אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מתקנים את אפקט החממה: הרפורמה בחממות הטכנולוגיות עומדת למבחן צילום: עמית שעל

מתקנים את אפקט החממה: הרפורמה בחממות הטכנולוגיות עומדת למבחן

חצי שנה חלפה מאז שיצאה לדרך הרפורמה בחממות הטכנולוגיות, שגובשה לאחר שהחברות שהשתתפו בתוכנית צברו חובות של עשרות מיליוני שקלים למדינה. לרגל פתיחת המכרז לניהול ארבע מהחממות, "כלכליסט" בודק מה כוללת הרפורמה ומה אומרים בענף ההייטק על סיכויי ההצלחה שלה

11.07.2011, 16:08 | אסף גלעד

תוכנית החממות הטכנולוגיות של המדען הראשי במשרד התמ"ת היא חוד החנית של ההשקעות הממשלתיות בעידוד מיזמים חדשים בענף ההייטק. אך לאחר יותר מ-20 שנות פעילות, מרבית 26 החממות הטכנולוגיות הפעילות בישראל נמצאות בהפסדים וצברו חוב של 70 מיליון שקל למשרד האוצר. הרווחיות המתרחקת הביאה חלק מקרנות ההון סיכון לפרוש מניהול החממות, כפי שעשו ורטקס, באטרי ופרו-סיד שפרשו בהדרגה מניהול חממת הטכניון.

לבור הזה הכניס את עצמו לפני כשנתיים יוסי סמולר, מנהל תוכנית החממות, שהחליף את מנהלת הפרויקט ב-18 השנים האחרונות רינה פרידור. סמולר כבר פרש לפנסיה מוקדמת, לאחר שהגשים את החלום הישראלי ומכר ב-2006 את אלדט תקשורת לפרייסר השבדית ב-80 מיליון דולר. אבל התפקיד המתפנה החזיר אותו משיעורי הפסנתר והצגות התיאטרון. "לא באתי מטעמי קריירה אלא מתוך שליחות", הוא אומר.

למרות שורת הבעיות, שבהן גם דיווחים בתקופה האחרונה על זכייני חממות שמגלגלים לעבר היזמים את משימת גיוס הכספים והשגת המימון שהם נדרשים לגייס עבורם, תוכנית החממות עדיין מספקת ערך רב ליזמים שהצטרפו אליה. אלה שמתקבלים לחממות מקבלים מענק של 2 מיליון שקל לתקופה של שנתיים, משרדים, מעבדות וציוד וכן שירותים נלווים כראיית חשבון ושירותים משפטיים. אך בעיקר, היזמים מקבלים הכוונה עסקית וטכנולוגית, קשרים לשותפים אסטרטגים וכן חשיפה לקרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים. אחרי כ-20 שנות פעילות מהוות בוגרות החממות 32% מחברות הסטארט-אפ בישראל, ו-37% מהן עודן פעילות.

תוכנית הרפורמה שגיבש סמולר יצאה לדרך ב-1 בינואר האחרון לאחר שנה של עבודה והתייעצויות בין משרד התמ"ת, האוצר וזכייני החממות. הרפורמה הרעידה את ענף החממות הטכנולוגיות מקצה לקצה. את המבחן הראשון שלה היא צפויה לעבור בחודשים הקרובים, לאחר שבתחילת החודש הוצאו למכרז חדש ארבע החממות אינסנטיב באריאל, NGT בנצרת, מיט"ג בקצרין וחממת אופקים. תוצאות המכרז יקבעו את זהות הזכיין לשמונה השנים הקרובות. רגע לפני שהיא עומדת במבחן במציאות, "כלכליסט" בדק מה כוללת הרפורמה של סמולר ומה חושבים עליה בענף ההייטק.

 

מצוקת מימון: בוגרות תוכנית החממה מתקשות לגייס השקעות

 

הקושי שסמולר רואה כחמור ביותר עבור חברות סטארט-אפ הוא גיוס הון בשלבים הראשונים לחייהן. "קרנות ואנג'לים ממעטים לקחת סיכון ולהשקיע בחברות אפילו אם הן ביצעו הוכחת היתכנות ושוק", הוא אומר. "הקרנות הולכות על בטוח ומשקיעות רק בחברות שקיימות בפורטפוליו שלהן. ההשקעות הפרטיות בחברות בשלב הסיד הראשוני ירד ל־3% מכלל ההשקעות בחברות הייטק, ויש לסייע לחברות הצעירות באופן מיידי".

