אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עמוס לסקר ורם בלינקוב לבית המשפט: שי לבנת מקפיא תשלומים שלנו

עמוס לסקר ורם בלינקוב לבית המשפט: שי לבנת מקפיא תשלומים שלנו

שי לבנת טוען כי שותפיו רקחו מזימה עם עמוס לסקר שלפיה הובטחו לו עמלות בשווי 10 מיליון שקל, תמורת 470 אלף שקל. עם גילוי ההסכם הסודי הפסיק לבנת לשלם העמלות לחברת עמרב של לסקר ובלינקוב

14.07.2011, 10:04 | ענת רואה

עמוס לסקר, לשעבר מנכ"ל חברת החשמל, ורם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, הגישו שלשום תביעה נגד חברת ימקום שבשליטת איש העסקים שי לבנת בדרישה לקבל את העמלות והתמלוגים המגיעים להם לטענתם מכוח הסכם עמלות מ־2006.

הסכם העמלות הסודי נחשף לפני שבועיים ב"כלכליסט", ולפיו חברת עמרב לייעוץ שבבעלות לסקר ובלינקוב חתמה ב־2006 על חוזה מול חברת האחזקות ימקום שבשליטת שי לבנת. מכוח ההסכם הם רכשו זכות לקבלת תמלוגים במשך 11 שנה ממכירותיה בישראל של חברת התקשורת האיטלקית מד נאוטילוס, שמפעילה את קו התקשורת התת־מימי היחיד המחבר את ישראל לאינטרנט. סכום התמלוגים עומד על כ־900 אלף שקל בשנה בממוצע, כך שכל אחד מהשניים מקבל כ־38 אלף שקל בחודש בגינו.

בצד סכסוך זה מתנהל בחודשים האחרונים סכסוך נוסף בין שי לבנת, בנו של אברהם (בונדי) לבנת, לבין שותפיו בעשור האחרון בחברות הפרטיות שלו, אמיר אדלר ואילן פדלון. בסכסוך זה גם "מככב" לסקר, שהיה באותה תקופה מנהל ודירקטור בגלובסקום שבשליטת אליעזר פישמן, אשר החזיקה במשותף עם חברת זואי אחזקות שבשליטת שי לבנת במניות חברת סייפרטק. ביולי 2006 העבירה גלובסקום את אחזקותיה בסייפרטק לזואי, אדלר ופדלון, ולטענת לבנת מדובר בעסקה שבה שותפיו נטלו לעצמם את המניות במקום לרשום את כולן על שמה של זואי.

 

ההסכם בעל פה בדולרים, ובכתב בשקלים

לבנת העלה האשמות שונות נגד לסקר בהקשר זה, ובין היתר טען כי לסקר סייע למעשה לשותפיו לגזול ממנו את מניות סייפרטק, וכי בתמורה העניקו לו שני שותפיו את הסכם העמלות בין עמרב לימקום תמורת תשלום מגוחך של 470 אלף שקל (במקום 450 אלף דולר). לבנת עוד טוען כי סכום זה לא שולם על ידי לסקר ובלינקוב אלא קוזז מתוך הזכות העתידית לעמלות אשר מסתכמת בכ־10 מיליון שקל.

עמוס לסקר, צילום: דמיטרי שבצ עמוס לסקר | צילום: דמיטרי שבצ'נקו עמוס לסקר, צילום: דמיטרי שבצ

בעקבות הסכסוך שהתגלע לאחרונה בין לבנת לאדלר ופדלון, סירב לבנת לכבד את הסכם העמלות בחודשים האחרונים, והפסיק להעביר ללסקר ולבלינקוב את התשלומים הרבעוניים. שלשום הגישו השניים, באמצעות חברתם עמרב, תביעה בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום בתל אביב, שבה הם תובעים מחברת ימקום כ־262 אלף שקל בגין עמלות הרבעון האחרון.

לסקר ובלינקוב, המיוצגים על ידי עורכי הדין אבנר כהן ורות אופק, טוענים כי הסכם העמלות כובד משנת 2005 ועד תחילת 2011, אז הפסיקה לפתע ימקום לקיימו. השניים מגוללים את השתלשלות העניינים בפרשה, ולטענתם באמצע 2005 פנו מנהלי ימקום (ששמם אינו מפורט אך נראה שהכוונה היא לאדלר ופדלון) ללסקר והציעו לו לרכוש 25% מעסקה שבה השתתפה ימקום. במסגרת עסקה זו רכשה ימקום אחזקות של חברת עורק שירותי מידע מקומי, ובין היתר גם את הזכות לקבלת תמלוגים שנתיים במשך 11 שנה, באחוזים מתוך מכירותיה של מד נאוטילוס.

בתביעה נטען כי ביולי 2005 החלו הצדדים מיידית במימוש ההתקשרות. מאחר שימקום נדרשה לממן את עסקת סייפרטק בהשקעה ראשונית של 1.8 מיליון דולר, נדרשה חברת עמרב להעביר מיידית את חלקה בגין רכישת 25% מהזכויות בסך 450 אלף דולר. לפי הנטען, בהתאם למוסכם ועל בסיס אמון מלא בין הצדדים, שלא נזקקו באותה עת להסכם חתום, הזרימה עמרב לימקום ביולי 2005 את הסכום. לתביעה מצורף מסמך "העברה בנקאית" המיועד להוכיח את העברת הכספים. מדובר בדף חשבון מט"ח שהונפק לאחרונה מבנק לאומי. מספר החשבון נקוב במסמך אך לא מופיע שם בעלי החשבון. לפי המסמך, ב־14 ביולי 2005 בוצעה "העברת כספים" בסכום של "450 אלף". בנוסף המסמך לא מפרט את זהות מקבלי הסכום.

לפי הנטען בתביעה, במהלך 2006 נחתם גם הסכם פורמלי שהעלה על הכתב את ההבנות וההסכמות בין הצדדים, וגם העתקו מצורף לתביעה. כפי שפורסם ב"כלכליסט" לפני שבועיים, התמורה הנקובה בהסכם בכתב היא 470 אלף שקל ולא 450 אלף דולר.

רם בלינקוב, צילום: גיא אסיאג רם בלינקוב | צילום: גיא אסיאג רם בלינקוב, צילום: גיא אסיאג

בתביעה של לסקר ובלינקוב אין הסבר מדוע ההסכם בכתב נוקב בסכום שהוא כרבע מהסכום שנטען כי שולם בפועל. בנוסף, בהסכם עצמו נכתב כי "התמורה הכספית תועבר לימקום בסמוך לאחר מועד הסכם זה כנגד חשבונית מס כדין".

שי לבנת: העסקאות נעשו ללא ידיעתי

גרסתו של שי לבנת בפרשה מתבססת על דו"ח בדיקה שהכין עבורו רו"ח יהודה ברלב. אחד הנושים המפורטים בדו"ח הוא עסקת העמלות מחד ועסקת רכישת מניות סייפרטק מגלובסקום מאידך.

ברלב קובע כי מבדיקה שערך בספרי ימקום נרשמה עסקת העמלות מינואר 2006 כנגד חשבונית שיצאה לעמרב בסך 470,603 שקל. טענה זו סותרת לכאורה את טענת לסקר ובלינקוב כי הם העבירו את מלוא התמורה כבר חצי שנה קודם, ביולי 2005, שכן במקרה כזה לא ברור מדוע הופקה להם חשבונית על הסכום הנקוב בהסכם עצמו בינואר 2006, כפי שטוען ברלב.

לפי ממצאי הבדיקה של ברלב, הוא אינו מוצא כל היגיון כלכלי בהסכם העמלות נוכח התמורה הנמוכה, ובנוסף הוא מציין כי תמורה נמוכה זו לא שולמה בפועל על ידי עמרב אלא קוזזה מתוך זכויותיה של עמרב כלפי הקבוצה. לפי הפירוט בדו"ח ברלב, קיבלה חברת עמרב 6.8 מיליון שקל - תמלוגים בסכום 4,315,032 שקל, לפני מע"מ ולאחר ניכוי סכום התמורה ששילמו בסך 470 אלף שקל, וכן סכום של 2.4 מיליון שקל ששולם ביולי 2006 לפי ההסכם המקורי שהעניק להם זכות להחזר חלק יחסי מהלוואות בעלים - וזאת מבלי שהשתתפו בפועל בתשלומי הלוואות הבעלים.

לפי הדו"ח של ברלב, בעסקה זו, כמו גם בעסקה נוספת שנעשתה עם עופר וייס שהיה דירקטור בגלובסקום, הועברו זכויות לבכירי גלובסקום וזאת ללא מעורבותו של שי לבנת ובניגוד לטובתה של ימקום, ויש בה משום מתן הטבות מפליגות לבכירי גלובסקום בע"מ. לטענתו עולה חשש כי לעסקאות אלה, שהנן חסרות היגיון כלכלי, יש קשר למכירת אחזקות גלובסקום בסייפרטק שממנה נהנו אדלר ופדלון, ולטענת לבנת ללא ידיעתו.

במסגרת עסקת סייפרטק מכר פישמן את אחזקותיו בחברה שעמדו על 47.5%, כשלטענת לבנת במקום שזואי תהיה הרוכשת, הרי שבפועל זואי קיבלה רק 3.5% מהמניות, מה שהעניק לה את השליטה בסייפרטק (51%), ואילו יתר אחזקותיו של פישמן נרשמו לטענת לבנת במרמה על שמם של אדלר ופדלון.

לבנת טען כי לסקר היה זה שחתם על אותו הסכם בשם גלובסקום. בתצהיר שהגיש לבית המשפט טען לסקר כי לא הוא השתתף במו"מ אלא היתה זו ענת מנירב, בתו של פישמן. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי לסקר הוא זה שחתום על אותו הסכם, ובו אף נכתב כי כתוצאה ממנו יתפטר לסקר מכל תפקידיו בגלובסקום.

עוד עולה מההסכם כי לכאורה העסקה נעשתה באופן ישיר מול אדלר ופדלון שרשומים בה לצד זואי כרוכשי המניות. השניים טענו כי האמינו בפוטנציאל של סייפרטק, למרות הפסדיה באותה תקופה, והם נשאו בתמורת ההסכם ובהסבת הערבויות הבנקאיות של גלובסקום על שמם. לבנת טוען כי זואי אחזקות היא זו שנשאה בכל תמורת העסקה.

תביעת ענק של לבנת מתנהלת נגד שותפיו

ההכנסה השנתית של חברת סייפרטק עומדת על כ־240 מיליון שקל בשנה, וזו החברה היחידה מקבוצת החברות הפרטיות של לבנת שהוא אינו בעל השליטה בה, אלא חולק בה כמעט באופן שווה עם שני שותפיו (ללבנת אחזקות בשיעור 36% ואילו לאדלר ופדלון אחזקות של 32% כל אחד).

לבנת הגיש תביעת ענק על סך 74 מיליון שקל לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה לפני כמה שבועות נגד שותפיו. בתביעה טוען לבנת כי גילה שבשמונה השנים האחרונות הולך שולל על ידי אדלר ופדלון, מי שניהלו את קבוצת החברות הפרטיות הנמצאות בשליטתו.

לטענת לבנת, שגילה מעורבות מצומצמת בנעשה בחברות, ניהלו אותן אדלר ופדלון בדרכי מרמה וגזל, תוך ביצוע מעשים העולים כדי עבירות פליליות.

שי לבנת מסר בתגובה: "בית המשפט יראה את הדברים ויחליט".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות