אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רעידת אדמה בעסק

רעידת אדמה בעסק

שיקום עסק מנזקי רעידת אדמה לא דומה לשיקום בעקבות שריפה או אסון אחר. כמה נקודות למחשבה

20.07.2011, 13:49 | יחיאל רוזנטראוב

בעת אירוע קטסטרופה כרעידת אדמה, סביר להניח כי ברדיוס די גדול ייגרמו נזקים כבדים למבנים ותשתיות, בהם גם עסקים רבים. שיקום מפעל בזמן רעידת אדמה אינו דומה לשיקום המפעל שעלה באש בזמנים רגילים ולו רק בשל הסיבה שסביר להניח שאותו מפעל לא יהיה היחיד שייפגע.

בנוסף לקשיים הפיזיים שיעמדו בפני המבוטח הבא לשקם את עסקו, כמו קשיים בהשגת חומרי בנייה, מכונות, ציוד וכוח אדם מקצועי, תעמוד בפניו בעיה משמעותית יותר והיא האמצעים הכספיים העומדים לרשותו בעת השיקום הפיזי.

גם אם נניח שהמבוטח ביטח את רכושו בערכים נכונים לכינון הנזק, בעת רעידת אדמה יעמדו בפניו קשיים שלא נלקחו בחשבון מראש:

1. סכום ההשתתפות העצמית של 10% מסכום הביטוח באתר שנפגע יהיה גבוה יותר ככל שסכומי הביטוח יהיו גבוהים יותר ומכאן שחסרון הכיס של המבוטח יעלה.

2. תקופת השיקום תהיה ארוכה יותר לאור המחסור שיהיה קיים בשוק בחומרי בנייה ובידיים עובדות.

3. עלות השיקום תהיה יקרה יותר לאור עליית המחירים הצפויה הן בשכר העבודה והן בחומרי הגלם.

כל העובדות שנסקרו יכולות להביא לשתי תוצאות נוספות העומדות לרעת המבוטח: האחת היא שעלות הכינון תעלה על סכום הביטוח, והשנייה היא במקרה חמור יותר חוסר האפשרות לכונן את הנזק ובכך להביא את המבטח לפצות את המבוטח בערך שיפוי בלבד הנמוך לאין ערוך מפיצוי בערכי כינון.

רעידת אדמה. מי ישלם על הנזק?, צילום: בלומברג רעידת אדמה. מי ישלם על הנזק? | צילום: בלומברג רעידת אדמה. מי ישלם על הנזק?, צילום: בלומברג

במקרה כזה יכולה חברת הביטוח גם לטעון כלפי המבוטח שעסקו לא שוקם ולכן אינו זכאי לפיצוי בגין הנזק התוצאתי, אובדן רווחים, ובמקרה הטוב תפצה אותו עבור ההוצאות הקבועות שהוצאו בפועל בתקופת השיפוי.

אירוע כזה מעמיד באור שלילי ביותר את העיקרון של הביטוח כהגנה מעולה בניהול סיכונים.

סוגי פתרונות אפשריים

מהם הפתרונות שאפשר להציע, על מנת שיהיו בידי המבוטח האמצעים הכספיים כדי לשקם בכל זאת את עסקו, או כדי שתוצאות הפגיעה בגין האירוע על רכושו של המבוטח - בהנחה שאין ברשותו ואינו יכול להשיג אמצעיים כספיים אחרים - יהיו מינימליים, וניתן יהיה לשקם, אפילו חלקית, את העסק על כל המשתמע מכך?

אפשרות ראשונה היא שהמבטח יכיר גם בשיקום חלקי של העסק, ויפצה את המבוטח על מלוא ערכי הכינון המבוטחים בנזקי רעידת אדמה, בהנחה כמובן שסכומי הכיסוי היו נכונים ואין מצב של ביטוח חסר ככל שהיה מדובר בנזק שאינו רעידת אדמה.

המבטח יכיר גם בשיקום הפיזי האפשרי בהתאם לנסיבות, לאור המשאבים שהועמדו לרשות המבוטח ע"י המבטח, וכן כאשר השיקום הפיזי מיועד לפעילות עסקית שונה מאשר הייתה לפני האירוע, וגם כאן הכל בהתחשב באותם משאבים כספיים שהועמדו לרשות המבוטח על פי פוליסות הביטוח אותן רכש מהמבטח.

הפיצוי בגין נזק תוצאתי, אובדן רווחים מסובך יותר. גם כאן המבטח יכיר בנזק, יתחשב הן באורך תקופת השיפוי והן ברווח הגולמי המבוטח בשיקום מלא או חלקי של העסק, אולם בהיקף ייצור מצומצם יותר, או למקרה שהפעילות העסקית שונתה מזו שהייתה קודם לאירוע.

ברור שהתרגום המעשי אינו פשוט כלל, ויש לקבוע כללים להפעלת שיטות פיצוי, במגמה לצמצם ככל האפשר את הפגיעה המעשית הן במבוטח והן במבטח.

אפשרות שנייה היא שהמבטח לא יראה בכל מקרה שאין באפשרותו של המבוטח לשקם את עסקו בשל חוסר באמצעים כספיים, שמקורם בהשתתפות העצמית הגבוהה, התייקרות החומרים ושכר העבודה, סיבה לאי פיצוי המבוטח או פיצוי רק בגין הוצאות קבועות בפועל בתקופת השיפוי.

במידה והמפעל שוקם בשינוי הייעוד, לא יעלה הפיצוי על הרווח הגולמי בפועל, בו זכה המפעל ביעוד החדש, בנוסף למגבלות הקיימות לעניין הייעוד המקורי (בהחלט יתכן, כי שינוי הייעוד אשר נאלץ המבוטח לבצע עקב חוסר באמצעים כספיים, הביא אותו לשיקום מהיר יותר ולרווח גולמי שאינו נופל, או אף עולה על מה שהיה לפני קרות האירוע). גם פתרון זה אינו פשוט, אולם אסור להגיע למצב שבו המבטח קיבל פרמיה עבור סיכון והמבוטח אינו מקבל את הפיצוי לו הוא זכאי.

אפשרויות נוספות הן אפשרות לרכישת הרחבות תמורת פרמיה נוספת כמו: הרחבה לכיסוי הוצאות מימון ריאליות בגין הלוואות שהמבוטח יאלץ לקחת על מנת להשתתף בשיקום העסק, או הגדלת עלויות השיקום הפיזי במקרה של רעידת אדמה בשיעור של 25% מעל סכומי הביטוח.

נקודת מוצא של כל הפתרונות המוצעים כאן תלויה בראש וראשונה בהחלטות חברות הביטוח, שכן יש לזכור שהתנאים שנוצרו אינם תלויים במבוטח ואי שיקום העסק וחזרה לפעילות אינם נובעים משיקולים זרים, אלא בשל מחסור באמצעים כספיים של המבוטח.

להרשמה לכנס היערכות פיננסית לרעידת אדמה - לחצו כאן:

http://my.calcalist.co.il/adama/register.aspx

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
כיסוי ביטוחי ברעידת אדמה
מאחר והמבטחים אינם מבטחים את הערך המלא של הנזקים אלא על בסיס תחשיב הסתברותי,קרוב לוודאי שבהינתן תרחיש של רעידת אדמה העולה על 8 בסולם, לא יימצא מבטח שיכסה את הנזקים, מאחר ולא יהיה מספיק כסף בביטוח, וכאן נכנסת המדינה לתמונה. האם אתה יכול להגיד שהמדינה החליטה על עדיפויות לייצור או למחייה ? האם המדינה תיכנס בחקיקה לקבוע היקפי תשלום לשיקום דירות או מפעלים ? הרי גם המדינה אינה מבטחת את כל נכסיה,בביטוחי משנה כל שהם, כך שהכול נותר בקרן הפנימית, ככל שיש שם כספים מספיקים, אבל, מה תעשה עד שישוקמו הכבישים, אספקת הדלקים, ייצור המזון וכד' . ומתי הבנקים יחזרו לעבוד, כדי שנוכל למשוך מזומן לקנות אוכל ? הגיע זמן שהמדינה תקבל על עצמה, כמו ממשלת יפן, הקמת קרן לסיכוני רעידת אדמה, מעבר לסולם מסוים, ותקבע עקרונות לניהול קרן זו, ואת הביטוחים יערכו האנשים והגופים המסחריים מעבר לרמת כיסוי מסוימת. ועוד לא נגעת במאומה בכתבה, וגם בכנס לא יהיה טעם מיוחד.
שאול  |  20.07.11