המרוויחים ממצב חברת החשמל: צדיק בינו, עידן עופר והמדינה

המרוויח העיקרי מהמצב הוא משרד האוצר. הסיבה: בהיעדר גז מצרי, חברת החשמל חייבת לרכוש דלקים אחרים כדי להפעיל את התחנות. מכיוון שהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן אסר על חברת החשמל להשתמש במזוט ששריפתו מזהמת מאוד, בידי חברת החשמל נותרת רק אפשרות אחת מעשית: לרכוש כמויות גדולות של סולר, שמחירו יקר. כמה יקר? לפי נתוני רשות החשמל, חברת החשמל משלמת 3,300 שקל מס ישיר ועקיף (בלו ומע"מ) על כל טונה סולר. עבור כל טונה מזוט היא משלמת רק 14 שקל לטונה. אמנם נדרשת כמות גדולה הרבה יותר של מזוט לייצור חשמל מאשר סולר, אך הפער הסופי בעלות הדלקים לשם ייצור אותה כמות חשמל מגיע בכל זאת ל־40%.

למרות הצעות שמשרד האוצר יוריד את המיסוי על הסולר בגלל מצב החירום בחברת החשמל, בתחילת השבוע נמסר כי שר האוצר יובל שטייניץ עדיין לא נדרש לסוגיה. בנוסף אמרו באוצר כי לא ניתן לשנות מדיניות לטווח ארוך רק בגלל צרכים בוערים בטווח הקצר. במקביל מופעלים לחצים חזקים על השר להגנת הסביבה ארדן לאשר שימוש במזוט כדי להוזיל את העלויות לחברת החשמל.

נכון לעכשיו מעריכה חברת החשמל את כמות הסולר הנוספת שהיא צריכה כדי לעבור את הקיץ בשלום ב־700 עד 800 אלף טונות. המס שיתגלגל לקופת האוצר מרכש כמות כזאת עשוי להגיע ליותר מ־2.5 מיליארד שקל - כסף שנוצר "יש מאין", כי כאשר נערכה תחזית הכנסות המדינה ממסים ב־2011, אף אחד לא הביא בחשבון את היעלמות חוסני מובארק מהמפה הפוליטית של המזרח התיכון ואת עצירת הזרימה של הגז המצרי.

מרוויחים אחרים שיכולים לנצל את המצב הם בתי הזיקוק, פז של צדיק בינו באשדוד ובז"ן של עידן עופר בחיפה. רכש חריג של סולר עשוי להכניס לחשבונותיהם עשרות מיליוני שקלים. חברת החשמל רשאית לרכוש סולר גם מספקים בחו"ל, אם יוצע לה תעריף טוב יותר.

מרוויחים נוספים הם עובדי חברת החשמל שעומדים או יעמדו בפני פרישה. השימוש בגז טבעי לא רק מוזיל משמעותית את עלויות הייצור, אלא גם מייתר את הצורך להחזיק מצבת עובדים כל כך גדולה. אם חברת החשמל תצמצם משמעותית את השימוש בגז, לאורך זמן יידרשו יותר אנשים כדי להפעיל ולתחזק את תחנות הכוח שלה.