החממות אמנם פותרות את מצוקת המימון של חלק מהחברות, אך בעוד שניתן היה לצפות כי תקציב החממות יגדל על חשבון כספי ההשקעות הפרטיים שמצטמצמים, תקציבן נותר קבוע זה שנים רבות. בשנים 2009 ו-2010 עמד תקציב החממות על 186 מיליון שקל לשנה, והשנה הוא מסתכם ב-160 מיליון שקל אך צפוי לקבל השלמה של עשרות מיליוני שקלים ברגע האחרון, כפי שקורה מדי שנה כשמגלים שהתקציב נגמר. "תוכנית החממה דורשת לפחות 200 מיליון שקל בשנה על סמך זרם הבקשות שאנחנו מקבלים מדי שנה", טוען סמולר.

מצוקת המימון לא נפתרת גם לאחר שהחברות מסיימות את מסלול החממות בן השנתיים. לפי נתונים שהוצגו בדיון מיוחד שנערך בתת-הוועדה לקידום תעשיית ההייטק שמנהל ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), בשנים האחרונות יותר ויותר חברות מתקשות לגייס הון בתום תקופת החממה. לאחר שב-2007–2008 הצליחו 63% מהחברות לגייס חצי מיליון דולר לפחות עם תום תקופת החממה, בשנתיים האחרונות ירד השיעור ל-24% בלבד.

סמולר מציע להגדיל את האישורים לשנת חממה נוספת המוענקים לחברה אחת בחממה, כך ששלוש חברות בכל חממה יוכלו לזכות בה. בכוונת סמולר לקבל אישור ליוזמה זו עד סוף 2013. בנוסף, חברות קלינטק יזכו לשנה שלישית במימון ממשלתי של 65% מהתקציב הנדרש. עם זאת, התקציב להצעה זו טרם התקבל.

תגובת השוק - המדינה צריכה למנף את ההשקעות

 

מנכ"לית שדולת ההייטק בכנסת אסתי פשין טוענת כי תוספת השנה השלישית לתקופת החממה לא תצליח לפתור את בעיות המימון של החברות. לדבריה, מצוקת המימון נובעת מקשיי גיוס של כלל חברות הסטארט-אפ המצויות בשלב זה של חייהן, אך מציינת כי קיימת גם סברה אחרת: "הסבר חלופי טוען שחברות חממה של היום טובות פחות מהחברות שבאו בעבר. אינני יודעת אם זה המצב לאשורו, אבל אפשרות זו מטרידה אותי".

לטענת פשין, רק מינוף ממשלתי של השקעות מהגופים המוסדיים המקומיים יוכל להביא סכומי מימון משמעותיים. "המדינה צריכה לתמוך ב-10–20 החברות הטובות ביותר מבין בוגרות החממה. מינוף ממשלתי של 30–40 מיליון דולר בשנה יוכל להביא הון פרטי שווה בגודלו או אפילו גדול ממנו". לדבריה.

לעומתה, מנהל חממת רד ביומד, דוד זיגדון, סבור כי תוספת השנה השלישית תסייע לחברות לא רק במצוקת המימון. "החברות לא עומדות על הרגליים בשנה השלישית גם כתוצאה ממחסור בכסף, אבל גם מפני שטרם יצרו שדרה ניהולית חזקה. אנחנו נזקקים גם למימון פרוגרסיבי וליותר הון דווקא בשנה השלישית, שבה מתקיימים ניסויים קליניים מסובכים", הוא אומר.

 

 

ניהול החממות: הגברת התחרות

 

שינוי נוסף שהנהיג סמולר, לחרדתם הרבה של בעלי החממות, כרוך בהגברת התחרות על ניהול החממות. סמולר מבקש לשנות את השיטה הקיימת של קדנציות בנות שלוש שנים לניהול חממה, כשעד כה, חברת ניהול מצליחה בחממה היתה ממשיכה לקדנציה הבאה באופן כמעט אוטומטי, במכרז שלרוב לא ניגשו אליו מתמודדות נוספות.

במקום השיטה הקיימת, סמולר מגבש מודל תחרותי יותר של זיכיונות לתקופה של שמונה שנים, שתואם לדעתו את התארכות חיי החברה עד שהיא מגיעה לשלב האקזיט, לעומת הזמן שארך כשנולדה תוכנית החממות המקורית. במציאות הנוכחית, לדעתו, עובר זמן רב יותר עד שניתן להחזיר את ההשקעה בחברה.

"בחירת זכייני החממות בהליך תחרותי נועדה לאפשר לגופים נוספים פרט לזכיינים הקיימים להתמודד על זיכיון להפעלת החממות הטכנולוגיות", הוא אומר. "הזכיינים הקיימים יורשו להשתתף בהליך התחרותי ואין כאן כוונה מוסווית להיפטר מהם. יש ערך רב בניסיון ובידע שהם צברו בניהול חממה, ואין סיבה לוותר על קבוצות ניהול טובות.

