אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ארסנל - בנייה מחדש או קריסת הקונספציה? צילום: איי אף פי

ארסנל - בנייה מחדש או קריסת הקונספציה?

את ההבדלים בין ארסן ונגר לאלכס פרגוסון ניתן לראות בבירור בשוק העברות השחקנים בקיץ הנוכחי. אלו ההבדלים שהובילו את מנצ'סטר יונייטד לזכייה בתארים ואת ארסנל לדשדוש מתמשך

13.07.2011, 13:12 | אוריאל דסקל

את ההבדלים בין ארסן ונגר לאלכס פרגוסון ניתן לראות בברור בשוק העברות השחקנים בקיץ הנוכחי.

אלכס פרגוסון היה מהיר וחד בקיץ הזה. הוא החתים במהירות יחסית שלושה שחקנים שיהיו חשובים ביותר לעתיד של הקבוצה שלו, מנצ'סטר יונייטד. על פיל ג'ונס, אשלי יאנג ודויד דה חאה הוציא קרוב ל-50 מיליון ליש"ט. כולם מוכשרים, צעירים ודי מנוסים ביחס לגיל שלהם. כעת יש לו זמן לעבוד איתם באימוני קדם העונה ולהשקיע אנרגיות בקנייה הגדולה של הקיץ שלו – כנראה ווסלי סניידר מאינטר.

בינתיים, ונגר משחק פוקר. "אנחנו בזמן המתנה", אמר לפני כשבועיים. "כולם מחכים שהמועדון האחר יזוז. הקלפים של כולם צמודים לחזה, מחכים לרגע לעשות את התנועה לכיוון רכישה. שום דבר לא זז עדיין. בסוף יולי תהיה יותר פעילות".

זה לא נכון. הקבוצות ניסו לזוז מהר מאוד בשוק העברות. מנצ'סטר סיטי החתימה שני שחקני הגנה צעירים (אחד מארסנל – גאייל קלישי), ברצלונה מאוד ברורה ופתוחה לגבי מה שהיא רוצה, ריאל מדריד החתימה שחקנים צעירים רבים בהרבה מאוד כסף, צ'לסי הביאה מאמן ב-15 מיליון יורו והחלה בבנייה מחדש במצב ניהולי לא פשוט. ונגר עצמו הודה כי "הוא מבלה לילות בלי שינה כדי להחתים שחקנים". אבל ונגר, זהיר הרבה יותר עם הכסף מאשר פרגוסון. "ונגר צריך מישהו כמו דייויד דין, שהיה סגן הנשיא שעזר לו בשוק העברות השחקנים", אמר קית' אדלמן, מנכ"ל ארסנל לשעבר, "דין גרם לונגר להרגיש יותר נוח בלהוציא סכומי כסף גדולים". היה זה דין שהיה אחראי על ההחתמות החשובות בהיסטוריה הלא רחוקה של המועדון – דניס ברגקאמפ, סול קמפבל, תיירי הנרי ועוד.

ונגר, לעומת זאת, שומר על הכסף ולוקח הרבה פחות הימורים. הוא מחכה לסוף יולי או אוגוסט כדי להחתים שחקנים שהוא חושב שהם טובים בסכומים נמוכים יחסית. זה בעייתי כי אז בסוף יולי אפשר להחתים שחקנים כמו סבסטיאן סקילצ'י, שהובא ב-4 מיליון ליש"ט לארסנל לקראת תום מועד העברות בקיץ שעבר, והטעויות שלו עלו לארסנל בנקודות פרמיירליג רבות.

קונים בשוק כמו שהקבוצות שלהם משחקות

כשוחשבים על זה, ונגר מתנהל בשוק העברות השחקנים כמו שהקבוצה שלו מתנהלת על המגרש – עם הרבה אלגנטיות ולעיתים תנועות חסרות פואנטה, שהן, בעיקרון, ניסיון למציאת פתח בהגנה (כלומר "מציאה" בשוק העברות השחקנים). אם מועדון כלשהו קשיח מדי במשא ומתן אז ונגר, בדרך כלל, מאבד את השחקן שהוא רוצה. כמו שהקבוצה שלו מפסידה, בדרך כלל, מול קבוצות קשוחות.

