שלוש השקות חגיגיות, אפס תוצאות: מה קורה עם רפורמת "עוז לתמורה"?

ביום חמישי האחרון התכנסו שר החינוך גדעון סער, מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני, יו"ר ארגון המורים העל־יסודיים רן ארז ונציגי משרד האוצר והציגו - שוב - את רפורמת "עוז לתמורה" בבתי הספר התיכוניים.

מאות מורים ומנהלים הצטופפו באולם הצר מלהכיל את הבאים, והמתינו לפרטים על הרפורמה המדוברת שבמסגרתה יוארך שבוע העבודה של המורים ל־40 שעות ומשכורתם תעלה ב־42%. אולם כמו בהשקה הראשונה של הרפורמה בדצמבר, במסיבת עיתונאים שנערכה לכבוד חתימת הסכם עקרונות, וכמו בהשקה השנייה במאי - גם בהשקה השלישית לא נחשפו פרטי ההסכם ואופן יישומו.

במסגרת הרפורמה, שאמורה לצאת לדרך כבר בשנת הלימודים הקרובה, יחלו המורים להעביר בנוסף ל־24 שעות לימוד פרונטליות מדי שבוע, עוד שש שעות לימוד פרטניות לתגבור תלמידים מתקשים או לקידום תלמידים מצטיינים, ועוד עשר שעות שהייה בבית הספר, המיועדות לישיבות מורים, להכנת השיעורים ולבדיקת מבחנים.

בתמורה לשינויים ייהנו המורים מעלייה בשכר, מתוספות שכר לפי מדרגות קידום וממענקי הצטיינות לכ־50% מהמורים, שיוגדרו מצטיינים.

שוב עמד שר החינוך על הפודיום ונאם: "אנחנו נמצאים בישורת האחרונה של המשא ומתן על המסמך המשפטי. זה יסתיים בקרוב מאוד. אז מלוא הנקודות יהיו ברורות. ברמה הכללית - זו רפורמה שהיתה צריכה להגיע מזמן".

למורים שהפגינו בכניסה לאולם וחילקו ניירות עמדה נגד הרפורמה וסעיף השכר הדיפרנציאלי שבה, אמר השר: "כל מי שמדבר על הנושא בכלי התקשורת לא יודע על מה הוא מדבר, כי מודל ההערכה עדיין לא גובש".

עשרות בתי ספר הגישו בקשה להיכלל בשלב הראשון של הרפורמה, אך אף אחד מהם עדיין לא קיבל תשובה סופית. הזמן להכנות הולך ומתקצר, אולם משרד החינוך וארגון המורים, שמקפיד לשמור את הציבור שהוא מייצג בעלטה, עדיין לא חתמו על הסכם.

מלבד זאת, שאלות רבות נותרו ללא מענה: לפי אילו קריטריונים יימדדו המורים? כיצד יותאמו בתי הספר לקיום שעות לימוד פרטניות? איפה יוקמו פינות עבודה למורים, ואיך יעמדו בתי הספר בחתך השעות המחמיר במערכת דינמית? והשאלה הגדולה - כיצד יספיקו לעשות כל זאת עד לפתיחת שנת הלימודים בתחילת ספטמבר? בכל הנוגע ליישום הרפורמה בחינוך, רב הנסתר על הגלוי.