מעמד הביניים לא נשחק - שחקו אותו

מוצרי חלב

רצו להגדיל את התחרות, אבל הקפיצו את מחיר הקוטג'

השנה: 2006–2009

ההחלטה: הסרת הפיקוח על מחיריהם של מוצרי חלב

האשמים: זאב בוים, שלום שמחון, אהוד אולמרט ואברהם הירשזון

האינפלציה הרצחנית בשנות

השמונים גרמה למדינה להכניס את מחירי כל המוצרים והשירותים לפיקוח. במהלך אותו עשור כבר החלו לשחרר מוצרי מזון ממשטר המחירים הקפדני, שנשלט על ידי משרד האוצר ומשרד החקלאות. רשימה קצרה של המוצרים שהיו בפיקוח בעבר תעורר ערגה בכל צרכן שעומד מבועת מול המדפים בסופרמרקט השכונתי שלו כיום. כך למשל, בינואר 2001 הוסר הפיקוח ממוצרים כמו לחמניות, בירה, סיגריות ותחליפי חלב לתינוקות.

פיקוח המחירים מנע השתוללות מחירים בתחום אחד מרכזי וחשוב שעלה לכותרות בשבועות האחרונים: שוק החלב. אולם אחד אחרי השני יצאו מוצרי החלב מפיקוח ומחירם החל לגאות. זה החל עם הקוטג' ב־2006, נמשך עם מעדני החלב מילקי ודני שנה מאוחר יותר והסתיים עם השמנת המתוקה ב־2009. מדוע החליטו במשרד החקלאות והאוצר להסיר את הפיקוח ממוצרים אלה? משום שבתחום זה לא היתה מספיק תחרות בין היצרנים.

באוצר יודעים טוב מאוד לזהות שווקים לא תחרותיים כמו שוק החלב. לכן משרד האוצר היה צריך לבלום את הוצאת מוצרי החלב מפיקוח מחירים כבר בעבר, במקום לטעון כעת כי השוק אינו תחרותי ויש לפתוח אותו ליבוא.

גיל קליאן

חסכונות

האוצר ייבש את קופות הגמל - 26%- ירידה בהפקדות עצמאים בקופות הגמל ין 2010-2008

השנה: 2008

ההחלטה: החוסכים בקופות גמל יוכלו למשוך את הכספים רק בהגיעם לגיל הפרישה ובאמצעות קצבה חודשית המחויבת במס

האשם: רוני בר־און

רוני בר און | צילום: גיא אסיאג

בינואר 2008 נכנס לתוקפו תיקון 3 לחוק קופות הגמל. ערב התיקון היו בשוק שלושה מוצרים פנסיוניים מתחרים ושונים זה מזה: קופות גמל, שהיוו מכשיר חיסכון פנסיוני הוני פטור ממס לטווח בינוני, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה. התיקון קבע כי חוסך שהפקיד כספים חדשים לקופת גמל יוכל למשוך אותם רק בפרישה ורק באמצעות קצבה חודשית החייבת במס. במשרד האוצר, בראשותו של השר רוני בר־און והמפקח על שוק ההון ידין ענתבי, רצו למנוע מצב שבו החוסכים יבזבזו את החיסכון לפנסיה שקיבלו עד אז בסכום חד־פעמי בבת אחת, וייהנו במקום מקצבה חודשית בגיל הפנסיה.

מאז שהתיקון נכנס לתוקף אבד היתרון של קופת גמל על פני המוצרים המתחרים. ביטוחי המנהלים הפכו גם הם למכשיר חיסכון קצבתי, אך המשיכו להעניק לחוסכים בהם ביטוח חיים וכן ביטוח מפני התארכות תוחלת החיים. קרנות הפנסיה המשיכו להציע אף הן ביטוח חיים לצד דמי ניהול נמוכים יחסית, ולצד יתרון נוסף: 30% מהתשואה בהן הובטחה בזכות אג"ח ממשלתי. העצמאים, שעד כה חסכו לגיל פרישה באמצעות קופות הגמל, נטשו את האפיק הזה וכלל לא חוסכים לפנסיה. הם מעדיפים לשמור את הכסף שלהם נזיל ולא לקבל אותו כקצבה.

כך, שחקן משמעותי שהיווה מתחרה למוצרים הפנסיוניים האחרים ויכול היה להביא להגברת התחרות, דעך ונעלם מהשוק. ההגמוניה נותרה בידי ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה, הנשלטות היום ביד רמה על ידי חמש חברות ביטוח. באחרונה נשמעים קולות רבים בשוק ובכנסת לתקן את הטעות ההיסטורית של תיקון 3 ולהחזיר את שוק הגמל לחיים. על רקע התייקרות דמי הניהול בביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה והריכוזיות הרבה בשוק הזה, נדמה שיהיה זה מהלך נבון.

רחלי בינדמן

דיור

עיריית ת"א ושרי הפנים דחקו את הצעירים

השנים: 2005–2010

ההחלטה: הגדלת בניית הדירות הגדולות בת"א

האשמים: רון חולדאי, אריאל שרון, רוני בר־און, מאיר שטרית ואלי ישי

אסופת החלטות של ועדות התכנון הביאו לזינוק במספר התחלות הבנייה של דירות גדולות בתל אביב. להחלטות האלה היתה השפעה דרמטית על הפערים שבין העשירים לשאר שכבות האוכלוסייה בעיר. נכון, מדובר בעניין שאינו חריג או בלעדי לתל אביב, אך העיר הזו היא סמל ומובילת אופנות בשוק הנדל"ן הישראלי כולו, ולכן ההחלטות שעליהן חתומים חברי הוועדות הרלבנטיות - מהעירייה וממשרד הפנים - משפיעות ישירות על ההחלטות של כל מי שעושים את שוק הדיור במדינה כולה.

