אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חדשות האלכוהול: רוצה רוזה? צילום: cc by Megan Mallen

חדשות האלכוהול: רוצה רוזה?

שוב חם ודביק, ושוב מבטיחים היבואנים שהשנה נראה פריצה של יינות הרוזה. אבל הישראלי בינתיים לא נפרד מהאדומים הכבדים, לטובת היין שמתאים מאין כמותו לקיץ הים־תיכוני. תשאלו את הצרפתים ברביירה

20.07.2011, 12:21 | עמית יריב

אחת הקלישאות הרווחות בענף היין היא זו הגורסת שיינות רוזה מתאימים מאוד לאקלים הישראלי, ובדומה למרבית הקלישאות גם היא נכונה מאין כמותה. יינות הרוזה, שבמיטבם משלבים חלק מעושר הטעמים ומהמורכבות של יינות אדומים עם הקלילות והרעננות של יינות לבנים, הם פתרון כמעט מושלם לחום שמכה בנו בימים אלה. אלה יינות שמצליחים היטב בריביירה הצרפתית, שם הם נמכרים בהיקפי ענק בחודשי הקיץ.

יינות רוזה מופקים מענבים אדומים בתהליך שמזכיר תהליכי ייצור של יין לבן. את הצבע מקבל היין משהייה קצרה, בת שעות ספורות בלבד, עם הקליפות, מה שמאפשר ליינן טווח אפשרויות מרשים בכל הנוגע לצבע: ירצה ורוד בהיר על גבול הלבן - יוציא את הקליפות אחרי שעה־שעתיים, ירצה ורוד עשיר, בגוון דג סלמון - ישאיר את הקליפות בתירוש למשך שש שעות.

גם מגוון הזנים האפשרי כמעט בלתי מוגבל: יקב ויתקין, למשל, מייצר את הרוזה שלו (מסע ישראלי ורוד, 74 שקל) מענבי סירה, טמפרניו וקריניאן, והתוצאה היא רוזה ים־תיכוני באופיו; יקב עגור מייצר את הרוזה שלו (Rosa, כ־55 שקל) מענבי קברנה פרנק (60%) וקברנה סוביניון (40%); יקב דלתון הלך על ממסך של ברברה, קברנה סוביניון וזינפנדל (42 שקל); יקב בושנדאל הדרום־אפריקאי מציע רוזה על בסיס מרלו, קברנה סוביניון ושיראז (55 שקל); יקב הארדי'ס האוסטרלי מייצר את הרוזה משילוב של סירה וגרנאש (40 שקל); ואילו בסדרת וודברידג' של יקב מונדבי יש רוזה על בסיס ענבי זינפנדל (40 שקל).

אבל למרות ההתאמה והמגוון, נראה שהקהל הישראלי לא משתכנע מהבטחת הרוזה. בכל שנה מבטיחים היצרנים והיבואנים ש"השנה תהיה שנת הפריצה של הרוזה", אבל נדמה שמדובר יותר במשאלת לב מאשר בניתוח שוק סדור. הקהל הישראלי שותה מעט מאוד רוזה, והתוצאה היא שיקבים לא מעטים - בעיקר הגדולים שבהם - אינם מנסים כלל לייצר רוזה, גם אם ייצרו בעבר יינות כאלה.

יין רוזה. שילוב בין עושר הטעמים של האדומים והקלילות והרעננות של הלבן, צילום: cc by Megan Mallen יין רוזה. שילוב בין עושר הטעמים של האדומים והקלילות והרעננות של הלבן | צילום: cc by Megan Mallen יין רוזה. שילוב בין עושר הטעמים של האדומים והקלילות והרעננות של הלבן, צילום: cc by Megan Mallen

יש מי שתולה את האשם בגרנאש רוזה, יין רוזה מזוויע שיוצר בישראל בשנות השבעים והשמונים. היין, שהיה גס ומחוספס, גרם לחובבי היין הישראלים טראומה כפולה: יש צרכני יין לא מעטים שמסרבים להתקרב ליין כלשהו המיוצר מענבי גרנאש, ורבים עוד יותר שמתרחקים מרוזה. ובנוסף אי אפשר להתעלם מכך שהקהל הישראלי שותה עדיין בעיקר יינות אדומים כבדים, ולא ממהר לעבור ליינות קיציים וקלילים יותר - לבנים או ורודים.

וכמובן, יש מי שתולה את העניין במאצ'ו הישראלי, שיעדיף לוותר על יין בכלל, רק לא להיתפס עם משקה ורוד בכוס. אבל אל דאגה, גם לגבי השנה מבטיחים שתירשם פריצה גדולה בצריכת הרוזה.

תגיות