אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: פרשת הריגול בגוגל סטריט ויו חוזרת - ובגדול צילום: אי פי אי

דו"ח טכנולוגי: פרשת הריגול בגוגל סטריט ויו חוזרת - ובגדול

כלי הרכב של גוגל, שהסתבכו בין צילום רחוב אחד למשנהו, אספו מידע המסייע לגלות מי מחזיק סמארטפון או מחשב נייד מסוים ולאן הוא הולך. וגם: ה"וול סטריט ג'ורנל" עוזבים את האפסטור, ולא רק הם

25.07.2011, 13:24 | יוסי גורביץ

אופס, סיפרנו לכל הרשת איפה המחשב שלכם נמצא

גוגל רוצה מאוד שנשכח את פרשת הריגול בסטריט ויו – כלומר, את העובדה שבמשך שנים כלי הרכב שלה לא רק צילמו את הרחובות, דבר שגרר גם הוא שערוריות לא מעטות, אלא גם אספו בחשאי מידע על רשתות WiFi. גוגל טוענת ששום דבר לא קרה, ושבכל מקרה מדובר רק במעשה של מהנדס בודד, שלא על דעת החברה. אז מה אם גוגל ניסתה להוציא פטנט על הטריק של אותו מהנדס, או שהיא מסרבת לחשוף את זהותו, אם הוא קיים בכלל. אין מה לראות פה, עברו הלאה.

לרופרט מרדוק גלגול אחריות כזה לא עבד, ואין שום סיבה שנאמין לאריק שמידט ולארי פייג' יותר מאשר למרדוק. על כל פנים, אם גוגל היתה רוצה שהפרשה תסתיים, היא היתה צריכה להפסיק להסתיר מידע. בכל פעם שעוד עובדה צצה, הסיפור חוזר - ובצדק - לחדשות.

העובדה החדשה היא שגוגל לא רק פרצה לרשתות בלתי מאובטחות, ולא רק שתתה מתוכן מידע של המשתמשים, היא גם זיהתה את המספרים הייחודיים (מספרי MAC) של מחשבים וסמארטפונים, וליתר בטחון שידכה את המידע הזה עם הכתובת הפיזית שבו היו המכשירים. רוצים עוד? היא גם הפכה את המידע לזמין ברשת. זה כנראה היה מוגזם אפילו בשביל גוגל, כי אחרי שבוע היא הסירה את המידע.

מי שמצויד במידע הזה, ומצליב אותו עם כמה נתונים אחרים, יכול לקבל מושג די טוב מי הבעלים של מכשיר מסוים. לעזאזל, הוא יכול לקבל מושג לא רע בכלל על המקומות שהאדם הולך אליהם. גוגל סירבה בעקביות לשתף פעולה עם הדיווח של Cnet, שהתבסס על מידע שהגיע מהרגולטור הצרפתי. הרגולטור, אגב, קנס את גוגל בסכום השווה ל-100 אלף דולר, שזה בערך הסכום שהיא מכניסה בחמש דקות. עם קנסות כאלה, למה שגוגל לא תמשיך לשתות את הפרטיות שלנו?

תמונה שצילם רכב סטריט ויו בניו יורק. אספו יותר מידע ממה שחשבו תמונה שצילם רכב סטריט ויו בניו יורק. אספו יותר מידע ממה שחשבו תמונה שצילם רכב סטריט ויו בניו יורק. אספו יותר מידע ממה שחשבו

עוזבים את האפסטור

אפל התחילה להפעיל בימים האחרונים את המדיניות השנויה במחלוקת שלה, שגורסת שכל מי שמוכר תוכן דרך האפסטור שלה חייב למכור אותו דרך מערכת התשלומים שלה. אפל רוצה את ליטרת הבשר שלה, בדמות 30% מהמכירות, ושיילכו היוצרים לחפש את החברים שלהם אם זה לא מתאים להם.

התוצאה היתה נטישה של האפסטור מצד כמה מוכרים. אחד מהם הוא ה"הוול סטריט ג'ורנל", ששייך לרופרט מרדוק – מי ששיבח בשעתו את מערכת התשלומים של אפל ועכשיו, כהרגלו, כנראה מתחרט. עד לאחרונה העיתון היה מפנה אנשים מתוך האפליקציה לאתר שלו: לא עוד. מעתה, מי שרוצה את העיתון יצטרך להגיע לאתר של ה-WSJ עצמונית, מה שהופך את האפליקציה לדי חסרת ערך.

פעולה דומה ביצעה חנות הספרים הקנדית Kobo. לקוחות שירצו את הספרים שלה לא יוכלו לרכוש אותם דרך האפליקציה שבאפסטור: הם יצטרכו להגיע בדפדפן שלהם לאתר של החברה ולרכוש אותם שם. מה לעשות, 30% זה די הרבה כסף.

ובתוך כך, נעלמה האפליקציה של גוגל בוקס מהאפסטור. גוגל נהגה למכור באמצעותה ספרים. לא גוגל ולא אפל מוכנים לענות על השאלה מה בעצם קרה שם, ואם מדובר במקרה דומה לאלה של "וול סטריט ג'ורנל" וקובו. בינתיים, כדי לשמור על ה-30% שלה, אפל מאבדת ספקים. כן ירבו.

היבשת השחורה והסלולרית

 

באפריקה, היבשת המוכה ביותר על פני כדור הארץ, מתחוללת מהפכה שקטה. ב-1988 היו באפריקה ארבעה מיליון מכשירים סלולריים. כיום מספרם מתקרב לחצי מיליארד - מכשיר אחד על כל שני תושבים. זו לא החדירה הפסיכית שחווה המערב, שגבוהה מ-100% (לחלק מהאנשים, כידוע, יש יותר ממכשיר אחד), אבל זה די הרבה.

הבעיה של אפריקה - טוב, אחת הבעיות של אפריקה, לא חסרות כאלה - היא מחסור בתשתיות, במיוחד חשמל. בחלקים ניכרים של היבשת אין עדיין אספקה יציבה של חשמל: מיליארד בני אדם, כשישית מהמין האנושי, צורכים רק 4% מהחשמל העולמי. התוצאה היא שהפעלה של מחשבים הופכת לבעייתית, אפילו עבור מי שיכולים לרכוש אותם.

כיוון שאין תשתית שמאפשרת שימוש במחשבים - הטלפונים הסלולרים מחליפים אותם באפריקה, אריק הרסמן cc-by כיוון שאין תשתית שמאפשרת שימוש במחשבים - הטלפונים הסלולרים מחליפים אותם באפריקה | אריק הרסמן cc-by כיוון שאין תשתית שמאפשרת שימוש במחשבים - הטלפונים הסלולרים מחליפים אותם באפריקה, אריק הרסמן cc-by

בעקבות המצב הזה, רבים מאוד עושים שימוש בטלפונים סלולריים במקום במחשבים. אחד התחומים שבו אפריקה מובילה על שאר העולם - חוץ מיפן, אבל היא כבר במאה ה-23, זה לא נחשב - הוא בנקאות סלולרית, תחום הכרחי כאשר ברוב המקומות כלל אין בנקים. דו"ח של הלונדון ביזנס סקול מ-2005 מצא שבמדינות מתפתחות, כששיעור משתמשי הסלולר עולה ב-10 אנשים מתוך 100 (נגיד, מ-60 איש מתוך 100 שמחזיקים בסלולר ל-70) - התמ"ג עולה ב-0.5%.

תחום מרכזי אחר הוא חקלאות סלולרית: חקלאים שוכרים מכשירים כדי לקבל מידע קריטי על מצב מזג האוויר ומצב השווקים. ארגון גרמני להלוואות קטנות החל בניסוי חדש: הוא מנסה לשתול בכל יישוב אפריקני "עובד ידע קהילתי", שיודע אנגלית ומבין בטכנולוגיה, כדי לדחוף את היישובים קדימה. יהיה מעניין, ולשם שינוי יהיו גם חדשות שמחות ברדיו אפריקה.

