רכישת הקרקע של תעשיות אלקטרוכימיות: האם המפרקים ידעו על מעורבות יצחק תשובה?

שלשום דיווח המשרד להגנת הסביבה כי מאחורי חברת קונטק, שרכשה את הקרקע של חברת תעשיות אלקטרוכימיות (בפירוק) בעכו, עומדת בעצם קבוצת דלק של יצחק תשובה. בכך בא הקץ לספקולציה סביב השאלה מה הביא את קונטק, בבעלות בני הזוג נחמה וניצן סנה, לרכוש קרקע מזוהמת שעומדת למכירה כבר חמש שנים, תמורת 43 מיליון שקל.

אלא שכעת עולה השאלה האם מפרקי תעשיות אלקטרוכימיות, עו"ד צוריאל לביא ממשרד ליפא מאיר ורו"ח גבריאל טרבלסי, ידעו כי מאחורי קונטק מתחבאת דלק? עד כה, מכל מקום, המפרקים לא מסרו הודעה ברוח זו לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר אישר כבר לפני כחודשיים את העסקה. על המפרקים מוטלת החובה לנסות ולהגדיל ככל הניתן את התמורה עבור נכסי החברה שבפירוק. כמי שמשמשים מעין "פקידי בית משפט", הם אמורים גם לדאוג לאינטרס הציבורי ולמסור לבית המשפט את המידע המלא ככל שהוא ידוע להם.

עו"ד לביא צוריאל | צילום: נמרוד גליקמן

המפרקים, לביא וטרבלסי, מלווים את תעשיות אלקטרוכימיות מאז שהחלה בהליכי פירוק לפני שבע שנים. אילו ידעו שתשובה עומד מאחורי העסקה, סביר שהיו יכולים לדרוש עבור השטח מחיר גבוה בהרבה. ככל הנראה, זה גם היה החשש של קבוצת דלק - שאם זהותה תיחשף, תיאלץ לשלם הרבה יותר מ־43 מיליון שקל. את החשש הזה מאשרים גם מקורבים לקבוצת דלק, שאומרים שבקבוצה הקפידו מאוד שלא לחשוף את זהות הרוכש האמיתי.

קרקע אטרקטיבית לפעילות הגז של דלק

השטח המדובר משתרע על פני 430 דונם סמוך למפרץ עכו, שעליהם שכן עד 2004 מפעל תעשיות אלקטרוכימיות. המשרד להגנת הסביבה סגר את המפעל בצו מיוחד בטענה שהשתחררו ממנו חומרים מסוכנים לקרקע. עוד טען המשרד כי באתר נעשה שימוש בחומרים רעילים ובהם חומרים מסרטנים, חומרי הדברה, דלקים ואסבסט. זו הסיבה העיקרית לקושי הגדול שבו נתקלו עד כה המפרקים בניסיונותיהם למכור את הקרקע. חרף הבעייתיות והחובה להשקיע הון בניקוי הקרקע, לדברי מקורבים לקבוצת דלק, השטח עניין את הקבוצה משום שהיא מייעדת אותו להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי שנמצא במאגרים דלית ולווייתן.

איתור נקודת קליטה צפונית עבור מאגרי הגז יקל עליה להפיק את הגז ואף לייצאו לחו"ל לאחר התקנת מתקנים מתאימים לייצוא. במקרה שבו המדינה תנחה להקים את מתקן קליטת הגז במקום אחר, תוכל הקבוצה להקים על הקרקע מתקן להתפלת מים או תחנת כוח. המדינה טרם החלה בביצוע סקר סביבתי במקום, ולא תכננה תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) עבור השטח.