"בהליך התחרותי יובאו בחשבון ביצועי הזכיין הקיים במהלך תקופת הזיכיון האחרונה. ההליך התחרותי אמור גם לעודד זכיינים להגיע לרמת ביצועים גבוהה יותר". לדברי סמולר, לא ידוע על זכיין שלא יבקש להתמודד על קדנציה נוספת.

תגובת השוק - חשש שהזכיינים לא יצליחו להחזיר את ההשקעה

מנכ"לית חממת הקלינטק ל.נ. מחיפה קלרה אורן מתקשה להבין את הצורך בהחלפת זכיינים. "בסופו של דבר התחרות הגדולה תהיה על החממות הטובות, שהפכו לכאלה בגלל הזכיינים שלהן", היא אומרת. "כך שלהעמיד אותם בתחרות מול זכיינים אחרים הוא לא מעשה מובן מאליו. אלה זכיינים שהשקיעו מיליונים ועוד טרם ראו רווחים".

"כיצד אפשר לעבור לזכיין אחר עוד בטרם קודמו זכה ברווח הראוי להשקעתו? ההשוואה למכרזים על הפעלת נתיב תחבורה או על זכיינות שידור איננה מתאימה כאן, כיוון שאלה הם מוצרים שמייצרים רווח. בחממות הטכנולוגיות הרווח הוא רק גורם אחד מבין כמה".

אייל ליפשיץ, יו"ר פורום החממות ושותף בקרן פרגרין שמנהלת את חממת אינסנטיב באריאל, מייצג את החממות בדיונים מול סמולר, המדען הראשי ומשרד האוצר. ליפשיץ דווקא תומך ביוזמת המכרזים. "אנחנו רוצים שהזכיינים הטובים ביותר יהיו אלה שיזכו", הוא אומר. "לא מדובר במכרז חד־פעמי על תדרים סלולריים, אלא על מכרז שיוצר תחרות בריאה בין גופי ניהול".

עם זאת, ליפשיץ סבור כי הארכת תקופת הזכיון תהיה בעייתית עבור חלק מהקרנות המנהלות. "הרפורמה מיטיבה עם קרנות הון סיכון שמנהלות חממות, אך לא עבור קרנות שמנוהלות בידי חברות ציבוריות, שנאלצות לסמוך על גיוסי הון קצרי טווח או עבור חממות המנוהלות בידי אנג'לים, שגם הם משקיעים לטווחים קצרים יותר".

 

  , איור: מורן ברק איור: מורן ברק   , איור: מורן ברק

 

שעבוד בעייתי: החברות לא עומדות בהחזר ההלוואות למדינה

 

אחת הבעיות המהותיות שמכבידות על החממות הטכנולוגיות היא החובות שצברו כלפי המדינה. לפי מתכונת זו, החממות נדרשו להחזיר למדינה את המימון שניתן כהלוואה לחברות הפורטפוליו שלהן, בתוך ארבע שנים מסיום תקופת החממה. כערובה להחזר ההלוואה שעבדה המדינה את מניות החממה בחברות, ואם היא לא עמדה בהחזר, היתה המדינה רשאית לממש את השעבוד ולהפוך לבעלת מניות בחברה - מהלך שהיא נמנעה לבצע עד לאחרונה.

 

כדי למנוע צבירת חובות עתידיים, שינה סמולר את מודל צבירת החוב כלפי המדינה: במקום שעבוד הונהגה מינואר האחרון שיטה המבוססת על תמלוגים מהכנסות. לדברי סמולר, שיטה זו היא "השיטה שנהוגה במסלולים האחרים של המדען הראשי". במסגרת התוכנית החדשה, המונהגת זה כמה שנים בקרב חברות סטארט-אפ הנוטלות מענקים מהמדען הראשי, המדינה מקבלת החזרים בגובה 3%–5% מהכנסות החברה.

במקביל הגיע סמולר להסדר עם אגף החשב הכללי באוצר לדחייה של ארבע שנים בהחזר ההלוואות שקיבלו החממות ל-2014, כשחממה שתבקש לדחות את ההחזר תצטרך לשלם קנס שנתי המבוסס על אחוז מצטבר מהחוב שלה. "גם אז, לצערי, רק חלק מהחוב יוחזר", מציין סמולר.

בשבועות האחרונים הגישו החממות את רשימת החברות שהן מוותרות על מניותיהן בהן בתמורה למחיקת חלק מהחוב. הרשימה תספק נתונים מדויקים יותר על מצוקת החממות. האוצר יטיל על חברה חיצונית למכור את המניות.

תגובת השוק - מברכים על ביטול שיטת שעבוד המניות

 

בענף ההייטק תומכים ביוזמתו של סמולר, על רקע הבעייתיות הרבה שהסבה לענף שיטת השעבודים.

 

טרנדים: ההשקעות מופנות לאינטרנט ולתוכנה 

בניגוד לטרנד ההשקעות בקלינטק ובטכנולוגיות ירוקות השוטף את העולם, נתח ההשקעות בתחום זה בקרב החממות הטכנולוגיות עומד בממוצע על כ-10% מאז 2003.

דווקא תחום האינטרנט והתוכנה שוטף את החממות, וחלקן בנתח ההשקעות עלה מעבר ל-30% ב-2010, לאחר שתפסו נתח של כ-25% בין השנים 2007–2009. בתחום זה אף התבצע אחד האקזיטים המשמעותיים של החממות בשנים האחרונות, כשאשתקד נמכרה מנטורוויב (מפתחת טכנולוגיית הקוויקסי) מחממת ניות לגוגל בכ-12 מיליון דולר.

"ברור שקל לעשות אקזיטים בתחום הזה", אומר סמולר בביקורת. "אז מה, נהפוך להיות מדינת אינטרנט? הרי לא שם היתרון היחסי שלנו. רמת הסיכון שם קטנה יותר, כך שיש נטייה ללכת לשם יותר מאשר לביוטק ולפארמה".

"אנחנו כרגולטור צריכים להבחין ולזהות את מגמות ההשקעה, ובאמצעות ועדת החממות או הקמת חממות ייעודיות לווסת תופעות כאלה", אומר סמולר. "לא ניתן לטרנד להשתלט על השוק בגלל מחסור בסיכונים. במקרה הזה אנחנו צריכים לשמור כאן על האינטרסים של המדינה".

תגובת השוק - האקזיטים גברו למרות הירידה בהשקעות

בתעשייה מצביעים על כך שדווקא סקטור החומרה והשבבים, שחלה ירידה משמעותית בהשקעות בו, הפך לאחד הבולטים בישראל. התחום ריכז את מרבית האקזיטים בחודשים האחרונים ובהם מכירת פרוביג'נט בכ-300 מיליון דולר ומכירת וינטגרה ב-240 מיליון דולר. סמולר והמדען הראשי אמנם מעדיפים השקעות בקלינטק ובמדעי החיים, אך אלה כמעט לא ייצרו אקזיטים בשנים האחרונות.

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
תכנית קלוקלת. ביצוע קלוקל עוד יותר.
החממות מעוניינות ליצור בעיקר deal flow דהיינו יצירת הכנסה שוטפת מהתקורה. חברה שסימ את שנותיה מושלכת לכלבים, ותמורת הלוואה בתנאים מחפירים של 50 אלף דולר הם מורידים את היזמים על הבירכיים. בעצם, כמו שנכתב, לחחמות אין הסטריה לייצר אקזיטים, או להמשיך להניע את החברה הלאה מעבר לשנתיים. הם בונות על פסאדה, תדמית ראויה וסקסית של חברות הפרוטפוליו כדי שהם יוכלו להנפיק את החממה גופא, ומזה לראות כסף, ולא מחברות הפרוטפוליו עצמן. החממות עצמם כמעט ואינן מסכנות כסף שלהן. ולכן התנהלותם קפריזית כלפי היזמים. להבדיל מקרנות שבוערת להן ההצלחה, והן עושות הכל לתמוך ביזם, לחממות כמעט ואין קשרים, אין להם יכולת למנף את החברה, וכל הדיבורים הללו על יכולתם הן בחזקת דברי הבל. רוב ההנהלות בחממות הם ברובם אנשים ירודים שמצאו פרנסה בחממה. גם קרנות ממעטות לגעת בחברות בוגרות חממה כי התדמית שלהן היא בהתאם, של כאלו שלא היו שווים מספיק בשביל קרן הון סיכון או עבור אנגלים (בעצם המדינה לקחה את הסיכון עליה) כבר נאמר שהכסף של החממות הוא כמו פיפי של תינוק. בהתחלה הוא חם ונעים, ובסוף הוא קר ומסריח...
אין חכם כבעל נסיון , ארץ ציון  |  13.07.11
4.
ל 3. הקטע הוא שהחממה לא משקיעה אגורה.
חברות החממה משמשות צינור להעברת הכסף שאותו משקיעה המדינה!!!! ובדרך גוזרות קופון של 20% בדמות "תקורות" . את המימון המשלים מביא היזם מכיסו. כך שבפועל מי שמרים את החברה הוא היזם והמדינה והחממה היא סתם free rider. לפני שאתה מגיב - כדאי שתבדוק את העובדות
חממיסט  |  12.07.11
לכל התגובות