קצרצרים

באפל ודאי מהרהרים כעת בשאלה האם היה שווה להכנס לשוק הסיני, שהתכונה הייחודית שלו היא שהוא יוצר במהירות העתק זול מכל דבר. כפי שכתבנו אתמול, סין החלה לחקור שורה של חנויות אפל מזויפות. התמונות מהחנויות שהציגו את העיצוב המאוד-מוכר חשפו את מירב תשומת הלב, אבל גם השיטה של אחת החנויות שנחשפו היתה מתוחכמת למדי: היא קנתה מוצרי אפל בזול מחברות אחרות, ומוכרת אותם במחירים של אפל מבלי לטעון שהיא מוכרת מורשית. יש לה רישיון עסק שנראה לגיטימי לגמרי, ומנהל החנות משוכנע שכשאפל תבין איזו עבודה טובה הוא עושה, היא תכיר בו.

מפלגת הפיראטים הרוסית, שעוד לא למדה מהמפלגות האחיות בבריטניה ובשבדיה ולא קלטה שאין לה עתיד, לא מצליחה לרשום את עצמה לבחירות. הסיבה: החוק אוסר על מפלגות לקרוא לעצמן בשמות שמעודדים פעולות בלתי חוקיות. פיראטיות - במושג הראשוני של המילה, הכולל חטיפת ספינות וקפטנים זועפים - שעדיין קיים באזור סומליה, למשל - היא פשע חמור, שלעתים קרובות עונשו מוות. מצד שני, מותר בהחלט לתהות עד כמה נאיביים צריכים אנשים להיות כדי להשקיע מאמץ של ממש בבחירות-הדמה הנערכות באפריקה שעל הוולגה.

הרוסים הם לא היחידים שמתכתשים סביב משמעותן של מילים, ולשם שינוי אני לא מדבר על הקרב המטופש סביב המילה "אפסטור". משרד המשפטים האמריקאי מתעקש שדרישה מאזרחית אמריקאית למסור את הסיסמה למחשב היא לא הפללה עצמית, ועל כן אינה מנוגדת לחוקה: הוא משווה את זה לדרישה לפתיחת כספת, שבתי משפט כבר קבעו שאינה נופלת בקטגוריה הזאת. ב-EFF, ארגון זכויות הגולשים, דוחים את ההשוואה הזאת ומציגים עמדה שונה בוויכוח המשפטי-טכנולוגי הזה, שלתוצאותיו עשויות להיות לא מעט השלכות.

באסה עם המדענים האלה: לפני שלוש שנים הם הודיעו לנו בפסקנות שאין מצב שנמצא למסעות בין-גלקטיים – לא נצליח אפילו לצאת ממערכת השמש הקטנה שלנו. עכשיו הם מזכירים לכולם שגם בזמן לא נגיע רחוק, או, ליתר דיוק, בכלל. שום חלקיק, אומרים משביתי השמחות, לא יכול לנוע מהר יותר ממהירות האור, והעובדה הזאת הופכת את המסע בזמן לבלתי אפשרי. במילים אחרות, נצטרך להציל את כוכב הלכת המחורבן שאנחנו חיים עליו, ועכשיו.

מסע בזמן הוא בלתי אפשרי? המדען הזה חושב אחרת מסע בזמן הוא בלתי אפשרי? המדען הזה חושב אחרת מסע בזמן הוא בלתי אפשרי? המדען הזה חושב אחרת

הקריירה השנייה של גאדג'טים: חוקרים התקינו מצלמות בנטבוקים וסמארטפונים שכבר לא נעשה בהם שימוש, ושלחו אותם לעולם השלישי, תוך שהם שמים מדבקות בולטות שמסבירות מה קורה כאן. בהסכמת הבעלים, הם מפרסמים כעת את התמונות שצילמו המכשירים מהבית החדש שלהם. התוצאה היא תערוכת תמונות שתעלה בקרוב במוזיאון לאמנות מודרנית. נאה.

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה