צילום: גלעד קוולרציק
מכת מצרים
שנת 2011 היתה אמורה להיות נקודת האור של שוקי ההון הערביים מאז המשבר. אלא שגל המחאות הפוליטיות, ששיאו בהפלת המשטר במצרים, גרר קריסה של הבורסות הערביות ומחיקה של 50 מיליארד דולר במחצית שנה סוערת במיוחד. לפי ההערכות, ההתאוששות תורגש רק ברבעון הבא
חצי השנה הראשונה של שנת 2011 היתה אחת התקופות הסוערות ביותר שידע העולם הערבי. שני מנהיגים הודחו (במצרים ובתוניסיה), שניים (בסוריה ובלוב) נלחמים על חייהם הפוליטיים ואחר (נשיא תימן) נפצע קשה בניסיון התנקשות ופונה לטיפולים בסעודיה. מדינות נוספות כמו בחריין, עומאן, מרוקו וירדן נותרו לא שקטות לנוכח גל המחאות העממיות ששוטף את מדינות ערב, אם כי נכון לכתיבת השורות האלו, כס השלטון אינו תחת איום מיידי.
לגל המהומות במדינות הערביות ("האביב הערבי") ישנן השלכות על פעילות המשק במדינות ערב, ובפרט על שוקי ההון. הקורבן הראשון של ההפגנות ברחובות היה שוק המניות שנסגר לתקופות לא קצרות (בתוניסיה, מצרים ובחריין) בשל המפולת הפוליטית והכלכלית.
במהלך חצי השנה האחרונה נעו הבורסות הערביות כמטוטלת ושיקפו את הלכי הרוח שנעו בין תקווה לייאוש ובעיקר היעדר יציבות וחששות. השנה החלה עם תקוות ועליות בבורסות, אך מאז החלו ההפגנות במצרים ב־25 בינואר, הן התרסקו בתוך שבועות אחדים. השווקים חזרו לאיתנם בהמשך, אולם הצבע האדום שב לשלוט במסכים ביוני בעקבות משבר החובות ביוון ונתוני המשק המאכזבים בארצות הברית.
נקודת פתיחה מבטיחה
אף שבסוף השנה שעברה החלו הסימנים הראשונים של הצונאמי העומד לשטוף את העולם הערבי (המהומות בתוניסיה החלו ב־14 בדצמבר), נקודת הפתיחה שלו ל־2011 נראתה מבטיחה.
שנת 2010 היתה מוצלחת יחסית עבור הבורסות הערביות: השווי הכולל שלהן צמח במהלך השנה שעברה בכ־100 מיליארד דולר והסתכם בסוף דצמבר בכ־987 מיליארד דולר. נתון זה אמנם היה עדיין רחוק משנת השיא - 2007 - אז הגיע שווי הבורסות הערביות ל־1.3 טריליון דולר, אולם התקווה היתה כי שנה זו תסמן את המפנה החיובי מאז פרוץ המשבר הפיננסי העולמי.
עיקר הצמיחה במהלך השנה שעברה נרשם בסעודיה, בקטאר, בכווית ובאבו דאבי. הבורסה הסעודית שהיא הגדולה ביותר בעולם הערבי סגרה את 2010 בשווי כולל של 353 מיליארד דולר לעומת כ־318 מיליארד דולר בסוף 2009. השוק הקטארי המבטיח זינק בכ־37 מיליארד דולר לשווי של 125 מיליארד דולר, ואילו שוק ההון הכוויתי צמח בכ־20 מיליארד דולר לשווי כולל של כ־124 מיליארד דולר.
אלא שלמרות זאת, ההשפעות השליליות של המשבר העולמי מ־2008 עדיין נתנו את אותותיהן ב־2010: היקף המסחר בבורסות הערביות ירד מ־567 מיליארד דולר ב־2009 ל־343 מיליארד דולר ב־2010 - ירידה של כ־224 מיליארד דולר. צניחה זו מיוחסת בעיקר להורדת פרופיל של המשקיעים הזרים והקטנת החשיפה לשווקים הערביים.
מצרים נופלת
נקודת המפנה בשווקים הערביים הגיעה מיד בתחילת 2011. ב־25 בינואר, כשהחלו המהומות נגד נשיא מצרים חוסני מובארק, שווי השווקים הערביים עמד על 991 מיליארד דולר. בתוך כמה שבועות, ב־4 במרץ, ההפסדים בשווקים הערביים הגיעו לשיא של כ־140 מיליארד דולר. בניגוד לתוניסיה, מצרים היא המדינה המובילה בעולם הערבי, והעובדה שההמונים יצאו לרחובות כנגד מי שנראה כמנהיג הכל יכול ב־30 השנים האחרונות, עוררה את חששם של שאר המנהיגים הוותיקים, ובראשם המלך הסעודי עבדאללה.
קריסת שלטונו של מובארק, ומה שנראה כעת כהתמוטטות של המשק המצרי ביחד עם מהומות משמעותיות בשתיים ממדינות המפרץ, עשו את שלהם. התוצאה היא שבמהלך המחצית הראשונה של השנה נמחק משוקי ההון הערביים סכום של יותר מ־50 מיליארד דולר.
