אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חרדים, ערבים או דתיים לאומיים: מי יגור בשכונה החדשה בנצרת עילית? צילום: ישראל פרץ

חרדים, ערבים או דתיים לאומיים: מי יגור בשכונה החדשה בנצרת עילית?

בטרם הונחה לבנה אחת על אדמותיה, הפכה הר יונה ג' בנצרת עילית לשכונת מריבה בה מעורבים אינטרסים של תושבים ערביים, קבוצות חרדיות וחובשי כיפות סרוגות. גם היום, לאחר שנסגרה רשימת הזוכים אופיה העתידי של השכונה נותר לא ברור

19.07.2011, 19:41 | שירלי ששון-עזר

המכרז על קרקעות שכונה הר יונה ג' בנצרת עילית נסגר היום (ג'), אך למרות זאת לא ברור עדין מי עתיד להתגורר בה, הציבור החרדי, הערבי או הציבור הלאומי דתי. 

הקרקעות במכרז חולקו לשלשה שלבים לפי לוחות הזמנים בהם תיבנה השכונה. שלבים א' וב' של השכונה שווקו כמעט במלואם, והם כוללים כ-1,300 יחידות דיור. לקרקעות שלב ג' לא היו מספיק הצעות ולכן המכרזים על הקרקע ידחו למועד מאוחר יותר.

בלעדי ל"כלכליסט": השכונה החדשה בנצרת עילית תהיה חרדית? יזם חרדי מביע עניין ברכישת כל הקרקעות בשכונת הר יונה ג' בנצרת עילית, והרוחות בעיר סוערות. יזמים ערבים טוענים כי ראש העיר רוצה לייהד את העיר, והוא לא מכחיש: "לייהד את הגליל זו לא גזענות" שירלי ששון-עזר, 37 תגובותלכתבה המלאה

רשימת הזוכים שפורסמה חושפת כי מרבית הקבלנים שזכו במכרז הם קבלנים ערביים אשר מאחוריהם עומדות קבוצות חרדיות או קבוצות של דתיים לאומיים. משיחות עם משתתפים במכרז עולה כי הזוכים בוחנים את אפשרויות השיווק של הדירות ולא שוללים אפשרות למכירת המגרשים לקבוצות חרדיות או לקבוצות של הציבור הלאומי דתי כדי לייצר אחדות של התושבים שיאכלסו את השכונה.

כפי שנודע ל"כלכליסט", חברת ע.ע. אבו ראס זכתה ב-266 יחידות בשלב א' של השכונה וב-79 יחידות בשלב ב' של השכונה. מאחורי החברה הערבית עומדת חברת הנדל"ן באמונה שמתמחה בשיווק לציבור הדתי-לאומי ומקדמת כיום פרויקטים בירושלים, בפרדס חנה וביקנעם.

חברת א. גברין זכתה ב-118 יחידות דיור בשלב א' של הפרויקט וב-78 יחידות דיור בשלב ב'. חברת אפי נתיב זכתה ב-266 יחידות דיור בשלב א' של השכונה. על אותו המגרש התחרתה גם חברת SBI שגראווי, אך הצעתה של אפי נתיב הייתה גבוהה ב-102 שקל לכל יחידת דיור ולכן החברה זכתה במכרז.

לדברי משתתף במכרז בכוונתה של אפי נתיב למכור את הדירות לציבור החרדי. חברת עמירון זכתה בשלשה מגרשים: מגרש בשלב א' הכולל 170 יחידות דיור, ושני מגרשים בשלב ב' הכוללים 162 ו-174 יחידות דיור, אך טרם התברר למי תשווק החברה את הדירות. מחירי הקרקע הסופיים לכל יחידת דיור כולל דמי פיתוח נעים בין 38-70 אלף שקל. מחירי הדירות ינועו בין 600-800 אלף שקל בממוצע ליחידת דיור לפי הערכות הזוכים.

סיפורה של שכונת הר יונה ג' בנצרת עילית, בה מתוכננות לקום כ-2,400 יחידות דיור חרג כבר מזמן מגבולות הדיון על נדל"ן והפך לסיפור על מחלוקת וניגוד אינטרסים בין המגזרים השונים בעיר הכוללים את הערבים הנוצרים, הערבים המוסלמים, יהודים חילוניים חרדים ודתיים חובשי כיפות סרוגות. הדיון על עתידה של השכונה התלקח לאחר סיור הקבלנים שנערך בשכונה בתחילת יוני, במסגרתו אמר ראש העיר נצרת עילית, שמעון גפסו כי השכונה מיועדת לציבור החרדי והיא תהיה סגורה בשבת.

בעקבות אמירה זו פרשו חלק מהיזמים הערביים שהביעו עניין לגשת למכרז. בהמשך לדבריו של גפסו, פרסמו משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל תגובה כי דבריו של ראש העיר כפי שנרשמו בפרוטוקול לא יהוו חלק מתנאי המכרז וכי השכונה תהיה פתוחה לציבור הרחב.

בעקבות ביטול הקביעה כי הקבוצה תיועד אך ורק לציבור החרדי, קבוצות חרדיות שהתארגנו להגשת הצעה במכרז, החליטו לוותר על השתתפותם במכרז בטענה כי לא יהיה ניתן לשווק שכונה מעורבת לציבור החרדי. ל"כלכליסט" אף נודע כי יזם חרדי מארה"ב שהביע עניין לרכוש את כל מגרשי השכונה ויתר על השתתפותו במכרז בשל אי הוודאות הכרוכה בו.

אי הוודאות בנוגע לאופיה של השכונה מבלבל כעת את הזוכים. לדברי רונן וייל, מנהל השיווק של חברת באמונה כעת מתלבטים בחברה האם ליעד את הפרויקט לחובשי כיפות סרוגות או לחרדים. "יתכן ונפצל", אמר וייל.

בתגובה אמר מנכ"ל "לחופש דת ושוויון" הרב עו"ד אורי רגב: "לא פחות משחשובה זהותם של המשתכנים, חשוב שהשכונות החדשות ייעודו לאוכלוסיה שתשתתף בשוק העבודה ושחלק מתוכנית הפיתוח כבר בשלב הבנייה יהיה הבטחת מקומות תעסוקה.

כל כישלון בעניין זה יבטיח שיתפתחו שכונות מצוקה, יגדל העוני ופתרונה של בעיה חברתית אחת יצמיח בעיה חברתית קשה עוד יותר". רגב הוסיף כי "במקום לסבסד את מחירי הדירות בסכומי עתק, צריכה המדינה לממן אזורי מסחר ותעסוקה לחרדים, לימודים אקדמיים והכשרה מקצועית. כך יוכלו הגברים החרדים לפרנס עצמם בכבוד ונציגיהם לא יצטרכו לסחוט כל כך הרבה נדבות ממשלם המיסים". "המתח המתפתח בין קבוצות משתכנים חרדים לקבוצות משתכנים דתיים לאומיים מלמד לצערנו עד כמה הדת הפכה להיות גורם מפריד ומעורר מתח במקום להיות גורם סובלני ומאחד". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות