המכס על שמן הזית גבוה פי 4 מהסבסוד לחקלאים האירופים

הבג"ץ שהגישה באחרונה יצרנית שמן הזית זיתא חשף שורה של כשלים, שתוצאתם היא שצרכן ישראלי נאלץ לשלם על שמן זית פי שניים מהמחיר שמשלם צרכן במדינות מפותחות אחרות. כעת, בדיקת "כלכליסט" בעקבות העתירה מעלה תמונה מדאיגה בכל הקשור לקביעת המכס על יבוא שמן הזית: חוסר שקיפות, היעדר תיאום וחוסר בנתוני בסיס.

בעתירתה בתחילת החודש טענה זיתא, בין השאר, כי "המכס שמטיל שר האוצר על יבוא, הן של חומר גלם והן של המוצר המוגמר, הוא גבוה במיוחד ונועד לכאורה להגן על התוצרת המקומית". מועצת הצמחים מסרה ל"כלכליסט" כי המכס הגבוה חיוני כדי להתמודד מול חקלאי הזיתים האירופים: אלו מקבלים סובסידיות, ולכן מחיר השמן באירופה זול מלאכותית.

לשאלה מהן הסובסידיות הציג משרד החקלאות מסמך מ־2004 המפרט את התמיכות של האיחוד האירופי בחקלאים. על פי המסמך, הסובסידיה שהאיחוד מעביר לכל מדינה נגזרת מתפוקת השמן שלה: ספרד, היצואנית הגדולה ביותר של שמן זית בעולם, קיבלה ב־2003 סובסידיה של כ־0.36 יורו לקילו שמן. מבדיקת זיתא עולה שב־2004–2009 הסובסידיות האירופיות ירדו ב־9%, כך שהסובסידיה העדכנית ביותר היא 0.32 יורו לקילו שמן, או 1.56 שקל. לשם השוואה, המכס על שמן הזית, שאמור לאזן את הסובסידיה האירופית, עומד כיום על 6–6.5 שקל לקילו שמן זית - פי ארבעה מהסובסידיה.

המכס בישראל נקבע על ידי רשות המסים, המעסיקה רפרנטית לנושא החקלאות. מקורות בענף סיפרו ל"כלכליסט" כי הרפרנטית מכהנת בתפקידה כבר עשר שנים, וכי לכל אורך התקופה היא ניסתה לקבל ממשרד החקלאות תחשיב או נתונים אחרים על הסובסידיה האירופית - ללא הצלחה. גם זיתא ניסו לקבל נתונים כאלה, וגם המאמץ שלהם נכשל. מרשות המסים נמסר: "לאור הבג"ץ בנושא, נמסור את התייחסותנו לעובדות לבית המשפט".

במשרד החקלאות התנערו מכך שהמסמך מ־2004 מייצג תחשיבים ששימשו בקביעת המכס. עם זאת, לא הציגו כל מסמך או אופן חישוב המנחה את המשרד בקביעת המכס. כמו כן דחו את הטענות כי הנתונים לא הוצגו למרות בקשות של זיתא ושל גורמים נוספים. "המסמך הזה מעולם לא נדרש", מסרו מהמשרד. לטענת המשרד המכס נקבע לפי עלויות הייצור, בהשוואה למחיר היבוא הנגזר מדיווחי היבואנים. עלויות הייצור מגולמות במחיר המומלץ לחקלאי, שמפר על ידי מועצת הצמחים - מחיר שהמועצה ומשרד החקלאות לא הבהירו כיצד הוא נקבע. המכס, במקביל, נקבע לפי עלויות החקלאי. את מחיר חוסר השקיפות משלם הצרכן.