אופס, הצלחנו: מוצרים שנולדו בלי כוונה

לא תמיד התוכניות שלנו יוצאות לפועל כמו שציפינו, אבל לפעמים דווקא כשהן מתפקששות התוצאה היא רווח טהור. אנשים שהרוויחו מיליונים מדברים שהומצאו בטעות הם ההוכחה החותכת לכך שלפעמים עדיף להיות בר מזל על פני חכם.

הקולה הומצאה במקור כתרופה, הפלסטיק יוצר לראשונה כחלק מניסיון כושל לייצור חוזר של לכה, ואילו צ'רלס גודייר, יצרן הצמיגים, לא הסתיר את העובדה שתהליך הגיפור המהפכני התגלה במקרה. גם מכשיר הרנטגן, שיצר מהפיכה בתחום הרפואה והציל חיים רבים, התגלה כמוצר לוואי של ניסוי פיסיקלי עם קרני קתודה.

המוצרים הבאים נולדו כתוצאה מטעות והפכו להמצאות מפורסמות.

1. ויאגרה

הכימאים של פייזר התכוונו לפתח כדור לטיפול במחלות כלי דם, אך ב-1991 גילו תופעת לוואי שהסיחה את דעתם: הכדור השפיע על גברים בדרכים שלא ציפו להן. המוצר, שמאוחר יותר זכה לשם ויאגרה, אושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי ב-1998 וסלל את דרכה של היצרנית לתעשייה חדשה לגמרי. כיום, התרופות המטפלות באין-אונות גברית מכניסות למעלה מ-5 מיליארד דולר בשנה במכירות ברחבי העולם - 1.9 מיליארד דולר מתוכם מוויאגרה בלבד.

צילום: בלומברג

2. מינוקסידיל

לא רק הויאגרה היא המצאה-בטעות שמשמחת גברים בגיל העמידה. לכל אותם גברים הנאבקים באיבוד השיער על ראשם נועדה התרופה מינוקסידיל של ג'ונסון אנד ג'ונסון. החוקרים של חברת אפג'ון עבדו על התרופה לוניטן, המיועדת להורדת לחץ דם, וגילו שיש לה תופעת לוואי מעניינת - היא מחזקת ומכהה שיער. אפג'ון נמכרה לפייזר ומשם התגלגלה לידיה של ג'ונסון אנד ג'ונסון. היצרנים מתפארים במחקרים לפיהם התמיסה התגלתה כיעילה עבור 85% מהגברים שניסו אותה וזכו לצמיחת שיער מחודשת לאחר ארבעה חודשי שימוש. גם נשים הסובלות מאיבוד שיער משתמשות בתרופה, שההכנסות ממנה עומדות על כ-60 מיליון דולר בשנה. מנהל התרופות האמריקאי אישר לאחרונה ייצור גרסה גנרית של התרופה שתשווק על המדפים בשנה הבאה.

3. קורנפלקס

כחבר בזרם האדוונטיזם הנוצרי, ד"ר ג'ון הארווי קלוג שמר על תזונה צמחונית ותמך בטכניקות של התזונאי המחמיר סילבסטר גראהם, ממציא הגראהם קרקר. ב-1894, כחלק מעבודתו בסנטוריום במישיגן, החל ד"ר קלוג לחפש דרכים להפוך את הדיאטה המחמירה הזו לטעימה יותר, ולכזו שתאפשר לו להאכיל את השוהים בבית ההבראה בזול. לאחר שהשאיר פעם חיטה רתוחה ללא השגחה וגילה שהתקלקלה, ניסה קלוג להציל אותה על ידי ערבוב בקמח. קלוג ואחיו וויל גילו שהשיטה הזו לא כל כך יעילה, שכן החיטה רק נקרעת לחתיכות ומסרבת לתפוס צורה, אז הם ניסו לקלות את החתיכות והופתעו לטובה מהתוצאה. לאחר תקופה של ניסוי וטעייה, האחים החליטו להשתמש בתירס במקום חיטה כמרכיב העיקרי. החולים אהבו את המוצר ועודדו את וויל להקים חברה בשם קלוג'ס למכירת פתיתי התירס. ד"ר ג'ון נטש את המיזם בכעס לאחר אחיו פגע באופי הבריא של המתכון והוסיף סוכר לתערובת. יש לציין שהרופא לא היה מוטרד מהשמנת יתר או שיניים לא בריאות - כחלק מאמונתו שקראה להתנזרות מיחסי מין, הוא חשב שבעוד פתיתי התירס שלו יעזרו לדכא צרכים פיסיים, דווקא הסוכר ישמש כמעורר ויבטל את השפעת התירס.

צילום: cc by cackhanded

4. מיקרוגל

קשה לדמיין את הטרחה שנדרשת על מנת לחמם אוכל או למלא קערת פופקורן בלי מיקרוגל בימינו. החבר המצפצף מהמטבח חייב את קיומו לפרסי ספנסר, מהנדס מחברת רייתיאון שב-1945 התנסה במכשיר המכונה מגנטרון - צינור המחקה מיקרוגל ומשמש כחלק ממערכות המכ"מ הצבאיות. בעודו משחק עם המכשיר, הוא הבחין שחטיף שוקולד שהיה בכיסו נמס. מתוך חשד שהקרינה היא שמבשלת את החטיף שלו, המהנדס החל לבחון את התיאוריה וכך גילה דרך מהפכנית לבישול. ספנסר ידוע בספרי ההיסטוריה כאדם הראשון שהכין פופקורן במיקרו.

צילום: shutterstock

5. ממתיק מלאכותי

הגילוי והשיווק הנלווה של סכרין כתחליף סוכר מלאכותי ככל הנראה לא היה קורה אם היה שלט "העובדים חייבים לשטוף ידיים" במקום הנכון בזמן הנכון. ב-1879, כימאי בשם קונסטנטין פולברג עבד עם זפת פחם. הוא סיים את עבודתו לאותו היום וככל הנראה המשיך ישר הביתה מבלי לשטוף ידיים. בזמן שסעד עם אשתו, הבחין המדען כי לכל מה שאכל היה טעם מתוק. הוא חיבר אחד פלוס אחד והבין שהשאריות על ידיו היו המקור לטעם המובחן. לבת הדודה של הסכרין, האספרטיים, יש סיפור דומה למדי. האספרטיים התגלה ב-1965 על ידי הכימאי ג'יימס שלאטר, שניסה למצוא תרופה נגד אולקוס.

צילום: cc by SimonQ