באילת צריכים סופר-טנקרים, לא סופר-טוקרים

ממשלת ישראל אישרה היום (א') החלטה בדבר הקמתו של שדה תעופה בינלאומי לעיר אילת שימוקם בתמנע. השדה צפוי להיות פעיל בעוד ארבע שנים. להזכירכם, פרויקט נתב"ג 2000 שכשמו היה אמור להתחיל לפעול לקראת אירועי שנת 2000 נפתח באיחור "קל" של קרוב לארבע שנים. בהתחשב בכך, אל תחזיקו אצבעות לשדה התעופה בתמנע.

השאלה האמיתית שצריכה להשאל בקול רם היא האם שדה תעופה בינלאומי לעיר אילת יחזיר אותה למעמד של עיר תיירות בינלאומית. התשובה לכך היא לא. לאילת אין כיום תשתית תיירותית ראויה המתאימה למאה העשרים ואחת ויכולה להתחרות בעקבה המתפתחת או בחופי סיני.

למעלה מ-20% ממלאי חדרי המלון של ישראל מרוכז כיום בעיר הדרומית ותשתיותה קורסות. שדה התעופה המשרת את העיר ממוקם בלבה ומוגדר כלא יותר ממנחת בכל מדינה מערבית אחרת. בין הבעיות מהן אילת סובלת ניתן למנות אגני חימצון ובריכות תעשייתיות לגידול אצות בעורף בתי המלון, בעיית פליטים גדולה ההופכת את החיים של תושבי העיר לקשים מיום ליום, נמל ימי מקרטע, מערכת ביוב מיושנת שמידי שנה הופכת לבעייתית יותר ויותר ומזהמת את הים, וכל זאת מבלי שהתייחסנו לבעיות בתשתיות התיירות הישירות.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי האחרון העלה ביקורת נוקבת על טיפולן של ממשלות ישראל לדורותיהן בעיר אילת."'נוצר קיפאון בפיתוח התיירותי באילת", נכתב בדו"ח. לעומת זאת, ציין הדו"ח כי המצב בעקבה ובסיני שונה לחלוטין. בעוד ירדן ומצרים מעודדות השקעות בעקבה וחופי סיני באמצעות פטור ממיסים, תמריצים והקלות בהליכי רישוי, בישראל המצב הפוך. הטבות המס שניתנו בעבר לאילת הצטמצמו.

החוף באילת. רק 2.8 ק"מ לרחצה מתוך 11.3 ק"מ של חוף | צילום: shutterstock

המבקר ציין בין השאר העדר השקעה באטרקציות תיירות, העדר השקעה בתשתיות תחבורתיות וחוסר פיתוח של חופים. מתוך רצועת חוף של 11.3 ק"מ פעילים בעיר רק 2.8 ק"מ כחופי רחצה והלגונה המזרחית תקועה עמוק בבוץ, תרתי משמע. בדו"ח נכתב כי "בשל הקצב האיטי של תחלופת המים, הפכו מימיה עכורים ובתחתיתה הצטברה בוצה שחורה".

עוד ציין המבקר שבמשרד התיירות סברו כי ראוי ורצוי שמשרד ראש הממשלה ירכז את הטיפול בעיר אילת, בטענה כי "האתגרים העומדים בפני העיר הם לאומיים וחוצי משרדים, וכדי לבצע פעילות כוללת ומקיפה באילת יש לרכז את מכלול הסמכויות מהמשרדים השונים בידי גוף אחד".

לסיכום הפרק על אילת מטיל המבקר את האחריות על משרד התיירות ועל משרד ראש הממשלה. "בעיותיה המורכבות של אילת, ריחוקה הגיאוגרפי, הישענותה הכמעט בלעדית על תעשיית התיירות והתחרות האזורית הגוברת, מחייבים את משרד התיירות ואת משרד ראש הממשלה לטפל במגוון הסוגיות הדורשות פתרון כדי לעצור את דעיכת העיר", נכתב.

נושא העיר אילת הועלה באין ספור מאמרי דעה וראיונות. הטיפול בעיר חייב להיות פרויקט לאומי רב שנתי ורב מערכתי ובאחריות משרד ראש הממשלה . הפתרון הנכון לדעתי הוא תכנון מהיר של אטרקציות תיירותיות בינלאומיות ברמה גבוהה, כאלו שיוכלו להתחרות במלונות הפזורים בחופי סיני ועקבה.

שוב חוזרים להקמת תשתית למרכז כנסים וירידים גדול וראוי, המשולב בתשתית הימורים ומרכזי קניות ובילוי. מקום יהיה - במקום שטח המנחת שיעבור לשדה התעופה בתמנע ויפנה שטח בלב העיר. בואו פשוט נעתיק אם אנחנו לא יכולים או מסוגלים להמציא. העתק והדבק - כל תלמיד בבית ספר יסודי יודע לעשות את זה.

הפרויקט שבנה שלדון אדלסון בסינגפור, מרינה ביי וויו, הפך בתוך כשנה להצלחה בקנה מידה עולמי שכבר נלמדת בבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים. מדוע לא רותמים את הידע והניסיון של אנשים כמו סול קרזנר מדרום אפריקה, איל הימורים דוגמת סטיב ווין, או אפילו את אדלסון עצמו לטובת פיתוח אילת? האם יש למישהו ספק ברצונם של אלו לתרום?  אז בטח יהיו אלו שישר יקפצו ויצעקו "קשרי הון שלטון" -  אבל חייבים להוציא את העגלה מהבוץ.

מה שבטוח, באילת צריך יותר מ"סופר-טנקר" אחד ובטח לא ממשלות מברברות שרבות על הקרדיטים של מי יזם ומי דחף.

הכותב הוא נציג, בעלים וחבר מועצת המנהלים באי.די.בי. תיירות