בדיקת "כלכליסט": Xperia Arc - יפה במיוחד, אבל מה עם חוויית השימוש?

הסמארטפון החדש של סוני אריקסון מצטיין בעיצוב, אבל קצת פחות בהנדסת האנוש: למי שירכוש אותו ייקח לא מעט זמן להתרגל לכפתורים. והממשק? למרות ווידג'טים ושיפורים שהוטמעו במכשיר, חסרה מאוד האפשרות להתאמה אישית

18.07.2011, 16:18 | שי ענבל

סוני אריקסון, כמו מוטורולה וסמסונג, היא יצרנית סמארטפונים שלאחרונה החלה להעביר את כל כובד משקלה אל מערכת ההפעלה של גוגל, אנדרואיד. וממש כמו מוטורולה וסמסונג, המעבר הזה עשה לה רק טוב. עם מערכת הפעלה בשלה ופונקציונלית, יכולה סוני אריקסון להתרכז במה שהיא עושה הכי טוב: ליצור טלפונים מעוצבים, מסוגננים וייחודיים.

החודש מושקים בישראל שני הסמארטפונים המסקרנים ביותר של החברה עד כה: ה-Xperia Play וה-Xperia Arc. הפליי, שזכה לכינוי "פלייסטיישן פון", הושק כבר בפלאפון ובקרוב מגיע לאורנג'. בדקנו אותו והתלהבנו, ועכשיו מגיע תורו של ה-Arc, שניתן לרכישה דרך סלקום ופלאפון.

ה-Arc יקר יחסית ברשתות, ולכן נמליץ למי שמעוניין במכשיר לבדוק ברצינות את האופציה לרכוש אותו בשוק הפתוח. בעוד שבסלקום תוכלו לקנות את ה-Arc ב-3,204 שקל (או בהחזר מלא בדיבור מעל 299 שקל בחודש למשך שלוש שנים) ובפלאפון ב-3,956 (או בהחזר מלא למדברים מעל 249 שקל), בחנויות הפרטיות המחיר נע בין 2,300 ל-2,870 בלבד. מדובר במחיר קצת יותר הגיוני לסמארטפון שהושק במרץ השנה.

מה הכפתורים האלה עושים כאן?
Xperia Arc. עיצוב נאה וייחודי, כפתורים בעייתיים

ה-Arc, כמו שאר הטלפונים של סוני אריקסון (במיוחד מסדרת ה-Xperia המוצלחת) מצליח להתבלט מעל כל השאר בזכות העיצוב השובה שלו. הוא לא מעוגל ולא מרובע, לא דק מדי ולא מאסיבי מדי - ה-Xperia Arc הוא פשוט מכשיר יפה. עם מסך 4.2 אינץ' גדול במיוחד, תחתית מעוגלת וחלק עליון מרובע, כבר ברור כי מדובר במכשיר של סוני אריקסון. אבל השוס האמיתי הוא ה"קשת" (Arc) בגב המכשיר, שיוצרת מראה שאין דומה לו בשוק.

מבחינת כפתורים, ה-Arc דורש הסתגלות מסוימת. בתחתית מצויים לא ארבעה, אלא שלושה כפתורי אנדרואיד: בית, הגדרות ו"אחורה". כפתור החיפוש הושמט, אך חסרונו כמעט ואינו מורגש. כל הכפתורים הם מקשים פיזיים לכל דבר ועניין, ולא מקשים רכים ומעיקים כמו ברוב האנדרואידים הקיימים. החיסרון העיקרי הוא שבחושך הכפתורים לא ממש מוארים, וחבל.

עם הכפתורים הבסיסיים עוד הסתדרנו, אבל בנוגע לשאר, נראה שהושקעה יותר מחשבה בעיצוב הטלפון מאשר בהנדסת האנוש שלו: שקע ה-HDMI מכוסה ב"דלתית" קשה לפתיחה, צורת שקע ה-USB מקשה להבין איך מחברים אליו כבל, והאוזניות ממוקמות, כמה מוזר, בצד המכשיר. גם כפתורי עוצמת הקול קטנים מדי, ואילו כפתור הנעילה וכפתור המצלמה מגושמים למדי.

אבל אחרי שמשתמשים במכשיר במשך ימים בודדים מתרגלים לכפתורי האנדרואיד, לכפתור הנעילה הקטנטן ואפילו לכפתור המצלמה. אבל לשאר לא הצלחנו להתרגל - ובאמת שניסינו. מי שהתרגל להשתמש בטלפון האנדרואיד שלו באופן מסוים וייקח לידיו את ה-Arc צפוי להישאר בעיקר מבולבל.

