ללא גיבוי של ביטוחים מתוחכמים", אומרת שלימוף־רכטמן. "כמעט כל פעילות עסקית במשק, כל תביעה עסקית או פיננסית, כל פרשה או אירוע שבהם נגרם נזק לאדם או לגוף כלשהו - נוגעים לביטוח. אולם ביטוח אינו נעשה רק נגד נזקים, אלא הוא הגורם המשפיע ביותר כיום על צמיחה כלכלית ויזמות, והוא מרכיב חשוב בהחלטות קריטיות במשק ועל היכולת ליטול סיכונים מיוחדים. כל פרויקט גילוי הגז בישראל, למשל, לא יתקדם אם במקביל לא יוסדר נושא הביטוח".

שלימוף־רכטמן תוקפת גם את חוק חוזה הביטוח הארכאי בישראל. לדבריה, "החוק ממוקד בביטוח הפרטי ואינו מבטא את ההבחנה בינו לבין הביטוח המסחרי שכללי המשחק בו שונים. על בנק הפועלים חלים אותם חוקים ואותם כללי משחק כמו על גברת ציפורה מחדרה שקנתה ביטוח נסיעה לחו"ל".

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
תגובה
1 לגופו של עניין הייתי יכול לקבל את הטענה שלך עם לא היה ביטוח שמגן על נושאי משרה במקרא של טעות שנובעת מתום לב שבאה בשמה למעשה להגן על אנשים ישרים שעשו טעות כמו כל אדם מן היישוב . 2: הסיבה שאין על הדירקטורים כיסוי לפחות בישראל זה הרבה בגלל שבדירקטוריונים של החברות יושבים אחים של המייסד וקרובי משפחה למיניהם שהם נושאי משרה בכירים או יושבים בחברות כמו אידיבי דירקטורים שגם עובדים בחברות שהוא מחזיק בהם. ואז ידו של הדירקטור תרעד עם הוא יחתום על דוחות שיש בהם טעויות שהוא יודע עליהן . ושנית כאשר הוא חסוף לתביעות אישיות אז לא בטוח שהוא יסכים לעיגול פינות של בעל הבית. ואז יש פחות סיכוי שהחברה תגרום נזק. 3: וכאשר את מדברת על אנשים מן היישוב אפשר לחשוב שהאנשים שיושבים בדריקטוריונים הם אנשים שאין להם מושג בחשבונאות ואין להם השכלה ואינם מבינים מחייהם והם מרוויחים מעט יחסית לשעות העבודה שהם עובדים כדירקטורים. אז תרשי לי לא לרחם עליהם והם אנשים שיודעים לשאול את השאלות שצריך.
יוסי  |  11.07.11