התעניינות קבוצת דלק בקרקע אינה חדשה: כבר לפני שנתיים הציעה החברה עשרות מיליוני שקלים עבור הנכס, אך המכירה לא הושלמה לאחר שמשרד התשתיות קידם הקמת נקודת קליטה דרומית משם, בסמוך לחוף דור. לפני כשנה הכריחו תושבי זכרון יעקב וארגונים ירוקים את משרד התשתיות לסגת מהרעיון להקים מתקן קליטת גז בסמוך לביתם, כך שהאפשרות לרכוש את הקרקע בעכו התעוררה שוב. אלא שאת הפנייה המחודשת עשתה קבוצת דלק באמצעות נאמן, חברת קונטק שבבעלות עו"ד נחמה סנה ובעלה. סנה כיהנה כיו"ר חברת נתיבי גז עד לפני ארבע שנים, טרם גילוי מאגרי הגז מול חופי ישראל. לפני כחודש פרשה מתפקידה כיו"ר חברת חוצה ישראל הממשלתית, תפקיד שביצעה בהתנדבות. הזוג סנה מחזיק בכ־82% מחברת קונטק. בעל מניות נוסף הרשום בחברה הוא יהודה זיסאפל, מייסד רד־בינת.

עו"ד המזוהה עם דלק ייצג את קונטק

אחת האינדיקציות שהיתה יכולה לרמוז לקשר של קבוצת דלק לעסקה היא העובדה שאת קונטק ייצג במשא ומתן מול המפרקים עו"ד עופר צור ממשרד גורניצקי. צור ומשרדו מזוהים עם קבוצת דלק, ובין היתר ייצגו אותה בעתירה נגד חוק ששינסקי. הקבוצה היא אחד הלקוחות הגדולים של המשרד. שימוש בנאמן בהליכים דומים נחשב לפרקטיקה מוכרת, ואין בה כל פסול. התנאי היחיד שנקבע בחוק במקרים כאלה הוא החובה למסור הצהרת נאמנים שהיתה צריכה להגיש חברת קונטק למס שבח, ובמסגרתה להבהיר שהיא רכשה את הקרקע עבור חברה אחרת. הרכישה באמצעות נאמן נובעת ברוב המקרים מתוך רצון למנוע את חשיפת זהותו של הרוכש האמיתי. כך היה גם במקרה הזה.

לדברי מקורבים למשא ומתן, כאשר נושא זהותו של הרוכש האמיתי עלתה, נאמר למפרקים שחשיפת זהותו עשויה לפוצץ את המשא ומתן. בנקודה זו עולה שוב שאלת תפקוד המפרקים. אם לקבוצת דלק אכן היה אינטרס להסתיר את זהותה כרוכשת הקרקע, ככל הנראה כדי להימנע מ"הקפצת מחיר", הרי שעל המפרקים היה לפעול דווקא לחשיפת הזהות האמיתית כדי להשיג מחיר גבוה יותר עבור נושי תעשיות אלקטרוכימיות. בהחלטתה לאשר את העסקה בתחילת מאי הסבירה השופטת כי אישרה את העסקה בעיקר מכיוון שכבר היתה חתומה.

פרט לחובתם למקסום התמורה, פקודת החברות המסדירה את כללי התנהלות המפרקים בכובעם כ"כפקידי ביהמ"ש" מחייבת אותם לייצג אינטרסים רחבים יותר, הגם שאינה מחייבת דיווח על זהות הרוכשים האמיתית. נראה שבמקרה זה הן האינטרס של הנושים והן האינטרס הציבורי היו צריכים לחייב הודעה על מעורבותו של תשובה לביהמ"ש. אחרי הכל, בניית נקודת קליטה עבור מאגרי הגז בצפון הארץ עומדת כבר זמן ממושך בלב ויכוח ציבורי נוקב.

ממשרד ליפא מאיר נמסר כי "כל המידע הרלבנטי למכירה, שהיה בידי המפרקים, הועבר לידי ביהמ"ש, והעסקה אושרה על ידו". עו"ד עופר צור מסר: "איני מתכוון להתייחס לעניינים המטופלים או שאינם מטופלים על ידי. איני מבין כלל את העיסוק התקשורתי בנושא בלתי מעניין בעליל זה". קבוצת דלק סירבה להגיב. הנהלת ביהמ"ש בחרה שלא להתייחוס לדברים.