"ביטול ההפרדה המבנית יגדיל ההשקעות בשוק התקשורת"

ועדת חייק, שמונתה בידי שרי התקשורת והאוצר במטרה להמליץ על מתווה הרגולציה בתחום התקשורת הקווית, טרם הגישה את המלצותיה, אך גורמים החברים בוועדה וגורמים שהעידו בפניה דנו הבוקר בוועידת תקשורת ונתח שוק של "גלובס" בנושאים בהם היא עוסקת, והציגו עמדות מנוגדות.

יהודה סבן, רכז תחום התקשורת באגף התקציבים באוצר, החברה בוועדה, טען בדיון כי אין עוד מקום לשאול אם הרגולטור צריך לעודד או למנוע את היווצרותן של ארבע קבוצות התקשורת הגדולות, כיוון שהמציאות בשטח היא שקבוצות אלו כבר קיימות ופועלות. "לחלק מהקבוצות נותר עדיין להשלים את זרוע התוכן הטלוויזיונית, אך דה פקטו הקבוצות כבר מתגבשות, והרגולטור צריך להכיר במצב הזה ולא להתנהג כאילו יש ביכולתו עוד להשפיע על כך. מהסתכלות על שווקי התקשורת בעולם המערבי רואים שהקבוצות פועלות ללא הפרדה מבנית, וההשקעות בתשתית גדולות משמעותית באופן יחסי מההשקעות בישראל, ולכן לדעת האוצר קיום של קבוצות שיפעלו באופן חופשי ללא ההגבלות המבניות שקיימות היום תתרום לגידול בהשקעות ולגידול בשוק".

סבן אף התייחס לנושא המשך הפיקוח על מחירי בזק, שנידון בוועדת חייק, ואמר כי הפיקוח מתבצע כיום על הרכיב הכי פחות משמעותי מסל ההוצאות התקשורתי של הצרכן, כלומר התקשורת הקווית, ולפיכך הוא מיושן ויש לעדכן את תפיסת הרגולציה בנושא.

מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, טען כי יש שוני מהותי בין הקבוצות, כיוון שלשתיים מהן, בזק ו-HOT, נגישות לתשתית תקשורת אוניברסלית קווית, בעוד השתיים הנותרות (IDB ופרטנר) אינן מחזיקות בתשתית מלאה שכזו. "התשתית הקווית הינה יתרון מובהק של חלק מהקבוצות, ואם מתייחסים לקבוצות כשוות מחמיצים את העניין המרכזי שבו דנה ועדת חייק. למדנו משוק הסלולר לנסות ולמנוע בכל דרך מועדון סגור של חברות תקשורת, שמקיימות ביניהן נקודת שיווי המשקל קבועה כל עוד אין כניסה של תחרות. בשוק הסלולר המחירים עלו בלי הצדקה, כאשר לקוחות חלשים משלמים פי 10 ו-15 מלקוחות חזקים, עד שהרגולטור הכניס תחרות בדמות מפעילים וירטואליים ומפעילים חדשים", אמר בר טל.

בר טל נשאל אם רפורמת המפעילים הווירטואליים נכשלה, כאשר נכון לעכשיו אף אחד מהם טרם נכנס לשוק, ומבין יותר מ-10 גורמים שביקשו רישיון, רק שלושה עשויים להשיק את פעילותם. "אי אפשר לקרוא למשהו כישלון אם הצדדים שלכאורה נפגעים ממנו לא העלו את הטענה הזו בעצמם", אמר בר טל.

בר טל עומת עם פרסומים לפיהם התלוננו מפעילים וירטואליים כי התנאים שמציעות להם חברות הסלולר אינם מאפשרים להם למצוא היתכנות כלכלית בהצבת תחרות למפעילים עצמם, וטען כי לא התקבלה עד כה במשרד התקשורת תלונה מצידו של מפעיל וירטואלי כלשהו בנושא זה. "המפעילים יודעים שהם יכולים לפנות למשרד לאחר תקופה מסויימת ולבקש את התערבותו, והייתי מציע שינצלו את זכותם לעשות כן במקום לרוץ ולהתלונן בעיתון", הוסיף.

"הפרדת תשתית משירותים היא נשק יום הדין"

רועי רוזנברג, סגן הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים, טען גם הוא בדיון כי אין להתייחס לארבע קבוצות התקשורת באופן שווה, שכן בפועל מתנהל דואופול של בעלי תשתית, הפועלים גם כדואופול בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית, ולצידם שתי קבוצות בשלבי הקמה. "התחרות בשוק התקשורת בעידן החברות שמציעות שירותים רבים יכולה להיכנס ככפיית שוק סיטונאי על בעלי התשתיות, עם מתן תמריצים לפריסת רשת עתידית, היא יכולה לבוא מכניסת חברת החשמל, אבל נכון להיום החברות בישראל משקיעות פחות מהחברות בעולם בתחום התשתית".

רוזנברג אף רמז כי רשות ההגבלים תומכת בהסרת הפיקוח על מחירי המינימום של בזק, בציינו כי הפיקוח מבוסס על נוסחה בת 8 שנים שאינה מעודכנת, ומניעת הורדת המחיר מצידה של בזק פוגעת בתחרות. "כאשר מפקחים על המונופול במחירי מינימום יש לזה מחיר, וגם הצרכנים משלמים עליו כבר כמה שנים. אי אפשר לצפות לשיפור בתחרות רק אם פורסים שטיח אדום בפני המתחרים החדשים, וצריך לבצע עוד שינויים שחלקם נוגעים גם לחברות הקיימות".

רוזנברג אף הציג תמיכה בשינוי ההפרדה המבנית הנהוגה כיום בשוק התקשורת. "יכולה להיות גמישות יותר גבוהה בתחום הזה – כיום ההפרדה המבנית היא טכנית, אבל למשל בקבוצת בזק בעלי התפקידים בחברות הבנות ממונים על ידי בעלי השליטה בבזק, והאחזקה של בזק בחברות הבנות היא מלאה. יש היום סוג של הפרדה מבנית שלא בהכרח עונה על הבעיה התחרותית. אם כבר מחליטים על הפרדה מבנית, יתכן שצריך להפריד בין תשתיות לשירותים. מאידך, אנחנו לא חושבים שצריך נכון להיום לעשות את זה, זה תסריט יום הדין שצריך להפעיל רק במקרה מאוד מאוד קיצוני, ובטח שלא במצב שבו בזק ושאר השחקנים מפוקחים באופן הדוק".

עומר טפר, סמנכ"ל בחברת הייעוץ שלדור, טען בדיון כי התחרות בשווקי התקשורת בעולם מתנהלת בין שחקנים גדולים, בעלי הון מספק להשקעה בתשתיות, והשחקנים הקטנים יכולים להתחרות באמצעות היצע של חדשנות, לא מחיר. "אל לרגולטור לנסות ולהשפיע על כניסה של מתחרים חדשים בהיבט המחיר", הוסיף טפר. בהתייחסו לניסיון להכנסת חברת החשמל כתשתית תקשורת נוספת אמר: "אין מדינות בעולם שבהן יש שלוש תשתיות הפרוסות באופן אוניברסלי, ואפילו שתי תשתיות אוניברסליות, כמו בישראל, הוא עניין נדיר".