מצוקת דיור? ויכוח על היטלי פיתוח תוקע 800 דירות

חוסר הסכמות בין עיריית רחובות לבין מינהל מקרקעי ישראל מעכב את יציאתו לדרך של פרויקט ענק במרכז העיר, המיועד לבנייה של 824 יחידות דיור ו־7,000 מ"ר של שטחי מסחר בין הרחובות דרך הים וששת הימים.

מדובר בקרקע המחולקת לשניים. בחלק הראשון נמצא מקב"ת (קרקע בלתי מתוכננת) שמיועדת לבנייה של 392 יחידות דיור על ידי חברת ים סוף, בפרויקט בשם "חצרות המושבה". הקרקע הצמודה מיועדת להקמת 432 יחידות דיור, שהוצאו על ידי מינהל מקרקעי ישראל למכרז קבלנים במהלך חודש מאי.

ל"כלכליסט" נודע כי לפני שנה הציגו נציגי עיריית רחובות, בראשות ראש העירייה רחמים מלול, לראש מינהל מקרקעי ישראל דאז ירון ביבי את הבעייתיות העולה מהתב"ע (תוכנית בניין עיר) הקיימת, שאינה תואמת את העלויות שנדרשו מהיזמים, ודרשו להעלות את סכום היטלי הפיתוח ל־20 אלף שקל ליחידת דיור - בדומה לסיכומים שהתקבלו עם חברת ים סוף בפרויקט הסמוך.

בסיכום הפגישה בין הצדדים הוסכם כי ההיטלים יעמדו על כ־17 אלף שקל ליחידת דיור. אלא שהמכרז שפרסם המינהל לאחרונה התעלם מההסכמות הקודמות, והציג תחשיב של כ־7,300 שקל בלבד ליחידת דיור, ובסך הכל כ־3.2 מיליון שקל.

לדברי גיא עידו, מנכ"ל החברה הכלכלית רחובות, בעקבות פרסום המכרז הגיעו ראשי העירייה למסקנה כי קידום המתחם יהיה מעשה בלתי אחראי.

"המחלוקת העיקרית כעת היא על נושא עלות ביצוע הפיתוח לעומת ההכנסות מהאגרות ומההיטלים", אמר עידו. "זה לא יהיה הוגן שנאפשר ליזם לבנות, כשידוע מראש כי אין כיסוי לעלות הפיתוח".

מלבד הוויכוח על עלויות הפיתוח, בעירייה טוענים גם כי יש לשנות את התב"ע הקיימת, שתוכננה בעבר על ידי האדריכל רם כרמי, מכיוון שהיא מסרבלת את הפרויקט. כך, למשל, דורשת התוכנית חניות תת־קרקעיות לכל המתחם, המכבידות לא רק על העלויות אלא גם על הקמת חלק מהתשתיות ועל הגישה אליהן.

במכתב ששלחה העירייה אל החברות שהתעניינו במכרז נכתב בין השאר כי "התוכנית הסטטוטורית קובעת בינוי מיוחד וקשה לביצוע ולמעבר תשתיות מים, ביוב, ניקוז, דרכים וכדומה. לא ניתן להנפיק היתרי בנייה בטרם יתואם מערך התשתיות ויסוכם בין שני היזמים והוועדה המקומית. התב"ע קובעת התניות תחבורתיות ומערך תשתיות שאין להם כיסוי תקציבי באגרות והיטלי פיתוח על פי חוקי העזר של העירייה".

לפי שעה, המינהל לא שינה את תנאי המכרז, אלא דחה אותו ל־31 ביולי. עם זאת, כל עיכוב נוסף במכרז משמעו מניעת קידום הפרויקט של חברת ים סוף, כיוון שמדובר במתחם אחד המחייב שיתוף פעולה בין שני היזמים הבונים - כמו לדוגמה הצורך להפקיע חלק מהקרקע לטובת סלילת כביש מהכניסה המערבית למתחם, לכניסה המזרחית.

אף שחברת ים סוף כבר הביעה את הסכמתה להפקעה, כעת יש להמתין שהיזם הנוסף יאשר אותה גם הוא.

"כמו העירייה, גם אנחנו פנינו למינהל כדי לפתור את הנושא במהרה", אמרה עו"ד מירה בורנשטיין ממשרד עו"ד הרטבי בורנשטיין בסון, המלווה את חברת ים סוף. "באופן רשמי, החברה יכולה להתחיל בבנייה, אלא שללא שיתוף פעולה עם יזם נוסף אי אפשר לפתח את כל המתחם - וזה משליך גם על הפרויקט שלנו".

לדברי בורנשטיין, בעבר נתקלה במקרה דומה בשכונת מקווה ישראל בחולון, שבה הוציא המינהל מכרז ל־232 יחידות דיור אך "שכח" שצריך להעתיק בית ספר, ובעקבות התנגדות העירייה בוטל המכרז.

מהמינהל נמסר בתגובה: "המינהל דחה את המכרז במטרה להגיע להסכמות עם עיריית רחובות בנוגע לדרישות נוספות שהועלו על ידיה".