מבחינת ביצועים, המכשיר צפוי להספיק למשתמש הממוצע, אבל לא למשתמשים כבדים. מעט מדי מקום בזיכרון הפנימי (320 מגה-בייט בלבד) הם חיסרון עבור מי שמתקין אפליקציות רבות, שלא כולן ניתנות להעברה לכרטיס ה-SD. מעבד בעל ליבה אחת בלבד יגרום למי שרוצים לשים את ידיהם על המילה האחרונה לחשוב פעמיים.

המצלמה לא רעה בסך הכל: 8.1 מגה-פיקסל עם פלאש, זיהוי חיוך, פוקוס אוטומטי ושאר התאמות שניתן לבצע מתוך היישום. המצלמה מתפקדת היטב בעיקר בתנאי אור יום, אבל ברגע שמתחיל קצת להחשיך וחייבים להשתמש בפלאש - התמונות יוצאות בגוון מעט צהבהב. גם צילום הווידיאו לא הפיל אותנו מהכיסא, והפגין יכולות בינוניות למדי.

הווידג'טים ייחודיים, אבל איפה ההתאמה האישית?

ה-Xperia Arc הוא לא האנדרואיד הראשון שמגיע עם הממשק הייחודי של סוני אריקסון, אבל יחד עם ה-Play, מדובר במכשיר הראשון שמריץ את אנדרואיד בגרסה 2.3 יחד עם הממשק הייחודי של החברה.

אז מה כל כך מיוחד בממשק של סוני אריקסון לאנדרואיד, שנקרא בתחילה Rachel UI? באופן כללי, מדובר פשוט ב"סקין" מקיף שמשנה את האווירה, וגורם לטלפון להיראות ולהתנהג קצת אחרת, כראוי למכשיר ייחודי. המשתמשים יגלו אייקונים מעט שונים מאלה המופיעים במכשירי אנדרואיד אחרים, אנימציות מעודנות במעבר בין מסכים ובהזזת אפליקציות, ואפילו ווידג'טים ייחודיים למכשירי האנדרואיד של החברה.

בין הווידג'טים האלה ראוי לציין לטובה את ה-Timescape, שמציג את כל העדכונים מאנשי הקשר - מהודעות טקסט ועד סטטוסים בפייסבוק - בתוך כרטיסיות נגללות, ומאפשר לראות את כל העדכונים מאותו אדם במקום אחד. המכשיר גם מגיע עם TrackID (מזהה שירים, בדומה לאפליקציית שאזאם הפופולרית), וכולל שיפורים לנגן המדיה המובנה של אנדרואיד, שמאפשר לראות את כל הפרטים על אמן מסוים באמצעות לחיצה על סימן ה"אינסוף"). גם מגירת היישומים שודרגה, ומאפשרת לסדר יישומים לפי תדירות שימוש.

אבל מעבר לכך, ה-UI הוא יחסית מוגבל. אפשרות למחיקה קלה של אפליקציות? אין. "וילון התראות" עם קיצורי דרך שימושיים? יוק. גם האפשרויות להתאמה אישית כוללות בעיקר את שינוי הטפט המובנה. מדובר בהחמצה לא קטנה, בהתחשב בכך שבמכשירים האחרים של סוני אריקסון יש לא מעט פיצ'רים מובנים ושווים, כמו קיצורי דרך בפינות המסך, ואפשרות לסדר את האייקונים במגירת האפליקציות ולמחוק אותם בקלות.

השורה התחתונה

ה-Xperia Arc הוא טלפון אנדרואיד לא רע, בעיקר בזכות עיצוב ייחודי וממשק יפה, אך הוא סובל ממחסור בולט בפיצ'רים שניתן למצוא אצל המתחרים. הכפתורים במכשיר ממוקמים באופן שהיה בעינינו מעט תמוה, מה שהופך את ה-Arc לעוף קצת מוזר בשוק הסמארטפונים - יש שיאהבו אותו ויש שלא. נראה שבניסיון לבדל את עצמה משאר יצרניות האנדרואיד, בחרה סוני אריקסון להתמקד ביצירת מכשיר מיוחד ושונה, ופחות בסמארטפון שימושי ונוח.