אישור הגדלת מספר הדירות בנות 4–6 חדרים בעיר נולד בעקבות החלטה ארוכת טווח שמובילה העירייה, להניע את הבנייה החדשה בעיר אל מחוץ למרכז הישן, לגושים חדשים במזרח ובצפון. עיריית תל אביב אמנם הובילה את הקו הזה, אך במקרה הזה משרד הפנים היה צריך לעמוד בשער ולעצור את הסחף לכיוון הדירות הגדולות. זה לא קרה. בחודשים האחרונים בעיריית תל אביב הבינו את מחיר ההחלטות האלה ומנסים לתקן זאת. השאלה כעת היא אם התיקון אכן יקרה, ולא פחות חשוב, אם משרד הפנים לא יפריע לתכנן מחדש את שיווי המשקל הסוציו־אקונומי בעיר.

שי פאוזנר

אנרגיה

האוצר העלה את המס והחשמל מתייקר - 19%+ עלייה צפויה בתעריפי החשמל בקיץ הקרוב

השנה: 2011

ההחלטה: העלאת הבלו

האשם: יובל שטייניץ

בחוק ההסדרים האחרון השתיל האוצר כוונה לייקר את המס על הדלק. המס, שמכונה בשפה המקצועית בלו, הוא הקופון שהמדינה גוזרת מעצם השימוש בדלק על ידי גוף אזרחי או ממשלתי. רוב האזרחים נתקלים במושג כשהם נכנסים לתחנת הדלק, אלא שהם אינם מכירים את השפעות הרוחב של המס על מחיר החשמל.

באוקטובר גילה "כלכליסט" שהעלאת המס על הדלקים חלה גם על פחם. יותר מ־50% מייצור החשמל בישראל נשען על תחנות פחמיות, והעלאת המס על פחם מגלגלת לקופת האוצר כמיליארד שקל בשנה. למזלו של שר האוצר, הכסף העודף שחברת החשמל מוציאה על רכש פחם התגלגל אל הציבור באמצעות העלאת תעריפי החשמל. כוונת רשות החשמל להעלות את התעריפים ב־19% עוד הקיץ מקורה בין השאר בהחלטת האוצר.

ליאור גוטמן

מים

משלמים ביוקר על ייצור המים  - 40%+ עלייה במחירי המים בשנה וחצי האחרונות

השנה: 2001

ההחלטה: מחירי המים ישקפו את עלות הייצור

האשמים: אריאל שרון וסילבן שלום

סילבן שלום | צילום: אלכס קולומויסקי

בתחילת 2010 החלה רפורמה להעלאת תעריפי המים והביוב, שבמסגרתה חלה התייקרות של 30%–40%. רבים ייחסו את העלייה במחירים לכך שניהול שירותי המים נלקח מידי הרשויות המקומיות ועבר לידי תאגידי מים שהוקמו למטרה זו, אך הקשר בין התהליכים מקרי. תאגידי המים הוקמו בהדרגה במשך כל העשור והייקור בתעריפי המים התרחש רק בשנה וחצי האחרונות.

לפי רשות המים, העלאת מחירי המים נובעת, בין היתר, מחוק תאגידי מים וביוב שנחקק ב־2001 ועבר בממשלת שרון. שם נקבע כי תעריפי המים לצרכן צריכים לשקף את עלות הייצור שלהם. החוק נכנס לתוקפו רק ב־2010, והחל להשפיע על המחירים. לטענת הרשויות המקומיות, לעומת זאת, גם להקמת התאגידים, הדורשים תשתיות וכוח אדם, חלק בהעלאת המחירים.

ליאור בן דוד

מסים

פחות מס לבעלי ההון, על חשבונכם - 20% שיעור מס על רווח הון החל מ-2006

השנה: 2003

ההחלטה: הורדת המס על רווחי הון וריווח מדרגות המס השולי

האשמים: סילבן שלום ובנימין נתניהו

הרפורמה שהתחוללה בתחום המיסוי הישיר הורידה את המס לבעלי ההון, ומי שנשאר למלא את החסר הוא ההון האנושי. במקרה הזה מדובר במעמד הביניים, שממשיך לשלם אחוזי מס גבוהים עד אסטרונומיים ונושא על גבו את המעמדות האחרים.

ב־2003 שונו הגדרות המס בישראל במסגרת רפורמה במיסוי הישיר שיזם האוצר. המטרה היתה להוריד במידה ניכרת את שיעור המס על רווחי הון על מימוש נכסים הוניים שונים, דוגמת נדל"ן וניירות ערך. את הרפורמות הובילו שר האוצר סילבן שלום ומחליפו בנימין נתניהו, והן הורידו באופן גורף את שיעורי מס רווח ההון לבעלי ההון לשיעור של 25% בשלב הראשון ו־20% בשלב השני ב־2006. במקביל, הרפורמה שיועדה למעמד הביניים וריווחה את מדרגות המס השולי למקסימום של 46% בהדרגה לא התחשבה בשיעורי התשלום לביטוח לאומי, וכך חוצה התשלום המשותף את רף 50%.

הדר קנה