בסוף יוני 2011 עמד השווי הכולל של הבורסות הערביות על כ־939 מיליארד דולר: השוק הכוויתי איבד במחצית הראשונה כ־18 מיליארד דולר בעוד שהשוק המצרי, שהיה סגור חלק מהזמן (בסך הכל 55 יום) בשל ההפגנות נגד מובארק, איבד כ־15 מיליארד דולר מערכו. לעומת זאת, השווקים באבו דאבי ובקטאר גילו יציבות במהלך התקופה הסוערת, בין השאר בשל העובדה שמדינות אלה נראות חסינות מפני אפשרות של מחאה עממית נרחבת.
מספר ההנפקות בשווקים הערביים במחצית הראשונה של השנה עמד על 16 לעומת 17 במחצית הראשונה של 2010 ושוויין עמד על 1.2 מיליארד דולר לעומת 2.14 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב־2010. בשנת 2007 הגיעו הן מספר ההנפקות בעולם הערבי (71) והן שוויין הכולל (כ־14.5 מיליארד דולר) לשיא.
אחת ההנפקות הבולטות של מחצית השנה הנוכחית היתה של "עיר הידע הכלכלית הסעודית" בשווי של 270 מיליון דולר, ואליה הצטרפו גם חברת "ג'היינה למזון" במצרים בשווי של 177 מיליון דולר וחברת "מזאיא קטאר" בשווי של 144 מיליון דולר.
אין ספק כי במחצית הראשונה של 2011 נחתה מהלומה קשה על המשקיעים בשוק המצרי. המדד הראשי של השוק EGX 30 צנח במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה בכ־24% ומשקף את האנדרלמוסיה שאפיינה ועדיין מאפיינת את המשק המצרי בכלל ואת שוק ההון בפרט. בריחת ההון אל מחוץ למצרים עם תחילת המהומות תרמה אף היא לירידה החדה בהון המושקע בניירות הערך המצריים.
"האביב הערבי" לא פסח על ממלכת ירדן. אף שגל המחאות שם נמצא על אש קטנה בהשוואה לסוריה השכנה, הרי שהחששות ליציבות קיימים. תושבי דרום המדינה, שנחשבים ל"משענת חשובה" למשטר ההאשמי, עדיין מביעים את מחאתם לנוכח יוקר המחיה במדינה.
העננה מעל המשק הירדני באה לידי ביטוי גם בביצועי הבורסה בעמאן. במהלך המחצית הראשונה של השנה הנוכחית איבד השוק בעמאן כ־2 מיליארד דינר (כ־3 מיליארד דולר) מערכו. שווי השוק בסוף 2010 עמד על 22.12 מיליארד דינאר (כ־31 מיליארד דולר), אולם בסוף יוני 2011הוא ירד לכ־20 מיליארד דינאר (כ־28 מיליארד דולר). המדד של השוק נסחר סביב רמה של 2,100 נקודות - הרמה הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2004. השקעות הירדנים בשוק מהוות כ־54% מסך כל ההשקעות בו, והשאר מוחזק על ידי משקיעים זרים.
המשקיעים יכולים להתעודד מההתייצבות של מדינות המפרץ העשירות ובראשן סעודיה לצד ארמון המלוכה בעמאן. מדינות המפרץ אף הציעו לירדן להצטרף לארגון "מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ", ובכך אותתו כי הן אינן מתכוונות לזנוח את ירדן ולהותיר את גורלה בידי הרחוב כמו שאירע במצרים.
מדינות המפרץ העשירות לא נותרו מחוץ למעגל החששות. האירועים במצרים והחשש כי תעלת סואץ תיסגר ובכך תיעצר תנועת הנפט מהמפרץ לאירופה הגבירו את לחץ המשקיעים שם. לכל אלה יש להוסיף את מהומות השיעים בבחריין - החצר האחורית של סעודיה - ואי־השקט בתימן השכנה שערערו ברבעון הראשון את תחושת המשקיעים במדינות הללו אף יותר.
תחושת אי־הנוחות שההפגנות אוטוטו מגיעות לרחובות ריאד וכווית סיטי הובילה למחיקת כ־22 מיליארד דולר - כ־3% משווי שוקי שש מדינות המפרץ במהלך חצי השנה הראשונה של השנה. שווי השוק של הבורסות במפרץ מהווה קרוב ל־80% מסך כל שווי השווקים הערביים.
כעת ניתן לומר שהחששות להמשך היציבות במפרץ הפרסי התפוגגו כמעט לחלוטין, או לפחות נדחו לשלב מאוחר יותר. המתיחות עם איראן נותרה ברקע אך לא נתפסת כרגע כאיום מיידי. לפיכך, במהלך חודש מאי ולאחר הודעות הממשלות המקומיות על הגברת ההוצאות נרשמה התאוששות מסוימת בשווקים.
במחצית הראשונה של השנה הסתבר כי השווקים באיחוד האמירויות הערביות הם האטרקטיביים ביותר: מכפיל הרווח בבורסה של דובאי עמד על 10.6, באבו דאבי על 10.5, ובמדינות המפרץ עומד מכפיל הרווח הממוצע על 13.6. מכפיל הרווח בסעודיה עומד על 14.3 ובקטאר על 14.2.
חודש יוני השחור
יהיה מוטעה לחשוב שצניחת ערכן של הבורסות הערביות הוא פועל יוצא של המהפכות במצרים, בתוניסיה ובסוריה בלבד. החודש שעבר הוכיח כי למציאות הגלובלית השפעה מכרעת על ביצועי השווקים ובייחוד במדינות המפרץ עשירות הנפט.
חודש יוני היה אחד החודשים הקשים שידעו הבורסות הערביות בעקבות רוחות המשבר המנשבות מאירופה וכן הנתונים המאכזבים של המשק האמריקאי. במהלך החודש שעבר איבדו השווקים הערביים כ־17 מיליארד דולר מערכם, רובם נרשמו בסעודיה (15 מיליארד דולר) ובקטאר (2.5 מיליארד דולר). מנגד, שוקי האמירויות דווקא הוסיפו 3 מיליארד דולר לערכם (השוק באבו דאבי עלה ב־2.5 מיליארד דולר והשוק בדובאי בכ־600 מיליון דולר) . שווי 14 השווקים הערביים ירד מכ־956 מיליארד דולר בסוף מאי 2011 לכ־939 מיליארד דולר בסוף יוני.
מדד המתפרסם על ידי קרן המטבע הערבית ונועד לבדוק את ביצועי השווקים הערביים הצביע על ירידה של 8.8% במהלך הרבעון השני של 2011. במהלך הרבעון ירד מספר המניות הנסחרות בבורסות הערבית מ־1,417 ל־1,414. היקף המסחר במהלך יוני 2011 ירד בצורה ניכרת לכ־30 מיליארד דולר בהשוואה לקרוב ל־43 מיליארד דולר בחודש מאי. עיקר הירידות נרשם בסעודיה וכן בקטאר ובכווית. במצרים חלה עלייה בשווי הסחר עם התייצבות מסוימת באווירה.
יש תקווה באופק
הירידות הכואבות במחצית הראשונה של השנה טומנות בחובן גם סיכוי להתאוששות במהלך המחצית השנייה של השנה, שכן ישנה תחושה של התייצבות וחזרה מסוימת של אמון המשקיעים.
עם זאת, יש לסייג גם טענות אלו: הרבעון השלישי צפוי להתנהל בעצלתיים בשל היציאה לחופשה בקיץ והעובדה שחודש הרמדאן השנה חל באוגוסט.
לאור זאת, הרבעון הרביעי והאחרון של 2011 מסומן כיום כתקווה של המשקיעים, בפרט בנוגע לשווקים בקטאר ובאיחוד האמירויות.
ההערכות של גופים בינלאומיים אופטימית אף היא לגבי מדינות המפרץ. בדו"ח האחרון שלה העריכה קרן המטבע הבינלאומית כי התוצר המקומי הגולמי של שש מדינות המפרץ יצמח השנה ב־7.8% וזאת בעיקר בשל התייצבות במחיר הנפט ברמתו הנוכחית.
התמ"ג בקטאר צפוי לצמוח השנה בצורה המהירה ביותר באזור - כ־20%, וזאת בזכות ההתרחבות במגזר הגז הטבעי במדינה.
במשק הערבי הגדול ביותר - סעודיה - צפויה להירשם השנה צמיחה של כ־7.5% וזאת בזכות הגברת ההוצאות הממשלתיות באופן מסיבי כחלק מתגובת הממלכה לסכנת זליגת המהומות לשטחה ובעיקר לאזורים המאוכלסים על ידי המיעוט השיעי.
הבנקים במפרץ שסובלים עד כה מירידה ניכרת בפעילותם תולים את תקוותם בכך שקרנות ההשקעה הריבוניות יביאו להאצת הפעילות במחצית השנייה של השנה, תוך הסתייעות במחיר נפט גבוה והתייצבות במצב הפוליטי. הקרנות הללו שנמצאות בבעלות ממשלתית, אחראיות על תיקי ההשקעה של המדינות שנהנו בשנה האחרונה מעלייה של כ־20% במחיר הנפט.
נכון להיום, קרנות אלה ובעיקר של אבו דאבי וקטאר, נהנות מנזילות גבוהה. שתי קרנות אלה צפויות להעמיק את ההשקעות שלהן בנכסים שונים בחו"ל. תיק ההשקעות צפוי להיות מגוון ולכלול החל ממוסדות פיננסיים שנקלעו לקשיים וכלה במועדוני כדורגל מובילים או יצרניות רכבי יוקרה.
השורה התחתונה: חודש יוני האחרון היה אחד החודשים הקשים שידעו שוקי ההון הערביים, בעיקר לנוכח החששות ממצבן של ארה"ב ואירופה. מנגד, מגמה זו טומנת בחובה גם סיכוי להתאוששות לקראת הרבעון הרביעי של השנה, במקביל להתייצבות במחיר הנפט.
ד"ר גיל פיילר ודורון פסקין הם מחברת אינפו פרוד מחקרים
תגובה אחת לכתיבת תגובה