חברת החשמל: לא נוכל להתמודד עם הרס תחנת כוח במקרה של רעידת אדמה

"אין לנו יכולת להתמודד עם מצב בו תיהרס תחנת כוח", כך אמר צביקה חרפק, סמנכ"ל ארגון, לוגיסטיקה ביטחון ומל"ח בחברת חשמל, במסגרת פאנל מוכנות התשתיות והשירותים החברתיים בישראל לרעידת אדמה שנערך בכנס היערכות פיננסית לרעידת אדמה של "כלכליסט" וענבל חברה לביטוח. 

בפאנל, אותו הנחה ליאור גוטמן, כתב התשתיות של "כלכליסט", השתתפו גם תא"ל צביקה טסלר, ראש מטה פיקוד העורף, יצחק קליין, משנה למנכ"ל כלל ביטוח, יעקב ברוש, מנכ"ל עמידר, ופרופ' אוסקר אמבון, מנהל המרכז הרפואי  זיו.

לדברי חרפק, התמודדות עם הרס תחנת כוח מחייבת רזרבות של אנרגיה בשיעור של 25%, וכרגע הרזרבה עומדת על 10% בקושי.

חרפק הוסיף כי "בחברת החשמל אנחנו עוסקים בנושא המוכנות לרעידות אדמה. בשנת 2001 התחלנו לבחון זאת באמצעות בדיקת שלושת תרחישי הייחוס של המדינה (רעידות אדמה באזור ים המלח, בית שאן ויגור), ניתחנו את כל מעגלי ההשפעה על חברת החשמל, בדקנו אלו מתקנים של חברת חשמל נמצאים בטווח, וערכנו סימולציות".

"במסגרת הבחינה, צוותים של חברת חשמל נסעו למקומות שנפגעו מרעידות אדמה כדי לבחון אלו תשתיות חשמל נפגעו ואיך אפשר להקטין את הנזק. כל הציוד שלנו מכוון לתקן רעידות אדמה, הסולקנים שנמצאים בראש הארובות הם דוגמא לכך. פיתחנו תורה שלמה של 'ניוד ביקוש' לפיה נוכל לספק חשמל בעת חירום לכל הארץ לסירוגין".

תא"ל צביקה טסלר אמר כי בפיקוד העורף מבחינים בין אסון המוני שמוסדר על ידי המשטרה, לבין אירוע מלחמתי שמנוהל על ידי פיקוד העורף. "יחד עם זאת אנחנו בפיקוד העורף מבינים שזה יגיע לפתחנו. אנחנו רואים קווים מקבילים רבים בין מוכנות לרעידת אדמה לבין מוכנות לאירוע מלחמתי, וחדרי המיגון הם דוגמה לכך", אמר טסלר. 

טסלר התייחס ליכולות החילוץ של צה"ל באסונות בחו"ל, ואמר כי במקרה שיתרחש אסון בישראל, צריך לקחת בחשבון כי הגיוס יארך מספר ימים, כיוון שכוח האדם של פיקוד העורף מורכב בעיקר מאנשי מילואים, וצה"ל יתקשה לגייסם בימים הראשונים בשל הפגיעה בתשתיות. 

יצחק קליין אמר כי חברות הביטוח ערוכות לקיים תשתית וירטואלית בזמן חירום, והוסיף: "אנחנו אף שוקלים להביא בעת חירום אנשי מקצוע מחו"ל. עם זאת צריך לזכור כי חברת הביטוח היא לא זו שנותנת את המענה הראשון. הרובד הראשון הוא הצלת החיים וניסיון להביא את מסלול החיים לשגרה, הרובד השני הוא הערכת הנזק והרובד השלישי הוא העזרה של חברות הביטוח".

יעקב ברוש אמר כי האחריות לשיכון מתפנים נמצאת בידי משרד השיכון, אך הבטיח שעמידר תהיה שותפה לכך. "כרגע משרד הבינוי והשיכון מתארגן מחדש להתמודד עם איכלוס מפונים במצבי חירום. מבחינת ההיערכות של עמידר, השנה לראשונה אנחנו מקבלים תקציבים לבצע חיזוק יזום של מבני עמידר - 90 מיליון שקל למשך שלוש שנים שהוקצו לחיזוק מבנים בישובי בית שאן, טבריה, קריית שמונה וחצור. כרגע אנחנו מתחילים בתכנון של חיזוק של 60 מבנים. בימים הקרובים נצא למכרזי תכנון".

ברוש הוסיף כי "בימים אלו אנחנו מתחילים עבודת מטה של פרויקטי תמ"א 38 עם מימון משותף של המדינה, עמידר ויזמים פרטיים".

פרופ' אוסקר אמבון: "בית החולים חווה לאורך שנים מספר רעידות אדמה קטנות, אני מעריך כי אם תהיה רעידת אדמה חזקה המבנה ייהרס. אנחנו תרגלנו מצב בו תשתית בית החולים תיהרס. במצב אסון יש להניח כי גם דרכי הגישה לביה"ח תהרסנה, ולכן חולים יאלצו לפנות את עצמם לביה"ח. כמו כן, אם למדינה יקח זמן להתאושש, בית החולים יאלץ להפוך מבי"ח מטפל לבי"ח ממיין".

אמבון התייחס למרד המתמחים ואמר כי דור המתמחים הוא דור ה-Y שזמן הפנאי שלו חשוב לו, ולכן תוספת בשכר אינה יכולה לרצות אותם.