הטייקון מנתניה שכח את המשקיעים הקטנים בדרך למעלה

המיליארדר יצחק תשובה אוהב לנכס לעצמו את תכונת העממיות, אלא ששתי הודעות לבורסה שפרסמו אתמול חברות שבשליטתו, קבוצת דלק ודלק נדל"ן, הוכיחו פעם נוספת כי איש העסקים מנתניה הולך ומתנתק מציבור המשקיעים.

תשובה מחזיק באופן ישיר במניות קבוצת דלק בשווי של 5.5 מיליארד שקל, שעיקר שוויין נגזר מאחזקות הקבוצה בתגליות הגז תמר ולווייתן. כמו כן, ברשותו גם מניות חברת הנדל"ן אלעד קנדה בשווי של 1.1 מיליארד שקל, ואף על פי כן תשובה אינו ממהר, לפי שעה, להכניס את היד לכיס ולהזרים לדלק נדל"ן את מאות מיליוני השקלים הדרושים לה לצורך פירעון החוב לבעלי האג"ח. זאת, אף שרק לפני חודשיים עוד נתן שוק ההון אמון באלעד קנדה והזרים לה 177 מיליון שקל תמורת הנפקת אג"ח.

כבר יותר משנתיים שבדלק נדל"ן רודפים אחרי המזומן ומוכרים בבהילות כל נכס אפשרי במטרה להצליח לעמוד בתשלומי החוב לבנקים ולבעלי האג"ח. בסוף מרץ האחרון עוד הציגה החברה תוכנית שאפתנית להחזר חובות, שלפיה בעזרת מימוש נכסים בקנדה, מכירת הבעלות על חברת הבנייה אלעד מגורים ב־350 מיליון שקל, גיוס אג"ח חדשות בהיקף של 200 מיליון שקל והזרמות הון של 300 מיליון שקל מצד תשובה - תעמוד החברה במלוא התשלומים לנושים השונים (בנקים, בעלי האג"ח וחברת הפניקס) בשנתיים הקרובות.

אלא שמילים לחוד ומציאות לחוד. בעקבות חשיפת "כלכליסט" בשבוע האחרון, שלפיה הנהלת דלק נדל"ן בראשות המנכ"ל ערן מיטל כבר החלה במגעים עם משקיעים מוסדיים על הסדר לדחיית פירעון מחצית הקרן של אג"ח כ"ה (306 מיליון שקל בניכוי האג"ח שבידי תשובה עצמו), דיווחה אתמול החברה כי הדירקטוריון שלה בראשות היו"ר החדש רוני אלרואי קיים דיון בנושא היתכנות תוכנית החזר החוב וביקש מההנהלה המלצות בנושא לנוכח המצב הנוכחי.

עם זאת, האחריות האמיתית לתשלום החוב אינה של מיטל ושל אלרואי, אלא של תשובה עצמו, שהעדיף לפני כשנתיים להפריד את החברה מקבוצת דלק, במהלך שמסתמן כעת כאסון לבעלי האג"ח של דלק נדל"ן. אם בעלי החוב של דלק נדל"ן חשבו בעבר כי הכיס של תשובה שקול לכיסים העמוקים של קבוצת דלק, הרי שלפי שעה הם התבדו ובגדול.

יצחק תשובה | צילום: בלומברג

בעוד שקבוצת דלק, בעלת השליטה בדלק ישראל (77.2%), הציעה אתמול להוציא מכיסה 238 מיליון שקל תמורת רכישת יתרת אחזקות הציבור בדלק ישראל (22.8%), הרי שתשובה עצמו מתעכב בהזרמת ההון הדרוש להצלת דלק נדל"ן. עד כה הוא הזרים רק 60 מיליון שקל מתוך 300 מיליון השקלים שאליהם התחייב בתחילת השנה (150 מיליון שקל ב־2011 ו־150 מיליון שקל ב־2012). בנוסף הוא גם התחייב כי במקרה שלא יימצא רוכש לאלעד מגורים, ירכוש הוא בעצמו 25% ממנה ב־100 מיליון שקל. עסקה זו נדחתה בינתיים עד סוף אוגוסט, ייתכן שמתוך הערכה כי עד אז יימצא הקונה המיוחל שירכוש את הבעלות על חברת הבנייה.

דלק נדל"ן אמנם קיבלה השבוע 322 מיליון שקל ממכירת בניין בל במונטריאול שבקנדה, אולם היא כבר התחייבה להשתמש במלוא הסכום לפירעון חובות לבנק דיסקונט ולבנק הפועלים. נכון להיום, מכילה קופתה כ־30 מיליון שקל בלבד, כאשר היא אמורה לפרוע בחודשיים הקרובים 45 מיליון שקל להפניקס ועוד 340 מיליון שקל לבעלי אג"ח ה' ואג"ח כ"ה.

25 מיליארד שקל חוב

לתשובה רומן ארוך עם שוק ההון. הוא צבר מוניטין רב בזכות ההשתלטות המוצלחת על דלק והיכולות למנף ולהרחיב את עסקיו. בכלל, מינוף הוא כמעט השם השני של החברות בבעלות תשובה: קבוצת דלק בניהולו של אסי ברטפלד מחזיקה לבדה (סולו) בחובות פיננסיים בהיקף של 8 מיליארד שקל, אותן משרת הון עצמי של 2.5 מיליארד שקל בלבד. כאשר מסתכלים על הקבוצה כולה (כולל החברות־הבנות), צומחים החובות הפיננסיים פי שלושה בקירוב ל־23 מיליארד שקל, ואיתם גם היקף האחריות שנטלו החברות שבשליטתו.

לזה אפשר לצרף עוד 2.5 מיליארד שקל של התחייבויות לבעלי האג"ח של דלק נדל"ן, שהונפקו כולן בשעה שהחברה הייתה שייכת לקבוצת דלק. כעת, כאשר תשובה עומד לקראת גיוסי ענק של מיליארדי שקלים נוספים בעבור מימון תשתיות הולכת הגז ממאגרי תמר ולווייתן, הוא שוב יבקש מהמשקיעים המוסדיים לסמוך עליו, אף שעתיד הכסף מדלק נדל"ן עדיין לא ברור.

גם הצעת הרכש המלאה לדלק ישראל אינה מיטיבה מספיק עם בעלי המניות מהציבור. רק לפני ארבע שנים, כאשר בבורסה בתל אביב שלטה המגמה החיובית ומדדי המניות נסחרו במחירי שיא, הונפקה דלק ישראל ברעש גדול לפי שווי של כ־1.4 מיליארד שקל. אולם בשנה האחרונה הידרדרו ביצועי החברה באופן משמעותי ואיתם גם המניה. מתחילת 2011, למשל, היא איבדה כ־30% מערכה ושלשום נסחרה לפי שווי של 948 מיליון שקל בלבד.

את המצב הזה ביקש תשובה לנצל עם פרמיה של 10% בלבד ומחיר המשקף שווי של 1.04 מיליארד שקל - נמוך אפילו מההון העצמי של החברה. מבחינת קבוצת דלק, מדובר בניסיון לניצול הזדמנות באמצעות הגשת מחיר ראשוני נמוך, שעל בסיסו ינוהל מו"מ עם המוסדיים. שוק ההון מיהר אתמול להזניק את המניה ב־13% כדי להראות שבמחיר הזה הוא לא מוכר.

מטרה ללא אמצעים

השיטה הזאת של הגשת הצעה ראשונית ואז ניהול מו"מ מול המוסדיים אולי נשמעת הגיונית בשוק הון קטן וריכוזי כמו ישראל, אבל היא יכולה להישמע כמעט הזויה לאלפי מנהלי קרנות פנסיה בשוק מבוזר כמו ארצות הברית, שבשבילם הצעה ראשונית היא גם הצעה סופית ולא בסיס למו"מ.

לא ברור בכמה תשובה יסכים להעלות את המחיר, אבל מה שבטוח הוא שעם רקורד של כישלון בעשרות הצעות רכש שהגיש לאורך השנים לחברות שבשליטתו, המטרה במקרה שלו אינה מקדשת את האמצעים. כשהשוק רעב, מאכילים אותו במניות יקרות, וכשהוא סובל מסחרחורת ומתחושות מתח וחרדה - מציעים לקנות ממנו את אותן מניות בזול. כשמחברים את זה לחוסר העמידה מאחורי ההסתבכות והחובות של דלק נדל"ן, ומצד שני להוצאה של מיליוני שקלים עבור חתונת הבן אלעד תשובה, זה בכלל מרגיז.

אבל תשובה, וכמוהו אילן בן־דב, השתמשו במוניטין חיובי שצברו כדי לקחת את המשקיעים להרפתקאות פיננסיות שהסתיימו בהסתבכויות ענק ובהפסדים כבדים. הם אמנם מציעים להכניס את היד לכיס, אבל לא באופן שיעניק פיצוי אמיתי ומשמעותי לאלו שהלכו אחריהם דרך כה ארוכה.