דו"ח טכנולוגי: הטרוריסטים המקוונים ממשיכים להשתולל

עדיין חופשיים

קבוצת ההאקרים הידועה בשם אנונימס הייתה פעילה מאוד בימים האחרונים. הפעילות הראויה לציון ביותר היתה הסתערות של אנשי ימ"מ בניו ג'רזי על ביתה של פסיכולוגית הילדים והמומחית לבריונות רשת, פרי אפטאב. ההסתערות הגיעה אחרי שאדם כלשהו הודיע למשטרה שבמקום בוצע רצח ושהרוצח מתבצר במקום עם בן ערובה. למרבה המזל, אחרי שהשוטרים תקפו את הבית ברימוני גז והסתערו פנימה, הסתבר שבמקום היה רק החתול המבוהל של אפטאב.

למה רוצים באנונימוס לרצוח את אפטאב באמצעות שוטרים? ובכן, היא עבדה במשך שנים נגד בריונות רשת ושיתפה פעולה עם המשטרה – בדיוק מה שמביא את הסעיף לבריוני רשת נוסח אנונימוס. לפני שנה ארגנו חברי הקבוצה הסתערות רבתי על על אפטאב, לאחר שזו יצאה להגנתה של הילדה המסכנה ג'סי סלוטר, שגם היא היתה קורבן של הפחדנים האנונימיים. עכשיו מחפשת המשטרה את השרץ שהזמין את הימ"מ לביתה של אפטאב. יש לקוות שישפטו אותו, כשימצאו אותו, על נסיון רצח.

במקביל, תקפו חברי הארגון את האתר של היחידה האיטלקית למלחמה בפשעי סייבר, וגנבו ממנו ערימה של מסמכים, שלטענתם יש להם חשיבות. המניע להתקפה לא הובהר, אבל יש מקום לסברה שזו נקמה על כך שאיטליה עצרה כמה מחברי הארגון בשבועות האחרונים.

התקפה שלישית של הבהמות היא על מטרה רכה יותר: המניפסט של הפונדמנטליסט, אנדרס ברוויק, רוצח ההמונים מנורווגיה. המטרה הפעם, כך נראה, היא להשחית את הטקסט כך שאי אפשר יהיה לדעת מה הוא בעצם כתב במניפסט המבולבל שלו. כך נראית מערכה לחופש הדיבור, כשבריונים אנונימיים מנהלים אותה: התקפה על עובדות ונסיון לוודא שאף אחד לא יוכל לדעת מה הרקורד ההיסטורי. מבריק.

מלחמת המו"לים הגדולה

 

דיווחנו אתמול (ב') על תחילת בריחתם של מו"לים מהטאבלט של אפל, אחרי שהחברה דרשה את שקלי הכסף שלה מכל מכירה של טקסט באמצעותו. עכשיו מתחילה הבריחה הגדולה באמת.

אמזון ובארנז אנד נובל, שתי חנויות הספרים המקוונות המובילות, הסירו את אפשרות הקניה מהאפליקציה שלהן ב-iOS. כל זה פוגע משמעותית בשימוש של האפליקציות הללו, ושל מכשירי iOS בכלל – לפחות מבחינת רוכשי ספרים. מצד שני, סטיב ג'ובס כבר אמר פעם שאף אחד לא קורא. מצד שלישי, הוא שיבח עד השמיים את האפליקציה הגנובה של אפל בתחום, iBooks, אז שהפנאטים שלו יחליטו מתי הוא שיקר.

במקביל, קונדה נסט – חברת המגזינים הגדולה בעולם – הודיעה שהיא עובדת עם Flipboard: המשתמשים יקנו את התוכן דרך פליפבורד, יראו אותו באויפד שלהם, והחברה לא תשלם לאפל את 30 האחוזים שלה. כל הסיפור הזה מחזק משמעותית את מעמדה של אמזון בתחום ההוצאה לאור: המו"לים הבינו שעם אפל, אין טעם לעשות עסקים, כי היא משנה את התנאים תוך כדי תנועה. אם מישהו חשב שהאויפד יהיה תחליף לקינדל, שיחשוב על זה שוב.

מה שמזכיר לי...

נמצא שימוש לטאבלט!

אף אחד, בעצם, לא יודע למה צריך טאבלטים. הם לא כלי עבודה בשום צורה שהיא, והם כלי בידור יקר בטירוף. שדה עיוות המציאות של סטיב ג'ובס, אמרו לנו בשעתו, יצר קטגוריה חדשה של מכשיר.

לא ברור אם הצורך הזה עדיין איתנו, שנה אחרי הטירוף. מכירות הטאבלטים, אומרים, יורדות בעוד מכירות הספרים האלקטרוניים בנסיגה. אבל אם יש מישהו שמחפש תירוץ לרכישת טאבלט, יש כזה: הגרוטאות טובות בדבר אחד במיוחד, והוא רכישה מקוונת.

מסתבר שהגרוטאות טובות בזה יותר מסמארטפונים ואפילו יותר ממחשבים רגילים. אף שרק לתשעה אחוזים מכלל הקונים המקוונים יש טאבלט, הרי שנפח הקניות הסלולריות באמצעות טאבלט עומד על כ-20%, כלומר יותר מפי שניים ממשקלם באוכלוסיה. 60% מבעלי הטאבלטים השתמשו בהם כדי לבצע רכישה מקוונת.

כאן, יש להודות, נמצאת הגאונות הבלתי מעורערת של סטיב ג'ובס: הוא יצר מכשיר שאף אחד לא צריך, שבתורו מאפשר לאנשים לרכוש יותר מוצרים שהם לא צריכים מאשר משתמשי מכשירים אחרים. מבריק, קרוב כמעט לפרפטואה מובילה – אם כי, למרבה הצער, זו מכונה שעיקר פעולתה היא לשכנע אותך לצרוך משהו שאתה לא צריך ולהעביר את הכסף שלך למישהו אחר. אבל, אין ספק, די בכך להעביר את ג'ובס להיכל התהילה של אנשי המכירות.

היי, הם מוכרים גם לייקים

 

אחת התופעות המופרכות ביותר ברשת היא הסחר ב"לייקים". האתר שלך צולע? התוכן שלך גורם אפילו לג. יפית לשקול הסבה מקצועית למגדלת תרנגולות? אין בעיה! רועץ המדיה החברתית השכונתי החביב יטפל בך. תמורת תשלום סביר, הוא כבר יארגן אנשים שיקליקו "לייק" על האתר שלך, כך שערימת הזבל המהביל שלך תעמיד פנים כאילו היא אתר מצליח ופופולרי.

ובכן, התופעה המופרכת מתפשטת. אחרי הלייק, מגיע תורו של ה-+1. אתם יודעים, המקבילה של גוגל, שמקושרת לרשת החברתית שלה גוגל+. המחירים סבירים: 50 סימני +1 לאתר שלך יעלו לך עשרה דולרים בקושי, ואם אתה רוצה 2,000 מהם, יעשו לך מחיר וימכרו אותם ב-170 דולרים בלבד.

ואלה לא סתם +1. הם מגיעים כולם, מבטיחה החברה, מאנשים שיש להם פרופיל גוגל שאושר באמצעות טלפון, כלומר אתה משלם לאנשים אמיתיים, לא לבוטים. כולם יינתנו לאתר שלך ידנית, בזמן שהמשתמש יושב על הר טיבטי קרח וחוזר על המנטרה "אום"; הם יגיעו כולם מכמה כתובות רשת שונות, כך שאי אפשר יהיה לזהות את הזיוף; והם יגיעו באיטיות, במשך כמה ימים, כדי שלא לעורר חשד.

בקצרה, גוגל+ וה-+1 הצליחו להגיע תוך כמה שבועות לסטטוס שפייסבוק שאפה אליו במשך שנים ארוכות של עמל וגזל. מה הדבר הזה יעשה לתוצאות החיפוש של גוגל, מחריד לחשוב – ובהחלט יתכן שמנוע החיפוש של גוגל עומד בפני האיום הגדול ביותר שלו מאז חוות התוכן. את זה, האנשים שחשבו שכדאי להפוך את מה שהוא בכל זאת מנוע החיפוש המוצלח ביותר בסביבה למנוע פופולריות, כנראה לא חזו. אבן שטיפש אחד, באר, וכן הלאה.

קצרצרים

 

הרבה רעש היה לאחרונה סביב מטבע ההאקרים ביטקוין, שלכאורה היה אמור להיות אנונימי לגמרי ובטוח לגמרי. טוב, בטוח לגמרי כבר ירד מהפרק, אחרי גניבות מסיביות של ביטקוינים. עכשיו תורה של טענת האנונימיות למות ולהפוך לדבק: חוקרים מאוניברסיטת דבלין הצליחו לגלות את זהותו של גנב ביטקוינים. זה דרש מאמץ, אבל זה קרה. זה לא אומר שכולם חשופים. זה פשוט אומר שאם מישהו ישקיע מאמץ בזיהוי שלך, ביטקוין לא יהיה מסוגל להגן על זהותך. נקסט!

איזו זמרת בריטית מתה בסוף השבוע וכל הרשת גנחה בתגובה. בחרשות צלילים שמקבילה רק לזו של גלן בק כשאמר שהנרצחים באוסלו היו חלק מארגון מקביל לנוער היטלר, מיהרה מיקרוסופט להציע בטוויטר ללקוחות Zune דילים על שירים של מה שמה. התוצאה היתה פרץ וצווחה, ואחריה הגיעה, כצפוי, ההתנצלות – ככל הנראה, על כך שהחברה לא טרחה לעטוף את הצעת המכירה בשמן זית זך של "זכרו אותה באמצעות השיר שלה", אלא היתה ישירה ולעניין.

האתר של אמנסטי הפך לבלתי זמין במקום היחיד במזרח התיכון שדפוק יותר מאיראן, קרי הממלכה הקסומה סעודיה. לגמרי במקרה, ובלי שום קשר, אמנסטי פרסמה שלושה ימים קודם לכן מסמך פנימי של בית סעוד, על חוק הטרור החדש המיועד שם, שאמנם לא אוסר על חרם אבל כן מכתיר פגיעה במוניטין של הממלכה ו"איום על האחדות הלאומית" כמעשה טרור. בית סעוד לא לקח אחריות על הפעולה, כמובן, כמו שהוא לא לקח אחריות על דיכוי המהומות בבחריין.

לינקדין חושפת שוב את תחום ההתמחות שלה: השמה. היא השיקה כפתור שמאפשר לאתרים שמחפשים עובדים לקבל את הרזומה של העובדים המיועדים ישירות מחשבון הלינקדין שלהם. החברות יכולות לשנות את הכפתור כך שיציג למועמד גם שאלות, או יבקש ממנו מכתבי המלצה. במקביל, המשתמשים יוכלו לראות אם מישהו מאנשי הקשר שלהם עובד בחברה שבה הם רוצים לעבוד, כך שהם יוכלו לשלוח לו פתק עם בקשה להפעלת פרוטקצ... אה, להביא לידיעת הבוס שלו איזה עובד מיומן הוא מפסיד.

למי טובות השמועות ההיסטריות על מלחמת סייבר? ובכן, אומר מאמר דעה בבלומברג, הוא טוב לכל מיני רועצים אסטרטגיים בשנקל שמחפשים הגדלה בשקל תשעים. הפאניקה סביב הנושא מאפשרת להם לקבל ג'ובים והשפעה, והיופי בכל הנושא הוא שהג'וב הזה לא מוגבל בזמן: אם לא תהיה התקפת סייבר השבוע, תמיד תוכל לבוא אחת בשבוע הבא. זה איום אסטרטגי מהסוג שגורם ליועצים אסטרטגיים חלומות רטובים: זו מלחמה שלעולם לא ניתן יהיה לשים לה קץ. חשבונות בנק תפוחים לנצח. אז, לפני שמתחילים בה, צריך אולי לחשוב אם אין משהו טוב יותר לעשות עם הכסף.  

· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

· ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"