אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המבקרים נובחים, אבל הסכנה לרעידת אדמה קטלנית נשארת צילום: איי אף פי

המבקרים נובחים, אבל הסכנה לרעידת אדמה קטלנית נשארת

כבר 20 שנה מתריעים דו"חות מבקר המדינה על ההיערכות בישראל לרעידות אדמה. למה הזניחו הממשלות את הטיפול בנושא, ומה אפשר ללמוד מהעולם כדי להיערך לרעידה הבאה

14.07.2011, 09:30 | תומר אביטל

רעידת אדמה הרסנית בישראל היא רק עניין של זמן - זו ההערכה העולה מדו"חות מבקר המדינה ב־20 השנים האחרונות על היערכות המדינה לרעידת אדמה קטלנית. למרות האיום, עיון בדו"חות מעלה חשש כי הממשלה לא עושה את כל שבידה כדי לצמצם את נזקי הקטסטרופה הבאה.

"עשר השנים האחרונות לא נוצלו כהלכה על ידי הממשלות השונות", קבע מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בדו"ח הביקורת האחרון שפרסם בנושא במרץ האחרון. לדבריו, "אפשר היה להשיג בשנים אלה התקדמות בהיערכות לרעידות אדמה, שלא קרתה".

למרות הדברים הקשים, המבטאים את אוזלת היד שהפגינה המדינה בטיפול בנושא, ספק אם הדו"ח של לינדנשטראוס ייפול על אוזניים קשובות. למרבה הצער, סביר יותר להניח שהוא יעלה אבק יחד עם ארבעה דו"חות שפרסמו קודמיו על הטיפול בנושא בשנים 1991, 1994, 2001 ו־2004. "כלכליסט" צלל לעומק הדו"חות כדי לנסות לבחון מה השתנה מאז פורסמו לראשונה.

 

הממשלה ממשיכה להזניח את חיזוק המבנים בישראל

כבר בדו"ח שפרסמה מבקרת המדינה לשעבר מרים בן פורת בשנת 1994 היא התריעה על כך ש"אין היערכות מתאימה של משרדי הממשלה כדי להתמודד כיאות עם רעידת אדמה" וכי "תקני הבנייה בתחום אינם נאכפים כנדרש".

כך מתמרצים חיזוק מבנים מהנחות בארנונה ועד איומים להלאמה תומר אביטללכתבה המלאה

שבע שנים מאוחר יותר, בדו"ח שפרסם מחליפה של בן פורת בתפקיד, אליעזר גולדברג, הוא קבע כי "שני שלישים ממשרדי הממשלה עדיין לא בחנו את עמידות המבנים הציבוריים לרעידות אדמה שבאחריותם, למרות החלטה שנתקבלה בעניין".

על פי הדו"ח שפרסם גולדברג, ההיערכות הממשלתית לנושא עד אותו מועד היתה לקויה ביותר: הצוותים שהיו אמורים לתכנן את ההיערכות כמעט לא התכנסו והתגלו ליקויים נקודתיים רבים.

כך למשל, גילה גולדברג כי הממשלה אישרה להקים חוות כימיקלים באזור נמל הקישון, בלי להתחשב בפעילות הססמית הקיימת באזור. "על הממשלה לתת דעתה לסיכונים הנובעים מרעידת אדמה ולשקול להקצות במסגרת תוכנית רב־שנתית את המשאבים הדרושים לחיזוק מבנים - ולא להסתפק רק בעריכת סקרים", קבע גולדברג, "יש לפעול בנחרצות לאכיפת התקן המחייב לעמידות בפני רעידות אדמה".

"תקני הבנייה לא נאכפים, אין היערכות של משרדי הממשלה כדי להתמודד עם רעידת אדמה" - מרים בן פורת, 1994, צילום: אלכס קולומויסקי "תקני הבנייה לא נאכפים, אין היערכות של משרדי הממשלה כדי להתמודד עם רעידת אדמה" - מרים בן פורת, 1994 | צילום: אלכס קולומויסקי "תקני הבנייה לא נאכפים, אין היערכות של משרדי הממשלה כדי להתמודד עם רעידת אדמה" - מרים בן פורת, 1994, צילום: אלכס קולומויסקי

אלא ששלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 2004, חזר המבקר וגילה כי למרות התראותיו, עדיין לא הוקצו תקציבים לטיפול בהיערכות לרעידות אדמה. אמנם, נראה כי חלה התקדמות - הוקמה למשל ועדת היגוי בין־משרדית שהגדירה שיטה לטיפול בחומרים מסוכנים בזמן רעידת אדמה, אולם גם בתחום זה חלו עיכובים מדאיגים.

כך למשל, הרשויות לא הנחו את המפעלים המסוכנים כיצד ליישם את השיטה ומה עליהם לעשות כדי לחזק את המפעלים לקראת רעידת אדמה אפשרית. כמו כן, לא גובשו הנחיות לבחינת האיום ממפעלים מסוכנים בזמן רעידות אדמה ולא נקבע תקן מתאים להיערכות לרעידות אדמה עבור מבני תעשייה ומפעלים מסוכנים. במקביל, הזניחה הממשלה את הטיפול בחיזוק מבנים פרטיים וציבוריים לקראת רעידות אדמה.

הגזמה? ד"ר אבני: "רעידה קטלנית בישראל לא סבירה" רון אבני, מומחה לרעידות אדמה מאונ' בן גוריון, חושב שמבקר המדינה מגזים תומר אביטללכתבה המלאה

הטיפול הלקוי בנושא נמשך גם לאורך השנים האחרונות, קבע המבקר לינדנשטראוס בדו"ח שפרסם, כאמור, בחודש מרץ האחרון. בדו"ח העוסק ב"עמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה", קובע המבקר כי ליקויים משמעותיים שנמצאו על ידי קודמיו בתפקיד לא תוקנו ואף החמירו. כך למשל, קבע לינדנשטראוס כי התקנים אכן נקבעו, אך יושמו רק על בנייה של מתקנים חדשים - ולא על מתקנים שכבר הוקמו.

נוסף על כך, מתח המבקר ביקורת קשה על יישום תוכנית תמ"א 38 לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (יוזמה שבמסגרתה מוענקות זכויות בנייה נוספת תמורת חיזוק המבנה לקראת רעידת אדמה). המבקר קבע כי היוזמה אמנם מבורכת, אך מלאה ב"חורים". כך למשל, ציין כי היוזמה אינה תקפה לחיזוק מבני ציבור כגון בתי חולים או בתי ספר ואין בה תמריץ ממשי לחיזוק מבנים בפריפריה, היות שהביקוש לדירות באותם אזורים נמוך ותוספת זכויות הבנייה אינה משתלמת לקבלנים.

"שיטת חיזוק שפותחה עבור מפעלים מסוכנים לקראת רעידות אדמה טרם אושרה וממילא לא יושמה" - אליעזר גולדברג, 2004, צילום: דן בלילטי "שיטת חיזוק שפותחה עבור מפעלים מסוכנים לקראת רעידות אדמה טרם אושרה וממילא לא יושמה" - אליעזר גולדברג, 2004 | צילום: דן בלילטי "שיטת חיזוק שפותחה עבור מפעלים מסוכנים לקראת רעידות אדמה טרם אושרה וממילא לא יושמה" - אליעזר גולדברג, 2004, צילום: דן בלילטי

לינדנשטראוס הפנה אצבע מאשימה לממשלה והסתמך, בין השאר, על עבודתה של ועדה ממשלתית שהוקמה ב־2006 (על סמך המלצותיו) וניסתה להאיץ את החיזוק של מוסדות חינוך ובריאות לקראת רעידת אדמה. הוועדה הציעה כי הממשלה תקצה 10 מיליארד שקל לחיזוק מבני ציבור ו־200 מיליון שקל לחיזוק מבני מגורים בבעלות פרטית בפריסה ל־20 שנה. הממשלה אישרה את ההצעה בסוף אותה שנה וקבעה כי הנושא יוכנס לתקציב 2007.

למרות ההחלטה, "הממשלה כלל לא דנה בנושא במסגרת הדיונים על תקציב 2007–2008", קבע המבקר. בסוף 2008 נראה היה כי המצב משתפר, לאחר שהממשלה החליטה להקצות 3.5 מיליארד שקל, בפריסה ל־25 שנים, לצורך חיזוק מבני ציבור בבעלות ממשלתית. לא עברו אלא שנתיים עד שבאפריל 2010 דיווח לממשלה ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי שהוקמה לצורך הטיפול בנושא, כי יישום ההחלטה בנוגע לחיזוק מבני ציבור נכשל בגלל היעדר תקצוב מתאים. רק השנה, לאחר שבזבזה זמן יקר, אמורה הממשלה להתחיל להזרים את הכספים.

לינדנשטראוס התריע גם כי הממשלה מתעלמת מהסיכונים הקיימים למבני מגורים בבעלות פרטית. הוא הציג הערכה, שנשמעת קיצונית, באשר לנזקים שעלולים להיגרם מרעידת אדמה חזקה, 7.5 בסולם ריכטר בצפון הארץ — אזור הנמצא בסיכון גבוה לרעידת אדמה. על פי הערכת לינדנשטראוס, אירוע חמור שכזה עלול להוביל למותם של כ־16 אלף אנשים ולפציעה קשה של 6,000 נוספים. "10,000 מבנים ייהרסו ברעידה, ייגרם נזק כבד ל־20 אלף מבנים ונזק בינוני לכ־104 אלף מבנים".

לדברי לינדנשטראוס, רעידת אדמה בהיקף כה גדול עלולה לגרום גם לנזקים חמורים לתשתיות של המוביל הארצי ולמכלי דלק תת־קרקעיים שייקרעו ויגרמו לזיהום של מי תהום ולסיכונים סביבתיים. מהדו"ח עולה, אגב, כי התרחיש הדרמטי הזה, שניסתה להעריך ועדת ההיגוי הממשלתית שהוקמה לצורך היערכות לרעידות אדמה ב־2004, כלל לא הוצג בישיבות של הממשלה או של ועדת השרים הפועלת בעניין ולא הוסקו מסקנות אופרטיביות בעניינו. את הדו"ח סיים המבקר בהתייחס למראות הקשים באירוע השריפה ביערות הכרמל: "לא עומד לרשותנו אף רגע נוסף", קבע, "נדרשת לאלתר פעולה נחרצת".

"קיצוצים שנעשו בלא שנבחנה השפעתם על ההיערכות לחירום הביאו לפגיעה קשה בתחום זה" - מיכה לינדנשטראוס, 2011, צילום: עטא עוויסאת "קיצוצים שנעשו בלא שנבחנה השפעתם על ההיערכות לחירום הביאו לפגיעה קשה בתחום זה" - מיכה לינדנשטראוס, 2011 | צילום: עטא עוויסאת "קיצוצים שנעשו בלא שנבחנה השפעתם על ההיערכות לחירום הביאו לפגיעה קשה בתחום זה" - מיכה לינדנשטראוס, 2011, צילום: עטא עוויסאת

 

נקודת האור: הממשלה חיזקה גשרים והעבירה תקציבים

על פי הדו"ח האחרון שחיבר לינדנשטראוס, האחריות הכוללת להיערכות הממשלה לטיפול בנושא מוטלת על יו"ר ועדת השרים לעניין היערכות לרעידות אדמה, תפקיד שאותו מילא בעבר שר התשתיות עוזי לנדאו ומינואר 2011 ממלא השר בני בגין. בדו"ח שלו הטיל המבקר על בגין, כמו גם על שר האוצר יובל שטייניץ ועל ראש הממשלה בנימין נתניהו את האחריות "לקבוע צעדים אופרטיביים לקידום הנושא, להקצות למשרדי הממשלה תקציב מיוחד לעניין ההיערכות, להורות להם לחזק מבנים שיש לחזק ולוודא שהדבר נעשה".

למרות הכשלים, מתברר שיש גם כמה נקודות אור: לדברי המבקר, גשרים מסוכנים שעלולים היו להתמוטט בזמן רעידת אדמה חוזקו ובינואר השנה קיבלה הממשלה החלטה בעניין שיפור מוכנות העורף למקרי חירום. בין השאר קבעה הממשלה כי צוות בראשות החשב הכללי באוצר יבחן את ההיערכות הפיננסית והביטוחית של ישראל להתמודדות עם רעידת אדמה, ויגיש את המלצותיו עד נובמבר 2011. נוסף על כך, התבקש האוצר לגבש תוכנית שתאפשר הזרמה מהירה של משכנתאות לנפגעי דיור בעת רעידת אדמה. השנה החלה הממשלה סוף סוף להזרים 140 מליון שקל לחיזוק מבני ציבור - מימון שאמור להימשך במשך 25 שנה.

השר בגין בתגובה: "מתבצעת עבודה לתיקון הליקויים שהועלו בדו"ח המבקר. תמיד יש מקום לשיפור, אך יש לקחת בחשבון את מגבלות התקציב והצרכים השונים בתחום החירום, כמו גם את ההסתברות הריאלית להתרחשות אירוע מסוג זה ביחס לאירועי חירום אחרים המצריכים היערכות".

לגבי יישום תמ"א 38, הבהיר בגין כי "על הממשלה להשתמש במענקים והלוואות כדי לעודד חיזוק מבני מגורים באזורים שתמ"א 38 אינה נותנת תמריץ לביצוע חיזוק בשטחם, אלא שהאוצר מתנגד נחרצות למתן הלוואות ומענקים". עוד הוסיף כי "על פי הערכות של המרכז למיפוי ישראל, כ־75% מבנייני המגורים בישראל נבנו על פי תקן שנועד למנוע התמוטטות ברעידות אדמה חזקות".

לדברי בגין, "במחצית 2011 עומדת להסתיים עבודת מטה בצה"ל לכתיבת פקודה חדשה להיערכות הצבא לרעידות אדמה". הוא מוסיף כי "נערכו תרגילים ברחבי הארץ בנושא, יצאו הנחיות מפורטות לאוכלוסייה כיצד להתנהג בזמן ולאחר רעידת אדמה חזקה, הסתיים פיילוט של הקמת צוותי חילוץ אזרחיים בשבעה יישובים, מפרטי הבנייה של בתי ספר חדשים מחייבים התקנה של מערכות התרעה קצרות זמן, ובמקביל הוחל בתכנון מפורט של מערכת התראה ארצית שתשתלב עם מערכת 'מסר לאומי' להפצת התרעות מאיומים אחרים".

להרשמה לכנס היערכות פיננסית לרעידת אדמה לחץ כאן

תגיות