דו"ח טכנולוגי: השמועות על מותה של הפרטיות היו מוקדמות

אל תעצבנו את גוגל

כפי שדיווחנו לפני כחודשיים, רשת עיתונים בלגית ניצחה את גוגל בבית המשפט שם, שהשית עליה קנסות, אחרי שבית המשפט קיבל את הטענה שגוגל ניוז מפר את זכויות היוצרים של העיתונים. בתגובה, הפסיקה גוגל לאנדקס את העיתונים לא רק בגוגל ניוז, אלא גם בכל האינדקס שלה. כלומר, מי שהיה מחפש אותם לא היה מוצא כלום. זה היה שובב במבט ראשון, ופעולת תג מחיר במבט שני.

עכשיו העסק נהיה מסריח באמת: גוגל הפסיקה אמש את החרם שלה על העיתונים, והחזירה אותם לאינדקס שלה – אחרי שהם הסכימו לא לגבות את הפיצויים שהיא חייבת להם. זו כבר לא פעולת תג מחיר: לדבר כזה קוראים בדרך כלל פרוטקשן.

כלומר, מעתה, אם יש לך סכסוך משפטי עם גוגל ואתה משכנע את בית המשפט שאתה צודק, והיא נאלצת לשלם לך פיצויים, בהחלט יכול להיות שתחדל להתקיים, מבחינת רוב העולם. לא עשית שום דבר רע, החוק לצידך – אבל עצבנת את גוגל. ועל זה, כמסתבר, אתה צריך לשלם. עד שתרד על ברכיך ותכנע.

גוגל מיהרה לומר שזה מקרה חריג ושהיא לא מתכוונת לעשות שימוש קבוע בטקטיקה הזו. תודה, באמת. ושוב: מתי הרגולטורים יגיעו סוף סוף למסקנה שאת החברה הזו צריך לפרק?

ומצד שני...

הפרטיות מתה? רק בגלל שמארק צוקרברג רוצה?

מארק צוקרברג ידוע בשיטת ה"רצחת וגם ירשת" שלו: פייסבוק מפשיטה בעקביות את פרטיותם של אנשים מעליהם, לרוב ללא הודעה מראש, ומפעילה פיצ'רים מפשיטי-פרטיות כ-opt-out, כלומר אתה בפנים אלא אם אמרת אחרת, וזה בהנחה ששמת לב. אחר כך היתה לו את החוצפה, בשנה שעברה, לומר שאנשים לא רוצים פרטיות – הנה, הם משתמשים בפייסבוק. עובד אחר של פייסבוק ציטט את צוקרברג כאדם ש"לא מאמין בפרטיות". האמת, הגיוני מצידו: אם גם אני הייתי עושה את הכסף שלי ממכירת פרטיהם האישיים של אנשים אחרים, גם אני לא הייתי מאמין בפרטיות. ההווייה יוצרת את ההכרה, אחרי הכל.

ובדיוק בגלל זה צריך להתייחס בחשדנות וספקנות לכל אמירה של צוקרברג בנושא. אנשים לא רוצים פרטיות? מי אמר? אתה? ובכן, יש קבוצת ביקורת לטענה הזו. קוראים לה גוגל+. אנשים שחושדים בפייסבוק, ונמנעים משימוש בה בגלל נהליה הנלוזים, עשויים בהחלט להעדיף את אחותה הצעירה.

הנחת היסוד של גוגל+, בניגוד מוחלט לזו של פייסבוק, היא שהערה שאתה רוצה לכתוב היא פרטית. רק אם אתה מוסיף מעגלים של חברים, מישהו אחר יראה אותה. אפשר, כמובן, לשנות את ברירת המחדל – אבל זו ברירת המחדל. אפשר לפרסם פוסטים פומביים, אבל זו רק אחת הברירות, ולא זו האוטומטית.

במובן זה, אפשר לומר שגוגל+ היא התגשמות הלקחים של גוגל מפרשיות גוגל באזז ופרשיית הריגול באמצעות סטריט וויו – כמו גם זיהוי מדויק של אחת מנקודות התורפה של פייסבוק, והסתערות עליה. המשך יבוא.

זהירות, קרטל IT

הנשיא האמריקאי דווייט אייזנהאואר קנה את עולמו בנאום הפרידה שלו מהתפקיד, בתחילת 1961: הוא הזהיר את אזרחי ארצו מקיומו של מה שכינה "תאגיד תעשייתי-צבאי", שיש לו אינטרסים משלו ויכולת השפעה נרחבת על המחוקקים ועל החלטות הממשל. הנאום נחשב לאחד המכוננים בהיסטוריה האמריקאית, ונחשב לנבואי.

בנאום לקראת פרישתו, הזהיר בימים האחרונים ויווק קונדרה, הממונה על טכנולוגיות המידע היוצא של ממשל אובמה, כי בממשל הפדרלי נוצר קרטל של ספקי IT, שמורכב ממספר קטן מאד של חברות – קונדרה לא נקב בשמות – שמצליחות להשיג מכרזים "לא בגלל שהן טובות יותר, אלא משום שיש להן הבנה טובה יותר של תהליך הרכש מזו של חברות אחרות".

קונדרה הזהיר עוד מפני האפשרות של דליפת מידע פרטי של אזרחים: בעידן פייסבוק וטוויטר, הוא אומר, מידע שפעם היה יכול להחשב לתמים ובלתי מסוכן, מסוגל כיום – אם ידלוף – לאפשר את זיהוים של אנשים שאינם רוצים בכך. הוא הביע חשש מיוחד מפרסום של מידע מבלי לחשוב על ההשלכות שיש לכך על הבטחון הלאומי.

פרסום שקרי עובד. זה מדעי

תעמולה והפצת שקרים היו איתנו תמיד, ובעידן שבו לא היתה נגישות למידע, הם נתפסו לעיתים קרובות כאמת. מסתבר, אומרים מדענים, שגם בעידן של נגישות-יתר למידע קל מאד להוליך אנשים שולל.

מדענים אספו קבוצה של נבחנים, לכאורה למבחן על פונקציונליות של אתרי רשת. הם בחנו את העמדות של הנבחנים בנושא התחממות גלובלית, ואחר כך שלחו אותם לבחון אתרי-רשת שקריים שהם בנו, שהכחישו בתוקף את קיומה של התחממות גלובלית. חלק מן האתרים לא טרחו לציין מי עומד מאחוריהם, אחרים אמרו "מתוחזק על ידי תרומות של אנשים כמוך", וחלק ציינו במפורש שהם שייכים לחברות דלק כמו אקסון ואלדז או על ידי קרנות של מכוני מחקר שמרניים.

התוצאה המדכדכת היתה שכאשר הנבדקים נשאלו אחר כך על דעותיהם בנושא איכות הסביבה, האנשים שלא כל כך הבינו בתחום גילו הזדהות עם העמדות של האתרים השקריים, והם החלו לחשוב שהנושא בעצם לא כל כך חשוב כמו שחשבו קודם לכן. זאת למרות, חובה לציין, שהם לא חשבו שהאתרים אמינים במיוחד. וכמעט אף אחד לא התייחס לשאלה מי עומד מאחורי המידע.

המשמעות המדכדכת היא שקמפייני Astrosurf, כפי שהם מכונים בארה"ב – קמפייני תעמולה שמנסים לשכנע את הקורא שהוא לא מכיר את העובדות – דווקא יכולים להצליח, אם עושים אותם כמו שצריך. אני מקווה שאני לא נותן בזאת רעיונות, אבל כן, כשעושים את זה נכון - זה יכול לעבוד.

קצרצרים

אחד השינויים החשובים ביותר שהביאו הסמארטפונים לחיינו הם היכולת להשתמש במפות תוך כדי תנועה, ישירות מהגרוטאה. זה פיצ'ר שמצריך לא מעט משאבים, אבל הוא הולך ותופס. השימוש במפות סלולריות, מצאה חברת המעקב קומסקור, עלה ב-39% בארה"ב בשנה האחרונה. באופן בלתי מפתיע, השימוש בהן באמצעות אפליקציות גואה וכמעט מכפיל את עצמו, ועליה ניכרת (49%) נרשמת גם בשימוש במפות באמצעות הדפדפן הסלולרי. השימוש במפות מקוונות באמצעות מחשב, מצד שני, רושם ירידה של שני אחוזים – אולי תוצאה של המעבר לסלולרי.

זה לא נעים לראות חנות ספרים סגורה, על אחת כמה וכמה רשת שלמה: רשת בורדרז, שהיתה בקשיים ניכרים, הודיעה אתמול (ב') על סגירתה. היא תסגור 399 חנויות ותשלח 11,000 עובדים הביתה. אחת הסיבות לקריסת הרשת, אליבא דמנכ"ל החברה, היא העליה של הספר האלקטרוני. סיבה אחרת, לדבריו, היא המשבר הכלכלי – אבל יש יסוד להניח שהן משלימות אלה את אלה. עלותם של הספרים הדיגיטליים נמוכה בדרך כלל משמעותית מזו של הספר המודפס.

בעיריית סן פרנסיסקו לא מתייאשים, ומתכוונים לנסות להעביר שוב חוק שיחייב מוכרי מכשירי סלולר לציין כמה קרינה פולט כל מכשיר. החוק הקודם נפל אחרי עתירה של אחד מאיגודי תעשיית הסלולר, והפעם מתחכמים המחוקקים: המוכרים לא יצטרכו עוד לשים סטיקר אזהרה, רק לציין את כמות הקרינה. השאלה האם סלולרים גורמים לסרטן נתונה למחלוקת עזה; מעכשיו צרכנים שחוששים מסרטן יוכלו לפחות לקבל את המידע שהם צריכים. האם חוק כזה יעבור גם כאן? אל תצחיקו את בעלי ההון.

מיקרוסופט מחריפה את מלחמתה בבוטנטים: עכשיו היא שמה פרס על ראשם של המתכנתים של הבוטנט רוסטוק, שהיא כבר חיסלה. מי שימסור לה פרטים מדויקים עליהם, יוכל לקבל רבע מיליון דולר, בזמן שהיא לוקחת את הכלבים לבית משפט ועושה מהם נקניקיות. היי, האקרים – יש לכם הרבה חברים שלא ימכרו אתכם תמורת רבע מיליון?

ובזמן שמיקרוסופט עסוקה בניקוי העולם ממגפות כמו רוסטוק, אפל מפעילה במלוא הכוח את מכונת התעמולה והשמועות שלה לקראת השקת האויפון 5, שתהיה כנראה בספטמבר. אם יש משהו מהפכני וקסום בגרוטאה, זו כנראה העובדה שהיא גורמת לאתרי ובלוגרי טכנולוגיה לרייר עליו עוד בטרם הוצג, ולשמש כמכונת היח"צ של אפל – ואפילו בלי תשלום. ככה זה עם פנאטים. לסאשה סגאן נמאס מחרושת השמועות הזו, שהיא הרבה יותר רכילות חסרת בסיס מעיתונאות, והוא מציין בעוקצנות שהשמועות סותרות זו את זו. או, בקיצור, כשיהיה לכם משהו לומר, דברו איתנו. והפסיקו לשמש כיחצ"ן ללא תשלום. אפילו עורכי דין גובים תשלום עבור זה.  

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
  

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"