אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך זורעים אבטיח חסר גרעינים? צילום: shutterstock

איך זורעים אבטיח חסר גרעינים?

בלדד השוחי חושף את התרגיל הגנטי הקטן שמאחורי האבטיח הגדול

14.07.2011, 10:55 | בלדד השוחי
איך זורעים אבטיח חסר גרעינים?

אבנר

אבנר היקר,

האבטיח נטול הגרעינים, כפי שוודאי חשדת, גדל על צמח. והצמח הזה, כדרכם של צמחי אבטיח, התחיל את הקריירה שלו בתור גרעין שנזרע באדמה. השאלה האמיתית היא מה גורם לצמח האבטיח, שאינו אלא מכונה משוכללת לייצור והפצה של גרעיני אבטיח, להיכשל במשימתו. איך אנחנו, בני האדם, משכנעים אותו לייצר פירות פגומים ועקרים.

לא שאין צמחים שמייצרים פירות נטולי זרעים באופן טבעי. לדוגמה: בערך 20% מפירותיו של הגזר הלבן ("פסטרנק" ברוסית) חסרי גרעינים, ככל הנראה כדי להטעות את טורפי הזרעים. ואם אתה לא זוכר את הפעם האחרונה שראית זרעים בגזר שלך, אולי זה כי לא הסתכלת על הפרי כי אם על השורש. יש צמחים שמייצרים פירות חסרי גרעין אם הפרחים שלהם לא מופרים, אולי מתוך דאגה למפיצי הזרעים שניזונים מהפירות, שלא יגוועו או ילכו למקום אחר. אבל זה לא הסגנון של האבטיח. מבחינתו, אם אין הפריה אז אין זרעים, ואם אין זרעים אז אין פירות. ושידאג כל אחד לעצמו.

כדי להביא למקרר אבטיח "בלי גרעינים" חייבים לרמות את הצמח ולגרום לו לחשוב שיש לו סיבה טובה לתת פרי. ולכן המרכאות סביב "בלי גרעינים", כי אין אבטיחים חסרי גרעינים באמת. תמיד יש בפנים משהו: גרעינים רכרוכיים, לבנים וריקים, בלתי מפותחים. עובריים. זכר לרמאות הגדולה שרימינו את האבטיח.

כדי להביא למקרר אבטיח "בלי גרעינים" חייבים לרמות את הצמח ולגרום לו לחשוב שיש לו סיבה טובה לתת פרי, צילום: shutterstock כדי להביא למקרר אבטיח "בלי גרעינים" חייבים לרמות את הצמח ולגרום לו לחשוב שיש לו סיבה טובה לתת פרי | צילום: shutterstock כדי להביא למקרר אבטיח "בלי גרעינים" חייבים לרמות את הצמח ולגרום לו לחשוב שיש לו סיבה טובה לתת פרי, צילום: shutterstock

אמא של האבטיח, כלומר הצמח שייצר את הגרעינים שמהם הוא צמח, עברה טיפול גנטי בחומר הקרוי "קולכיצין" (המשמש בימים כתיקונם בעיקר לטיפול בשיגדון) כדי להכפיל את המטען הגנטי שלה. זה נשמע מזעזע, אבל זה לא נדיר במיוחד. חיטה, לדוגמה, מגיעה לפחות בשלוש צורות: מטען גנטי רגיל, מטען גנטי מוכפל (זו חיטת הדורום שממנה מכינים פסטה) ומטען גנטי משולש (זו החיטה ה"רגילה" שממנה מכינים לחם).

אפשר היה לפספס לגמרי את הטיפול הגנטי הזה אלמלא היו מאביקים את הצמח המטופל באבקנים רגילים לגמרי, של אבטיח לא מטופל. זה השילוב בין המטען הגנטי הרגיל של האבא למטען הגנטי הכפול של האמא שיוצר זרעים עם מטען גנטי דפוק. זרע כזה יכול להתפתח לצמח בוגר, ואם יפרו אותו הוא גם יתחיל לייצר זרעים ופירות, אבל ייצור הזרע נועד לכישלון. האבטיח בן הכלאיים עקר, ממש כמו בן כלאיים מפורסם אחר: הפֶּרד.

בסופו של דבר הצמח מוותר ואנו נותרים עם הפרי, שהוא גם נטול גרעינים בוגרים וגם, בניגוד לדעה המקובלת, מתוק יותר. פחות סוכר "מתבזבז" על ייצור הזרעים. אבל אבטיח זה לא רק סוכר. בשביל זה אפשר לשתות קולה. הסיבה שאבטיח עם גרעינים יותר טעים היא שהגרעינים טעימים. לא שזה הולך לעשות על מישהו רושם. אנחנו נמשיך להתאמץ לגדל אבטיחים חסרי גרעין ולקנות גרעיני אבטיח בקיוסק. ככה זה בני אדם.

שאלות לבלדד: askbildad@calcalist.co.il

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות