"הולכים עם הפחד - לא נגדו"

שלי ואילון סתת, המעצבים והבעלים המשותפים של מותג הנעליים קאפל אוף, מסמנים מטרות ואחר כך עושים את הדרך. גם אם הבחירות שלהם לא תמיד היו נכונות עסקית, הם הצליחו להתקדם הלאה.

הזוג סתת הם בוגרי בית הספר בצלאל, והחלו לעצב נעליים בדירת מרתף בירושלים לפני 11 שנה. בימים אלו הם מתכננים את בית קאפל אוף, שייפתח במתחם שרונה בת"א בעוד כשנה. "לאילון יש יכולות ניבוי וחושים על־טבעיים", אומרת שלי. "כבר שנים הוא שם עין על שרונה. החנות שלנו שם דומה יותר לבית מאשר לחנות. בלי חלונות ראווה, אלא חלונות כמו של בית, והכניסה תהיה דרך דלת. יהיו לנו שם שתי קומות".

בנוסף לסניפי המותג בת"א ובירושלים, הם יפתחו סניף חדש בקניון G בכפר סבא. כמו כן, משלוח נעליים ראשון וגדול שלהם לרשת אנטרופולג'י הבינלאומית יוצא לדרכו. "קולקציית הקיץ הדליקה את הקניינית של אנטרופוליג'י", מספרים הסתתים. "היא הזמינה הזמנה גדולה לקראת החורף, שכללה דגם אחד שהתחייבנו למכור בבלעדיות בארה"ב".

השניים גם ממשיכים להרחיב את האפשרויות שנפתחו בפניהם מכוח השותפות עם אבי וינר, הבעלים של מותג הנעליים גזית, שאותו פגשו לפני כשנה בתערוכת נעליים באיטליה. "זה היה קראש. אין דרך אחרת לנסח את זה", הם אומרים. "אנחנו בדיוק הבנו שצריך להפסיק לייצר בארץ אם אנחנו רוצים לשווק לחו"ל, בגלל העלויות ובגלל האיכות ופלטפורמת הייצור כאן. אבי נדלק עלינו וזיהה את הפוטנציאל".

המפגש בין וינר לסתתים הוליד כניסה שלו ב־50% לקאפל אוף. "זו שותפות מפרה מכל בחינה. אבי הוא שותף פעיל. אנחנו לא עובדים אצלו, והוא לא עובד אצלנו. הוא בעיקר פרש לנו פלטפורמת ייצור מתקדמת, שיכולה להוציא לפועל את החלומות העיצוביים שלנו. כשיש מפעל ש'עושה בעיות', לאבי יש מספיק ניסיון בדיבור עם היצרנים, כך שלבסוף החלומות שלנו נבראים באיכות הכי טובה שיכולנו לצפות לה".

שלי ואילון סתת. בקולקציית החורף גם נעלי גברים ותיקים | צילום: תומר הרפז

מייצרים בסין

את הנעליים הם מייצרים בסין. "בתחום הנעליים קורה לסין מה שקרה ליפן בתחום האלקטרוניקה", מסביר אילון. "פעם הייצור לא היה איכותי, אבל היום האיכויות הן מהגבוהות שיש, וגם בתי אופנה מובילים כבר מייצרים בסין".

בחורף מתכננים השניים להכניס לקולקציה נעלי גברים, וכרגע מדובר בשני דגמים ראשונים. בנוסף הקולקציה תכלול גם תיקים. "תיקים שאני אוהבת, שהולכים באלכסון, גדולים ושטוחים", מסבירה שלי.

הסיפור של בני הזוג סתת החל עם ההחלטה של שלי להיות מעצבת נעליים. הפריט הראשון שייצרו, שהם קוראים לו "נעל הטעויות", היה זוג נעלי פלטפורמה עקומות, מכאיבות לרגליים, אבל יפות מאוד. הם גם ייצרו סדרת כפכפים עשויים רשת, וגם את איכותה הם אינם מהססים לבקר. אך סדרת הכפכפים הזאת הובילה אותם לראשית דרכם הקמעונית, כיוון שחיה ניר, הבעלים של כתומנטה דאז, נדלקה עליה והזמינה עשרות זוגות. "מכרנו כעשרה זוגות אצלה, והרגשנו שכבשנו את העולם", הם נזכרים ומחייכים. אחר כך המשיכו לעצב ולייצר עשרות זוגות, שמכרו במכירות ביתיות.

את החנות הראשונה, 12 מ"ר גודלה, פתחו ממש ליד בצלאל ב־2001, בטרם לידת קאפל אוף. הקניינית של רשת קום איל פו התלהבה מזוג נעליים בחנות, ומאז החל העסק להתרחב.

"זו היתה תקופה של קושי", מספרת שלי, "שני תינוקות בבית, עסק, אילון היה עדיין סטודנט. היינו צריכים ללמוד איך בכלל עובד עסק, והייצור היה קטסטרופה. בגלל זה החלטנו לפתוח מפעל. הבנו שיש בנו משהו מיוחד מבחינת קונספט עיצובי, אבל השיח עם היצרנים ועם התעשייה היה קשה. רצינו לייצר הכל לבד. אילון נסע למפעל כושל בקריית שמונה, קנה מהם מכונות ייצור. מצאנו מקום ליד בלומפילד, ובשנת 2002 פתחנו מפעל".

את מפעל הנעליים החליטו בני הזוג לסגור בתום שנה, אחרי שהבינו כי הם מתקשים להשיג עובדים טובים, וגם כי מבחינה כספית זהו בור בלי תחתית. עם סגירת המפעל פתחו השניים את החנות ברחוב דיזנגוף בת"א, ואז הוחלט על שם המותג. "הציעו לנו לעשות תערוכה בגלריה פריסקופ בת"א, וקראנו לה 'קאפל אוף שוז'", נזכרת שלי."אוצרת התערוכה היתה לאה פרץ, כיום ראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. כך החל הרומן שלנו עם שנקר, שבו שנינו מלמדים כיום עיצוב נעליים, במקביל לבצלאל".

את הנעליים הם נהגו לייצר במפעל אורטופורם, שבעליו לא נבהל מהרעיונות המורכבים. "אחת הבעיות היא שאנחנו בונים את הצורה של הנעל ולא 'מתכופפים' לצורות קיימות", מחייך אילון, "כל נעל דורשת המצאה של פלטפורמת ייצור חדשה. יצרנים לרוב מעקמים פנים כשבאים אליהם עם בקשות כאלה".

לפני כשנתיים וחצי, אחרי שכבשו את דיזנגוף, החליטו לכבוש את העולם. "זה אולי נשמע נאיבי, כאילו איננו מבינים מה אנחנו עושים, אבל אנחנו הולכים עם הפחד, לא נגדו. אנחנו מסמנים מטרה גם אם לא ברור איך נגיע אליה, רק כך מגיעים", מסביר אילון. ואכן קאפל אוף התקבלו ל־MICAM, תערוכת הנעליים הגדולה באירופה, העולה באיטליה פעמיים בשנה. "בפעם הראשונה שהצגנו היתה התעניינות. כתבו עלינו במגזיני אופנת נעליים, וקיבלנו קצת הזמנות. הבנו שיש לנו מה להציע מחוץ לישראל".

פרס העיצוב

גם לגבי המחירים לשלי ולאילון יש בשורה: "הייצור במערך של גזית מוזיל עלויות, ולכן טווח המחירים לדגמי החורף ינוע בין 590 ל־1,800 שקל (לעומת 890–1900 שקל בחורף שעבר - ל"ר)".

אך לסתתים, כך מתברר, לא די בכל התהפוכות שעברו עליהם בשנה האחרונה, כולל זכייתם בפרס העיצוב של משרד התרבות והספורט לשנת 2010. עכשיו הם רוצים לכבוש את ספרד, שם הם מקיימים מגעים עם רשת גדולה שאת שמה הם לא מעוניינים עדיין לחשוף. כמו כן, צפוי ביקור בלוס אנג'לס, גם הוא למטרות קידום העסק. אילון, מבחינתו, ממשיך ללכת עם הפחד, והיה רוצה לראות את קאפל אוף משתלטים, או לפחות משתלבים, בשוק הנעליים בסין.