התחרטתם? שלמו

ב-1 במאי פרסמה רשות המסים חוזר המנסה להבהיר את כללי תשלום המס בעת משיכת כספי פיצויים. כאשר עובד עוזב מקום עבודה ומגיעים לו כספי פיצויים, עומדות בפניו שתי אפשרויות: הראשונה - השארת הכספים בקופה במטרה לקבלם רק בגיל הפרישה כקצבה חודשית. השנייה - לבצע משיכה חד־פעמית של סכום הפיצויים ולשלם את המס על הכספים החייבים. עובד שבחר באפשרות הראשונה יכול לאחר תקופה מסוימת להתחרט ולבצע משיכה מלאה או חלקית של כספי הפיצויים. החוזר החדש מנסה לעשות סדר בנוגע לתשלום המס בעת חרטה ולהגדיר את תשלום המס במצבים השונים.

רו"ח אמיר גבאי, מומחה למיסוי ופרישה, מסביר: "עד היום יכולנו לראות חוסר אחידות בכל הקשור לאופן הטיפול בחרטה מרצף קצבה בין פקיד שומה אחד לפקיד שומה אחר, והיה חוסר בהירות בכל הנוגע לאופן חישוב המס במצבים השונים. במקרים רבים, אופן החישוב היה נתון לשיקול דעתו ולפרשנות של פקיד מס זה או אחר.

גבאי: "עד היום יכולנו לראות חוסר אחידות בטיפול בחרטה מרצף קצבה בין פקיד שומה למשנהו ובמקרים רבים, אופן החישוב היה נתון לפרשנות הפקיד"

"אפשר לומר כי מטרת החוזר היא לעשות סדר ולהקל על הנישום ככל שניתן במסגרת הוראות החוק. רוב הכללים המוצגים בחוזר אינם מביאים חידוש של ממש, אלא יותר סוג של הבהרה לפקידי השומה כיצד יש לנהוג בכל מקרה ומקרה ובעיקר ליצור אחידות באופן הטיפול בכל הפניות במקרים של חרטה מרצף קצבה". עם זאת, לדבריו, "חלק מההבהרות יצרו תיקון שבסופו של דבר עשוי לפגוע בחוסכים, בעיקר כשמדובר ביורשים ובמי שכספי הפיצויים שלהם נמצאים ביותר מקופה אחת".

כללי המשיכה כשחלק מהפיצוי נפרס

1. המצב: עובד שמשך את כספי הפיצויים הפטורים ממס בזמן שפרש והשאיר את החלק החייב במס בקופה, אולם מאוחר יותר התחרט והחליט לקבל את יתרת כספי הפיצויים החייבים במס במזומן.

הוראה: מי שלא קיבל פטור ממס על פיצויים בעבר, יוכל לקבל פטור מלא עד לתקרה המותרת - 11,650 שקל (נכון לשנת המס 2011). תתאפשר פריסה של תשלום המס רק למשך יתרת השנים שלגביהן ניתן היה לבצע פריסה ביום הפרישה.

המשמעות המעשית של ההוראה: אם בעת הפרישה העובד היה יכול לבקש, לדוגמה, פריסה למשך שש שנים (על כל ארבע שנות ותק מגיעה שנת פריסה אחת, ושש שנים לכל היותר), ושלוש שנים לאחר שפרש מעבודה הוא מתחרט ומעוניין למשוך את הפיצויים - תתאפשר לו פריסה בעת החרטה רק למשך שלוש השנים שנותרו.

השורה התחתונה: "הוראה זו מדגישה את הצורך בתכנון המס כבר במועד עזיבת העבודה או הפרישה ולא לאחריו, שכן חרטה מרצף קצבה מאוחר יותר ופריסה למספר שנים קטן יותר מגדילות את תשלומי המס על הפיצויים כמעט באופן ודאי, מצב שבתכנון נכון היה אפשר להימנע ממנו", אומר גבאי.

2. המצב: עובד שהתחרט והחליט לבקש את יתרת כספי הפיצויים החייבים במס במזומן, אולם לעומת המקרה הקודם, הפעם מדובר בכספים שחלקם היו פטורים ממס וחלקם חייבים במס.

ההוראה: תתאפשר פריסה רק למשך יתרת השנים שלגביהן העובד כבר דרש אישור ממס הכנסה לבצע פריסה ביום הפרישה.

המשמעות המעשית של ההוראה: אם בעת הפרישה דרש העובד אישור לפריסה למשך ארבע שנים, אף שהיה יכול לקבל אישור למשך שש שנים, ושנה לאחר שפרש מעבודה הוא מתחרט - תתאפשר לו פריסה רק למשך השנים שנותרו לפי הפריסה המקורית.

השורה התחתונה: "לפחות בחלק המקרים, כבר במועד עזיבת עבודה או פרישה שווה לשקול לבצע את הפריסה לפי מספר שנות הפריסה המקסימלי, גם אם לא נראה כי יש צורך בכך. זאת כדי להביא בחשבון גם את האפשרות שתיתכן חרטה מרצף קצבה בשנים שלאחר מכן, וכך יהיה ניתן להקטין את תשלומי המס בעת חרטה", אומר גבאי.

3. המצב: עובד שבעת שהתחרט לא ביקש לבצע פריסה, ובשלב מאוחר יותר הוא פונה לפקיד השומה בבקשה כזו.

ההוראה: בגין הפיצויים החייבים במס תתאפשר פריסה רק למשך יתרת השנים שלגביהן ניתן היה לבצע פריסה ביום הפרישה.

המשמעות המעשית של ההוראה: עובד שבעת הפרישה היה יכול למשל לבקש פריסה למשך שש שנים. לאחר שלוש שנים הוא מתחרט ומבקש לבצע משיכה של הכספים, ושנה מאוחר יותר הוא מחליט שהוא רוצה לבצע פריסה על הכספים שמשך - תתאפשר לו פריסה על פיצויים אלו רק למשך השנתיים שנותרו בלבד.

השורה התחתונה: "בקשה לפריסה במועד מאוחר יותר מקטינה את מספר שנות הפריסה ומגדילה את תשלומי המס על הפיצויים", אומר גבאי.

המצב: עובד שלא משך כספי פיצויים פטורים ממס בעת שעזב מקום עבודה או פרש ומבקש ליהנות מהפטור במועד החרטה.

ההוראה: מי שלא קיבל פטור על פיצויים בעבר יוכל לקבל פטור מלא, עד לתקרה, בעת שהתחרט והחליט כן למשוך את הכספים.

המשמעות המעשית של ההוראה: כאשר עובד שלא משך בעבר כספי פיצויים פטורים ממס מעוניין לבצע משיכה, המס שיצטרך לשלם יחושב בהתאם לתקרת הפטור. הסכום הפטור לכל שנת עבודה עומד על 150% מהמשכורת הקובעת לפיצויים או עד לתקרה, כ־11,650 שקל (נכון לשנת המס 2011) - הנמוך מביניהם.

השורה התחתונה: בהוראה זו אין שינוי ביחס למה שהיה נהוג עד עתה, ובסופו של דבר היא מתיישרת באופן הגיוני עם חוקי המס המקובלים.

המצב: עובד שכספי הפיצויים שלו נצברו בכמה קופות שונות השאיר את הכספים לרצף קצבה ביום שעזב את העבודה או פרש, ולאחר מכן הוא מתחרט ורוצה לבצע משיכה של חלק מכספי הפיצויים מחלק מהקופות.

ההוראה: לפי האמור בחוזר, חרטה מרצף קצבה מחייבת ביצוע התחשבנות עם פקיד השומה בגין כל הפיצויים שהופקדו על ידי אותו מעביד.

המשמעות המעשית: מי שיש לו כמה קופות ועשה רצף קצבה על כולן, ולאחר מכן התחרט והחליט שהוא רוצה לעשות רצף קצבה רק על חלק מהן - לא יוכל לעשות זאת. "מקריאה פשוטה של החוזר, ניתן להבין כי לשיטת מס הכנסה, המשמעות המעשית של הוראה זו היא שאם התחרטת על שקל אחד בקופה אחת, אתה חייב להתחרט על הכל", אומר גבאי.

השורה התחתונה: גבאי מותח ביקורת על הוראה זו, שאותה הוא מתאר כלא הגיונית וככזו שעשויה לגרום לנזק עצום לעובד בעל כמה קופות, מכיוון שיש בה הגבלת עבור עובדים אלה.

"לדעתי, זה יהיה עוול שלא לאשר חרטה חלקית מרצף קצבה ולחייב את העובד לבצע חרטה על כל הפיצויים בכל הקופות לרבות קרן הפנסיה שלו, בייחוד כאשר לפורשים רבים נצברו מאז ינואר 2008 סכומים זניחים ב'קופות לא משלמות קצבה', מעבר לאלו שנצברו בקרן פנסיה וייתכן שחלקם, בהיסח דעת, ביצעו רצף קצבה על כל הפיצויים בעת שפרשו", אומר גבאי.

1. המצב: עובד שביצע רצף קצבה ונפטר לפני שהגיע לגיל הזכאות לקצבה, ויורשיו מבקשים לבדוק אם עומדת בפניהם האפשרות להשאיר את הכספים בקופה.

ההוראה: היורשים יוכלו להשאיר את הכספים בקופת הגמל לקצבה, וזו תשלם ליורשים "קצבת שארים" בהתאם לתנאים הקבועים בקופה.

המשמעות המעשית של ההוראה: היורשים יכולים לקבל קצבת שארים תוך ויתור על משיכת הפיצויים מהקופה, והכל בכפוף לתנאי הקופה.

השורה התחתונה: ככלל, בהוראה זו אין משום שינוי ביחס למה שהיה נהוג עד עתה. כאן מדגיש גבאי כי "אפשרות זו מוגבלת רק לגבי מקרים שבהם העובד שנפטר היה עמית פעיל בקרן פנסיה המבוטח בביטוח שארים, והתקיימו כל התנאים לזכאות לקצבת שארים בעת פטירתו, וממילא יקבלו השארים קצבה שלה הם זכאים על פי תקנון קרן הפנסיה. לעומת זאת, ב'קופה לא משלמת קצבה' ובביטוח מנהלים מסוג קצבה, אין קצבת שארים לעמית".

2. המצב: יורשים שקרוב משפחתם נפטר ובחר להשאיר את כספי הפיצויים בקופה ולעשות רצף קצבה, אולם הם מחליטים למשוך את כספי הפיצויים כסכום חד־פעמי.

ההוראה: היורשים יוכלו לבצע חרטה מרצף הקצבה ולמשוך את הפיצויים כסכום חד־פעמי.

המשמעות המעשית: לפי החוזר, לשיטת מס הכנסה, במקרה של פטירה של העובד הוא כאילו חוזר בו בעצמו מרצף הקצבה ביום הפטירה. לפיכך, שיעור המס שיחול על הפיצויים החייבים במס יהיה שיעור המס השולי של העובד בשנת הפטירה, ולא של היורשים. זאת אף שבפועל, את הכספים יקבלו היורשים במזומן לאחר שנפטר העובד. עוד מוסיף החוזר כי ניתן יהיה על פי בקשתם של היורשים לבצע פריסה לאחור של החלק החייב במס, כאשר לכל היותר שנת הפריסה האחרונה תהיה שנת הפטירה ושנת הפריסה הראשונה תהיה שנת הפרישה של העובד.

השורה התחתונה: לדברי גבאי, הוראה זו במקרים רבים בפירוש אינה פועלת לטובת היורשים. "ראשית, חרטה מרצף קצבה בעקבות פטירה אינה מוסדרת מפורשות בחוק. שנית, צריך להביא בחשבון שחרטה מרצף קצבה בעקבות פטירה היא חרטה 'כפויה', ואינה אקט רצוני מצדו של הנישום. לפיכך, אני לא מוצא סיבה ראויה מדוע שלא להעמיד ליורשים חלופה לבחירה שלפיה יראו בפיצויים המתקבלים במזומן כתוצאה מהחרטה הכפויה כהכנסתם של היורשים ולא של הנפטר, ובמסגרת חלופה זו לקבוע כי שיעור המס יהיה שיעור המס השולי של היורשים ולא שיעור המס השולי של הנפטר".

החוזר מוסיף לבירוקרטיה

ההוראה מבלבלת, המבוטחים מטורטרים

את החוזר החדש שלה בחרה רשות המסים לפתוח במשפט: "רצף קצבה יתקיים רק לאחר קבלת אישורה של רשות המסים לבקשה לרצף קצבה".

לכאורה מדובר בהוראה כללית שהוציאה הרשות שאין בה חידוש. אולם לדברי גבאי, דווקא הוראה זו כבר הספיקה ליצור בלבול רב בקרב חברות הביטוח. "מאז פרסום החוזר החלו חלק מחברות הביטוח לשלוח למשרדי מס הכנסה כל מבוטח אשר פנה אליהן בבקשה לרצף קצבה, מבלי שהיה בידו אישור לכך מפקיד שומה. במקרים אלה, אותן חברות ביטוח פעלו בניגוד לחובתן לאפשר למבוטח לבצע רצף קצבה ללא אישור מפקיד שומה", מסביר גבאי.

לדבריו, הוא פנה בעקבות זאת לרו"ח יעקב כהן, מנהל מחלקת קופות גמל ברשות המסים, בבקשה להוציא הבהרה לחברות הביטוח כי החוזר דן בחרטה מרצף קצבה בלבד ולא באישור לרצף קצבה, ובכל מקרה בא להוסיף על החוזרים הקודמים ולא לגרוע מהם.

נראה כי רשות המסים אכן תוציא הבהרה בנוגע לסוגיה. בסופו של דב,ר גם ברשות מסכימים שישנם מקרים שבהם לא חלה על הפורש החובה להמציא לחברת הביטוח אישור לרצף קצבה מפקיד שומה.