אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: גוגל עוזרת גם לפיירפוקס? תתחילו לשכוח מזה

דו"ח טכנולוגי: גוגל עוזרת גם לפיירפוקס? תתחילו לשכוח מזה

גוגל מפסיקה לפתח את סרגל הכלים שלה: הדפדפן של מוזילה, שעמו יש ליצרנית הכרום הסכם פרסום, צפוי להיות אחד הנפגעים העיקריים. וגם: המקרה הקפקאי של עובד סיסקו לשעבר שתבע אותה

24.07.2011, 13:41 | יוסי גורביץ

שמוזילה תסתדר לבד

 

כחלק מהארגון מחדש של גוגל, שמטרתו להבהיר לבוסים שלה מה לעזאזל היא עושה, סוגר לארי פייג' שורה של פרויקטים. אחד הפרויקטים שנפחו את נשמתם הוא הכלי היעיל Google Toolbar. הכלי שימש את הגולשים לחיפוש ולשימוש מהיר בגוגל, ואת גוגל למעקב אחר אותם גולשים (הכוונה היא לסרגל כלים ולא לחלונית החיפוש הקטנה בדפדפן, שלא הולכת לשום מקום).

נפגעת עיקרית מהמהלך הזה תהיה מוזילה, הקרן שמפעילה את הדפדפן החינמי פיירפוקס. גוגל תתמוך בסרגל, שמגיע כברירת מחדל עם הדפדפן, עד גרסה 4.0 של פיירפוקס, אבל לא מעבר לכך. הדפדפן מבית מוזילה, שעבר לשיטה של עדכון מהיר של גרסאות, נמצא כבר בגרסה חמש.

על פניו, לא אסון גדול. לפיירפוקס יש כבר תוספים שיכולים לשמש כתחליף. הבעיה כאן היא אחרת לגמרי. במוזילה קיבלו בהפתעה, אם לא בהלם, את ההכרזה של גוגל על הדפדפן כרום לפני כשנתיים. עד אז, נראה היה שגוגל מאמצת את פיירפוקס לגמרי. רוב מוחלט של ההכנסות של מוזילה הגיעו מהסכם פרסום שיש לה עם גוגל – ורבות מהפרסומות האלה הגיעו מסרגל הכלים של ענקית החיפוש. כלומר, סרגל הכלים היה חלק מרכזי מההכנסות של מוזילה.

ההסכם בין גוגל ומוזילה צפוי לפוג בסוף השנה, ועכשיו לא נראה שיש סיכוי כלשהו שגוגל תחדש אותו. מוזילה תאבד משהו כמו 85% מההכנסות שלה (נכון לשנת 2009). וגוגל? היא תהרוג בשקט דפדפן שבו תמכה בעבר, לטובת הדפדפן שלה.

הכל, כמובן, חוקי לגמרי. אולי אפילו מוסרי: אחרי הכל, לגוגל אין שום חובה לתמוך במוצר שאיננו שלה. ועדיין, זה קצת מקשה להתייחס לגוגל כפי שהיתה רוצה: כאל חברה "אחרת", כזו שכללי השוק הברוטליים לא חלים עליה. כזו, בקצרה, שאיננה עושה את הרע. אם עוד יש מישהו שמאמין בזה.

מלחמת בוץ

 

באור הזה יש לראות את המאבק בין אורקל וגוגל: שתי חברות חסרות מעצורים, שנאבקות על נתח שוק. גוגל היתה שמחה לצייר את ההתכתשות הזו כמאבק בין בני אור ובני חושך, אבל זה לא המצב.

לאחרונה קיבלה גוגל בשורה טובה בתיק המעיק הזה: השופט דחה את התביעות של אורקל לפיצויים שיכולים להגיע עד 6.1 מיליארד דולר, ודרש ממנה להציג סכום שפוי יותר. מנגד יזכה מנכ"ל אורקל, לארי אליסון, להשתמש במשפט כדי ליהנות מהתחביב הביזארי שלו: הטרדת מנכ"לים יריבים.

בעבר אליסון רדף אחרי המנכ"ל החדש של HP, ליאו אפותקר, בדרישה שיעיד על נושא שלא היה קשור אליו כלל, מהלך שאילץ את אפותקר לרדת למחתרת. הסיבה לתרגיל המוזר הזה היתה חמת זעמו השוצפת של אליסון על הדחתו מתפקיד מנכ"ל HP של מחמל נפשו, מארק הרד, שחקירה גילתה כי מעל בכספי החברה ושפך אותם על מישהי שאותה רצה לפתות.

את התרגיל הזה בדיוק עושה עכשיו אליסון ללארי פייג', שעכשיו יצטרך לשבת שעתיים מול עוכרי הדין של אורקל ולהסביר מה בדיוק הוא עשה לפטנטים המסכנים של סאן. ולא משנה שהמנכ"ל באותה תקופה היה בכלל אריק שמידט, זו לא הנקודה: הנקודה היא שאורקל רוצה להשפיל את גוגל.

לארי אליסון. פוסט? היה פוסט?, צילום: בלומברג לארי אליסון. פוסט? היה פוסט? | צילום: בלומברג לארי אליסון. פוסט? היה פוסט?, צילום: בלומברג

אבל אורקל נקטה גם תרגיל הרבה יותר מלוכלך, וגם די מטומטם: היא מחקה פוסט של מנכ"ל סאן לשעבר, ג'ונתן שוורץ, מהאתר של החברה - פוסט שבמקרה עשוי לסייע לקידום העמדה של גוגל. הייתי אומר שמדובר בירידה לשפל חדש, אבל מדובר בחברה של לארי אליסון, שכבר נתפס משמיד מסמכים שהיו מועילים ליריביו המשפטיים.

שוורץ הוא בלוגר פעיל, אולי פעיל מדי: מבקריו אמרו שאילו היה מקדיש יותר זמן לניהול החברה מאשר לניהול הבלוג, אולי סאן לא היתה נזקקת לחסדיו המפוקפקים של אליסון. בפוסט המדובר הוא שיבח את גוגל על כך שהפעילה את הטכנולוגיה של סאן באנדרואיד. מאחר שהתביעה של אורקל מבוססת על כך שגוגל לא טרחה לקבל רשיון מסאן עבור השימוש באנדרואיד, מדובר בטקסט שמביך את אליסון. אז, בחיקוי של שיטת "הקומיסר הנעלם" של המשטר הבולשביקי, הוא משפץ את העבר.

לא שמצבה של גוגל טוב הרבה יותר: אימייל פנימי שלה, שהוצג במשפט, מעלה שבכירים בחברה דנו באפשרות של רכישת רישיון לפטנטי ג'אווה הנתונים במחלוקת שבועות ספורים לפני שאורקל הגישה את תביעת המיליארדים שלה. בקצרה, כפי שאמר השופט לגוגל, היא לא רוצה שהאימייל הזה יגיע לחבר מושבעים, כי הוא נראה באופן חשוד כמו עבירה ביודעין על החוק.

אל תתעסק עם סיסקו

 

אם אתם רוצים לתבוע את החברה שלכם, כדאי שהיא לא תהיה גדולה וחזקה. וכדאי שהיא לא תהיה בארצות הברית. פטר אדאקיי, אזרח בריטי ולשעבר עובד של סיסקו, הגיש נגדה בקנדה תביעת ענק בשל הפרת חוקי ההגבלים העסקיים. התביעה התנהלה כמתוכנן לפני כשנה, מול מגשר, כשלפתע הגיעו למקום שוטרים מקומיים, עצרו את אדאקיי באמצע הגישור, וסילקו אותו מהמקום.

אדאקיי הוסגר במהירות לארצות הברית, שם הואשם ב-97 מקרים של פריצה למחשבים. נטען שאין לו כלל אזרחות בריטית ושמדובר בעצם בנוכל ניגרי. התובעים, הן בצד האמריקאי והן בצד הקנדי, הגישו בקשות הסגרה והעברה בנוהל חירום, בטענה שמדובר באדם שמסוגל להימלט מן הצדק.

אז התובע שהפך לחשוד שהה במעצר 28 ימים, עד שעורכי הדין שלו הצליחו להביאו לשחרור מוגבל מאוד בערבות. בדרך כלל, אדם שאין לו כל היסטוריה של אלימות ושנגדו הוגשה תביעה אזרחית בשל חשד לחדירה בלתי מורשית למחשב, כפי שקרה במקרה של אדאקיי, זוכה ליחס קצת פחות נוקשה.

התביעה של אדאקיי נגד סיסקו טענה שהחברה כובלת את המשתמשים אליה בחוזים הכוללים התחייבות לכך שרק סיסקו תתקן באגים עתידיים בתוכנות שסיפקה. כדי לאסוף מידע על התרגיל הזה, הוא נכנס למחשבי סיסקו באמצעות פרטי משתמש של עובד החברה, שסיפק לו אותם מרצונו. לפתע, מיד אחרי שהגיעה התביעה, הפך אדאקיי למסורב כניסה לארה"ב.

אחרי משפט שנמשך כשנה, פסק בית המשפט שכתבי ההסגרה שהגישו התובעים היו מלאים שקרים, עלילות וחורים, דחה את בקשת ההסגרה, נכנס בתביעה ובאם-אמא של סיסקו. החברה, בינתיים, הפסיקה את הנהלים המשונים שלה שבעטיים הגיש אדאקיי את התביעה. אז חברים? בפעם הבאה, אם יש בחירה, לא קונים סיסקו.

סיסקו. התובע נעצר בזמן הליך הגישור, צילום: בלומברג סיסקו. התובע נעצר בזמן הליך הגישור | צילום: בלומברג סיסקו. התובע נעצר בזמן הליך הגישור, צילום: בלומברג

תקשורת עוינת

 

יש אימפריית תקשורת בשם Demand Media, שהצליחה לאורך השנים להעמיד לעצמה שורה של עובדים ממורמרים, הרבה בזכות העובדה שחלק ניכר ממנה הוא חוות תוכן שמייצר את הזבל הנחות המקובל. האחרונים הקימו לעצמם, יחד עם שאר מבקריה של החברה, בלוג עוין שקורא לעצמו Demand Media Sucks.

בדמנד לא אהבו את הבלוג, בלשון המעטה, ולאחרונה עוכרי הדין שלהם שלחו אליו מכתב איום בדרישה להסיר חלק מהתכנים שמופיעים בו. זה קרה זמן קצר לאחר שהמניה של דמנד ביצעה סלטה כפולה מרהיבה לאחור.

המכתב לא טען שהבלוג הוציא את דיבתה של החברה רעה; הוא טען שהבלוג מפר את זכויות היוצרים של החברה בכך שהוא מפרסם מידע עליה, ואת המסמכים הפנימיים שלה. לזמן קצר עוכרי הדין הצליחו להוריד את הבלוג, אך לאחר מכן מפעילו החליט להסיר את התכנים המעיקים בעצמו, עד שימצא סניגור שיסכים להגן עליו. אולי ה-EFF, הארגון להגנת זכויות הגולשים, יעזרו בנושא. 

אז עכשיו דמנד הצליחה להעניק פרסום מסיבי לבלוג שהיא לא סובלת, והתכנים שהעלו את חמתה מסתובבים ברשת ביתר שאת. מבריק.

קצרצרים

ימים לא קלים, כן ירבו, עוברים על אוליגרך התקשורת רופרט "המנהל אחראי? וואלה?" מרדוק, והם הופכים לקשים יותר: שני כלי רשת מאפשרים לגולש לשמור את נפשו מחשיפה לאתרי התעמולה שלו. התוסף לפיירפוקס מתון יחסית: הוא פשוט מתריע בפני המשתמש אם הוא מתחיל, בטעות כמובן, לטעון אתר כלשהו מ-100 ויותר האתרים ששייכים לאימפריית הרש... אה, התקשורת של מרדוק. התוסף לכרום הרבה יותר נחוש, ופשוט לא מעלה אותם.

דיווחנו בשבוע שעבר שפייסבוק חסמה את הפרסומות של המשתמש מייקל לי ג'ונסון לגוגל+ (או, אם לדייק, לפרופיל שלו בגוגל+), ובדרך גם את כל שאר הפרסומות שהעלה לטרשת החברתית. ג'ונסון לא קידם את גוגל+, את גוגל, או את כת הסגידה ללארי פייג', רק את העמוד שלו. בסוף השבוע אישרה פייסבוק את העובדות, אך טענה שכל עניין גוגל+ לא קשור לנושא, ושהמודעות של ג'ונסון הפרו איכשהו את תנאי השימוש שלה. בו זמנית, אמרה החברה שהיא לא תאפשר לפרסם מודעות שיפנו לגוגל+. הם מ פ ח ד י ם.

ואם חשבתם שצוקרברג יוצא לוזר מכל הסיפור, יש לוזרים גדולים יותר. הכוונה, כמובן, לתאומים המעיקים לבית ווינקלווס שהלכו לעוד בית משפט בנסיון לערער על ההסכם שעליו חתמו בדעה צלולה, והפסידו שוב. ההפסד לא שכנע אותם לעשות משהו מועיל יותר עם זמנם: עוכר הדין שלהם הודיע שהוא מתכוון לנצל איזו פרצה כדי להגיש, לא תאמינו, תביעה. טוב, נו – לו לפחות יוצא משהו מכל הסיפור הזה. מה יוצא לתאומים מכך שהם מככבים שוב ושוב בכותרות כממורמרים נצחיים, זו כבר שאלה אחרת.

טרול הפטנטים לודסיס, שהתפרסם כאשר תקף את המפתחים של אפל ולא התעסק עם הגורילה עצמה, מעלה עכשיו על הכוונת גם שורה של חברות משחקים בגלל אפליקציות האייפון והאנדרואיד שלהם. בין השאר, העלתה החברה על ראש שמחתה את רוביו, המפתחת של אנגרי בירדס. קשה לחשוב על מטאפורה מוצלחת יותר לחזירות.

אנגרי בירדס. הציפורים נתבעות, צילום מסך אנגרי בירדס. הציפורים נתבעות | צילום מסך אנגרי בירדס. הציפורים נתבעות, צילום מסך

הפיקוח עובד: גוגל הודיעה שהיא תפסיק לגנוב את התוכן של אתרי ביקורות שאינם שייכים לה, כפי שנהגה לעשות בעבר כדי לדחוף תוכן לאתר Places שלה. הסיבה לכך, כל הנראה, היא החקירה של רשות הסחר הפדרלית נגד גוגל. כמויות התוכן בפלייסס צנחו פלאים אחרי שגוגל הודיעה על השינוי, שלדבריה נעשה בהתבסס על "חשיבה זהירה" באשר לעתידו של השירות ואחרי שמיעת טרוניות מאחרים. זה קצת משונה, כי כשילפ צרחה עד השמיים כשדבר דומה קרה, גוגל אמרה לה לסתום את הפה או שהיא תמצא את עצמה מחוץ למנוע החיפוש. מה חידד פתאום את השמיעה של גוגל? אולי החשש מתפיחתו של קנס שגם ככה נראה די רציני. 

תגיות