זה קרה כבר הקיץ עם פיל ג'ונס, שבחר מנצ'סטר יונייטד על פני ארסנל, וריקי אלברס, קשר ולס שבחר באינטר במקום ארסנל. ונגר לא פועל מהר מספיק, הקבוצה שלו מפסידה בשוק העברות וכמו שהוא מתרץ הפסדים הוא מתרץ הפסדים בשוק העברות – ה"אנחנו לא נשלם סכומים משוגעים" שלו זה כמו "אנחנו לא נוותר על משחק המסירות שלנו" שלו.

זו תפיסה שהובילה להפסדים רבים במשחקים חשובים ב-6 השנים האחרונות בהן המועדון לא זכה בתואר. והיא עשויה להוביל כעת לאובדן שלד השחקנים, שנבנה בשנים האחרונות באצטדיון האמירייטס. ססק פאברגאס רוצה לעזוב לברצלונה גם בגלל שארסנל פשוט לא טובה מספיק עבורו. סמיר נאסרי גם כן מעוניין לעזוב לקבוצה שאיכפת לה יותר מזכיות בתארים מאשר מחשבון הבנק שלה. גאייל קלישי כבר עזב ורובין ואן פרסי ות'יאו וולקוט, שני כוכבים נוספים של התותחנים, כבר הזהירו את ונגר שהם רוצים לראות "חיזוקים משמעותיים בקיץ הזה".

בניגוד מוחלט לוונגר, מנצ'סטר יונייטד מתנהלת בשוק ההעברות כפי שהיא מתנהלת על המגרש – היא קבוצה הרבה יותר ישירה וחדה. פרגוסון נחוש להשיג את המטרות שהוא הציב לעצמו והוא לא מפחד להיות אכזרי אם צריך. עבורו לשלם 2 מיליון ליש"ט יותר פרמיום על שחקן, רק בגלל שמנצ'סטר יונייטד רוצה אותו, זה לא בעיה. הוא ישלם והוא ישיג את המטרה שלו.

ונגר בנה את ארסנל מחדש והוביל אותה ליציבות חסרת תקדים בהיסטוריה שלה. ב-15 שנותיו בארסנל הקבוצה מעולם לא סיימה מתחת למקום הרביעי – זה משהו שקרה רק 23 פעמים לפני ונגר בהיסטוריה של 125 שנים של ארסנל.

עם זאת, ארסנל – מועדון הכדורגל השלישי בשוויו בעולם – צריכה לשאוף ליותר. הקבוצה אמנם הביא את ג'רבינו אבל הוא לא השחקן שיביא את השינוי שהקהל מחכה לו. הוא עוד שחקן, שבנה את שמו בליגה הצרפתית, החלשה בהרבה מהליגה האנגלית והוא לא הבלם האנגלי הכריזמטי שאוהדי ארסנל רוצים. הוא גם לא סופרסטאר שהחתמתו היא הצהרת כוונות חד משמעית. הוא עוד החתמה ונגרית טיפוסית – וזה לא מעורר תקווה בקרב האוהדים, שמשלמים את מחירי הכרטיסים הגבוהים ביותר בכדורגל האנגלי – ורוצים לראות יותר מקבוצת נוער משודרגת.

עם זאת, ההססנות של ונגר בשוק העברות הביאה אותו למצב שהוא נלחם על להשאיר שני שחקנים חשובים ופחות בלהביא שחקנים חשובים לפיתוח הקבוצה שלו. ונגר כעת במצב שהוא צריך להוכיח שהוא יכול לשנות את עצמו לטובת המועדון – ואם זה לא יקרה – עונת 2011/12 תהיה, כנראה, עלובה כמו העונות האחרונות של המועדון, שהוא עשה כל כך הרבה עבורו. וזה חבל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
סליחה שאול מחיפה....
אבל תעבור שוב על העובדות... אלכס פרגוסון לא אחראי ולו בפסיק לחובות האדירים של יונייטד. מנצ'סטר יונייטד בעבר היה המועדון העשיר בעולם, הוא היה בבעלות משפחת אדוארדס והייתה מונפקת בבורסה (מהלך שבזמנו כמה קבוצות אנגליות עשו לאחר אסון הילסבורו שגרם לחוקי אצטדיוני ישיבה ללא יציעי עמידה, מועדונים אנגלים הנפיקו עצמם בבורסה על מנת לממן את השיפוצים ההכרחיים). מלקולם גלייזר רכש את יונייטד והוציא אותה מהבורסה כדי למנוע השתלטות עויינת כמו שהוא עצמו עשה. גלייזר רכש את המועדון ב-800 מיליון ליש"ט, מתוכם בערך 660 מיליון לא היו לו, אז הוא לווה את הכסף. ההלוואה והריביות הוצמדו למועדון עצמו ולא למשפחת גלייזר באופן אישי. הריבית השנתית על סך 65 מיליון ליש"ט בערך גרמו לכך שכל הכסף ששולם חזרה לבנקים, נזרק לפח. מה שגרם לתפיחת החוב במקום צמצומו. כל החוב הזה, כולו באשמת מלקולם גלייזר ומשפחתו, לא באשמת אלכס פרגוסון או הרכישות שלו. לצורך העניין בכל השנים שהגלייזרים שולטים ביונייטד, יונייטד מכרה שחקנים ביותר כסף ממה שרכשה, מה שמעיד יותר על כך שהחוב כולו בזכות משפחת גלייזר. החלק היחיד של פרגי בבעיה היא שכשהייתה את הבעיה עם הסוס שלו, "הצוק של גיברלטר", הכוונה היא לוויכוח הבעלות על הסוס, השותפים שלו, רכשו מניות ביונייטד בניסיון לגרום לפיטוריו של סר אלכס על מנת להשפיע במאבק על הזכויות על הסוס. הגלייזרים רכשו את המניות של שני האירים הללו ומשם נפתח הפתח להשתלטות שלהם. האחריות הזו היא עקיפה מארץ העקיפות, ואם לא כך היו הגלייזרים משתלטים על המועדון (בזמנו הם רכשו באיזור 24 אחוז מהמועדון דרך אלו שניסו להשפיע על פיטוריו של פרגי), בוודאות הם היו משתלטים עליו בדרך אחרת, בסופו של דבר זו לא הייתה הפעם הראשונה שמרטין אדוארדס או הדורות הקודמים של המשפחה רצו למכור את יונייטד.
רן , ירושלים  |  14.07.11
12.
ל-1 לפרגוסון אין שום קשר לחובות של יונייטד
החובות שלה נובעים מכך שהבעלים רכשו אותה עם הלוואות בריבית גבוהה מאוד. מבחינה תפעולית היונייטד ריווחית ורק הוצאות המימון והחזרי ההלוואות מביאות אותה להפסד. אם כבר, פרגוסון בגלל אוסף ההישגים העצום בתקופתו הפך את היונייטד לקבוצה מצליחה מאוד ועם בעלים אחרים היתה הופכת לקבוצה ריווחית ומצליחה גם יחד
אורי  |  12.07.11
11.
לא מדוייק ב 100%
רוב מה שנאמר פה הוא מדוייק ביותר, פרט לחלק שמדבר על כך שפרגוסון לא מהסס לשלם יותר עבור שחקן. כיום זה נכון, אבל לפני מספר שנים, פרגוסון סבל מאותה בעיה בדיוק. בצורה הזאת הוא איבד את רונאלדיניו לברצלונה ואת רובן לצ'לסי, וויכוח על שניים או שלושה מיליון פאונד. הכישלון עם ההעברות הללו ואיבוד התארים, הוא זה שהוביל אותו למצב כיום.
אמיר , אזור  |  13.07.11
לכל התגובות